תמונתו של דוריאן גריי – סיכום והערות

"תמונתו של דוריאן גריי" הריהו אחד מן הספרים עזי המסר והביטוי ביותר שבספרות האנגלית.

תמונתו של דוריאן גריי - סיכום העלילה

גיבור הסיפור הינו דוריאן, נער יפהפה, שובה לב במראהו התם והטהור, ואכן טהור לב הוא. כה זכה נשמתו, שצייר בשם באזיל האלוורד שואב ממנו מלוא חופניים השראה לאומנותו ואף מצייר את תמונתו ורואה בה את פסגת יצירתו.
למראה התמונה המושלמת, הנהדרת, מביע דוריאן משאלה ילדותית: הלוואי ותחת שיתבלה ויזדקן מראהו שלו, יראו סימני הזמן בתמונה ואילו הוא ישאר תמיד יפה תואר כהיום. אין הוא משער לרגע כי משאלתו תתגשם.
ביום סיום התמונה, פוגש דוריאן גריי אצל הצייר את ידידו, האציל הנהנתן לורד הנרי. לורד הנרי מתחיל לשוחח עם דוריאן, חרף מחאותיו של הצייר, ומדיח אותו אט אט לפילוסופיית ההוללות, חיי התענוגות, וחוסר הטעם שבמוסר. במילותיו: "אין טוב ורע, יש רק יפה ופחות יפה". דוריאן מרבה להתרועע עם הלורד הנרי ומושפע ממנו עמוקות. הוא מסגל לעצמו גם כן התבוננות צינית, מרוחקת ונהנתנית על העולם ומתדרדר במשעולי הפשע.
אולם, אף שכל החטאים ניכרים בפניו של אדם, בפניו של דוריאן הם אינם ניכרים. רק התמונה השוכבת מוצפנת בביתו נושאת עליה את משא חטאיו, ודמות דוריאן גריי שבה נעשית מכוערת ואכזרית מיום ליום. בתחילה נוקבת התמונה את ליבו של דוריאן והוא מקבל עליו להשתנות, אולם ככל שחולף הזמן הוא מואס בה יותר ויותר.
דוריאן מגיע לידי רצח הצייר, שסודה של התמונה נודע לו, ולבסוף אף תוקע בה עצמה סכין. מעשה זה, מסתבר, מביא עליו עצמו כליון.

הערות על "תמונתו של דוריאן גריי"

הספר עוסק, בעצם, בתכלית שבחיים, ובמקומם של היופי והאמנות כנגד החיים עצמם. הוא מלא וגדוש בפתגמים מקוריים ונועזים, המכריחים את הקורא לחשוב. לורד הנרי אינו מוצג כאדם רע בתחילת הספר, ואיני בטוח אפילו שבהמשכו הוא כן מוצג כך. שיטתו היא עקבית, שכלתנית, ומעוררת מחשבות. אין הוא משכנע את דוריאן בלבד, אלא גם, ובעיקר, את הקורא. בעודי קורא את הספר יצא אגף שלם בנפשי במילים של לורד הנרי, וכשסיימתי אותו, העשירה נפשי בהכרה יסודית מאד של דרך החיים שלו, רצינית וכנה, ועם זאת ביכולת להכריע שלא כמוהו.
חריפותו של אוסקר ויילד גדולה, כתמיד, לשונו חרב פיפיות, והעלילה מקורית ועמוקה. לעיתים מייגעת היא הקריאה בספר, עקב ריבוי הדיבורים והפילוסופיות שבו, ועקב כך שלא מתרחש בו הרבה, בעצם. חובבי ספרות המתח לא ייהנו ממנו ביותר. אבל הוא ספר שנגע מאד לחיי אנגליה של לפני מאה שנה, ונוגע לא פחות גם היום. מצאתי עצמי קורא ספר נדיר המוציא לאור בעיות משמעותיות של החיים שלי הן מציקות ולא רבים הם העוסקים בהן.

אוסקר ויילד הוא אחד הסופרים האנגליים הגדולים, וידוע בעיקר בעקבות קובץ האגדות שלו לילדים, ובהן "הנסיך המאושר", "מר רקטה", ו"הענק וגנו".

כמדומני, שבמיוחד ראוי ספר זה שיקראוהו אומנים ויוצרים למיניהם. איני חושב ליומרנית מידי את האפשרות כי הוא עשוי לשנות מעט את חייהם והלך מחשבתם.

יוחאי אורלן

יוחאי אורלן

יוחאי אורלן

יוחאי אורלן

אני אוהב מילים. חוקר אותן, ממשש אותן, לש אותן, יוצר בהן - וגם מלמד אותן. משמש כמורה לעברית בישיבה התיכונית מצפה רמון, וגם באתר הלימודים הטוב בארץ "גול". מעבר לכך אני מנהל את ערוץ היוטיוב הגדול בישראל בנושאי עברית, ונהנה במיוחד מלפצח פסוקים בתנ"ך, ומלכתוב סיפורים. המון.