איזה נושא בדיוק בדקדוק העברי מעניין אותך?
או אולי מתחשק לך להגיע ישירות למאמרים שלנו בנושאי הדקדוק העברי?
למה הבניינים הסבילים הם כאלה מכשילים?
כל מורה מנוסה לעברית שיצא לו ללמד את צאן מרעיתו אודות שבעת הבניינים, יודע שהבניינים הסבילים – בנייני נפעל, פועל והופעל מציבים לתלמידים קושי מסוים.
שבעת הבניינים: מה הם בכלל ולמה צריך כל כך הרבה?
כאשר אנחנו מדברים על תבניות – הן בעולם הפועל והן בעולם שם העצם – מדובר בעצם בקונסטרוקציה בעלת שלושה מרכיבים: אותיות מוספיות. תנועות. דגשים. לתוך
מערכת הפועל ומרכיביה: שורש, בניין, גוף וזמן
אילו יכולנו לעלות על לוויין ולערוך תצפית על השפה העברית כולה, מערכת הפועל הייתה מזדקרת לעינינו מייד, בולטת במורכבותה הרבה מחד, ובסדר המופתי שלה מאידך.
למה נבחר השורש פ-ע-ל לפרזנטור של שבעת הבניינים?
השורש פ-ע-ל עומד בבסיס שמותיהם של שבעת הבניינים מסיבה פשוטה: משמעותו היא כללית יחסית. המילה "לפעול" כוללת לכאורה את כל הפעולות שבנמצא. כמו כן, זהו
שמות הפעולה: כל מה שצריך לבגרות בלשון, ועוד הרבה יותר
שמות הפעולה בשפה העברית הם אחד מן הסוגים המסקרנים ביותר של מילים שבנמצא. הצורך בהם מעורפל מלכתחילה, וברוב מכריע של המקרים ניתן להסתדר בלעדיהם. עם
שָנָה שוֹנָה
אחד השירים האהובים עליי לקראת ראש השנה הוא שירה של נעמי שמר "בראש השנה": בשיר אנחנו פוגשים שורה מעניינת: "שיפה ושונה תהא השנה אשר מתחילה
בניין נפעל – פעיל או סביל?
בניין נפעל נחשב לילד הרע של שבעת הבניינים. בכל סדר שמנסים לערוך בשבעת הבניינים הוא תמיד יוצא חריג, תמיד דורש התייחסות מיוחדת: מאתגר להטיה, מאתגר
מאבק שורשי: מנחם בן סרוק מול רבי יונה אבן ג'נאח
איך מזהים שורש בעברית? זוהי אולי השאלה היסודית ביותר בבואנו לפצח את העברית העתיקה (וגם החדשה). כבר מנחם בן סרוק, מראשוני בלשני השפה העברית, הציע
מלעיל ומלרע: כל מה שרציתם (ושלא רציתם) לדעת על הטעמה
מלעיל ומלרע הם שני רכיבי ההטעמה היחידים בשפה העברית. בקיצור נמרץ מאוד: מלרע: הטעמה בהרבה האחרונה במילה, למשל: חתול. מלעיל: הטעמה בהברה שלפני האחרונה, למשל: