כל מורה מנוסה לעברית שיצא לו ללמד את צאן מרעיתו אודות שבעת הבניינים, יודע שהבניינים הסבילים – בנייני נפעל, פועל והופעל מציבים לתלמידים קושי מסוים. יש הרבה מילים קשות בבניינים האלה, מילים שלא ניתן לשחק עם הזמנים שלהם. קחו למשל את המילה "מחוצף". איך אומרים אותה בעבר נסתר? לא ברור. זה מקשה מאוד על תהליך זיהוי הבניין אצל התלמידים, ולרוע המזל בבגרות בלשון דווקא ששים על ההזדמנות לשתול מילים מן הסוג הזה.
במאמר הזה אדון לעומק בתופעה הזאת אצל הבניינים הסבילים, תופעת "הסבילים הבלתי נתיחים", ואנסה להבין מאין היא נובעת. יהיה מעניין, מבטיח. במיוחד אתמקד בבניינים פועל והופעל, כי אצלם התופעה צועקת לשמים יותר מאשר בבניין נפעל, שהוא ממזר ידוע מסיבות אחרות (נחשב לבניין הקשה ביותר בעברית, מכמה בחינות) וגם ככה לא ציפינו ממנו לדבר.
הזוגיות המופלאה של [חלק] מן הבניינים הסבילים
בעולם הדקדוק העברי יש שני זוגות מלכותיים, שני צמדי בניינים שבהם יד הבניין האחד לא זזה מיד הבניין האחר. הצמד הראשון הוא בניין פיעל ובניין פועל, ואילו הצמד האחר הוא בניין הפעיל ובניין הופעל.
כאשר אנחנו מדברים על זוגיות מופתית בין בניינים, אין הכוונה לרומנטיקה או משהו כזה (אחרי הכול, מדובר בדקדוק). המשמעות היא רק שכל אחד מהם ממלא את תפקידו בכוח, והם עובדים בתיאום מושלם מבחינת המשמעות שלהם מבחינה אחת עיקרית: פעיל וסביל. דהיינו: שני הבניינים שהזוגיות ביניהם פורחת, מתארים את אותה פעולה בדיוק, אלא שהאחד מהם עושה זאת מן הזווית של מבצע הפעולה האקטיבי, והבניין האחר עושה זאת מן הזווית של מקבל הפעולה – הפסיבי. הרמוניה מלאה.
לדוגמה:
הנגר חיבר את הקרשים. (חיבר = פיעל, פעיל).
הקרשים חוברו על ידי הנגר. (חובר = פועל, סביל).
ובדומה לכך:
הסנדלר הדביק את הסוליה. (הדביק = הפעיל, פעיל)
הסוליה הודבקה על ידי הסנדלר. (הודבק = הופעל, סביל).
בשורה התחתונה זה אומר שכל פעולה בבניינים האלה שמעורבים בה גוף אקטיבי וגוף פסיבי, ניתן לתאר בשתי דרכים, באמצעות הפועל הפעיל (פיעל, הפעיל) או באמצעות הפועל הסביל המקביל (הפעיל, הופעל, בהתאמה). מדובר באחת ממערכות החוקיות היציבות ביותר במשמעויות התבניות בעברית, וזה לא דבר של מה בכך.
הזוגיות המופלאה של בנייני פועל והופעל עם בני זוגם בנייני פיעל והפעיל מומחשת באופן דקדוקי מובהק בכך שכל צמד בניינים חולק שם פועל אחד בלבד: למשל, שם הפועל של טיפל וטופל גם יחד הוא לטפל. בדומה לכך, שם הפועל של הדגיש והודגש שניהם הוא להדגיש.
עד כאן הכול מושלם ונהדר, ולכאורה הבניינים הסבילים הם דווקא אות ומופת לסדר ולהרמוניה. הציפייה הטבעית מהם היא שהם יינטו בכל הזמנים והגופים לפי רצוננו.
אלא שמשום מה זה לא תמיד קורה, ולעתים קרובות מדי. במאמר זה לא באתי להרים עוד לאגו של שני הצמדים המופלאים, פיעל-פועל והפעיל-הופעל, אלא דווקא לעקוב אחרי הסדקים בזוגיות שלהם. מי שאינו רוצה לקלקל לעצמו את ההרמוניה, שיעצור כאן. זה הולך להיות כואב. ספוילר קטן בכל זאת – יימצא פתרון.
חריקות בקשר בין בניין פעל (קל) לבניין נפעל
זה הזמן להעיר שהאידיליה דלעיל עומדת בניגוד לזוגיות המקרטעת בין בניין פעל (קל) לבין בניין נפעל, שבה בניין נפעל עושה לעתים קרובות מה שבא לו ועשוי לציין משמעות שונה משל תאומו פעל, ואף – שומו שמיים! – אקטיבית (למשל במילים נכנס, נשבע, נפטר, נשלם, נזכר ועוד).
אירוע החטיפה של הבניינים הסבילים
יש סט שלם של שורשים בהם בניין פיעל מספר על סיטואציה שונה מבניין פועל. כך גם לגבי הפעיל והופעל. לגבי פעל ונפעל – גם, אבל זה סיפור קצת שונה, שבו דנתי בהרחבה כאן.
המשותף לרוב מוחלט של הפעלים הסבילים שאינם דומים למקביליהם הפעילים היא שמבחינת חלק הדיבור, מדובר בתארים. לדוגמה: הפועל "מטופש". זהו פועל בצורת בינוני מבניין פועל, אבל הצורה המקבילה בבניין פיעל – מְטַפֵּש, במשמעות פועלית – קיימת אומנם במילונים, אך לא כל כך בעברית היום יומית. גם במילונים אין התאמה בין מטפש למטופש במשמעות. מטופש אינו מישהו שטיפשו אותו, דהיינו הפכו אותו לטיפש. מטופש הוא סתם טיפש. אולי טיפש קצת יותר מטיפש רגיל, אבל בהחלט לא טיפש מן הסוג שיכול להאשים מישהו אחר בכך שמנת המשכל שלו זעומה. גם לפועל "מסוגל" שבבניין פועל אין עזר כנגדו הולם: מסַגֵּל זאת מילה מוכרת בעברית, אבל משמעותה שונה למדיי. בדומה לכך, מודע אינו בן הזוג של מודיע, ומוחלט אינו בן הזוג של החליט.
גרוע מכך: יש מילים בבניינים הסבילים שאין להם שום מקבילה בבניינים הפעילים. לדוגמה: מזוקן. אין פועל מקביל, "זיקן". הוא הדין למרושע, מוזר ונבון.
כשפעלים סבילים משמשים כשמות תואר
יש לשים לב: אי ההלימה מתרחשת רק במקרים שבהם הבניין הסביל – פועל, הופעל ולפעמים נפעל – מצוי בצורת הבינוני שלו. מדובר במילים שמעבר לעובדה שחסרה להן מקבילה פעילה, חסרים להן עוד הרבה דברים בסיסיים הרבה יותר המאפיינים פעלים. הרי למילים האלה – מסוגל, מטופש, מגושם, מופלא, מוזר – והדומות להן, אין גם את הנחת הבסיסית ביותר של כל פועל באשר הוא: הן תקועות מקובעות בזמן הווה, ואינן יכולות להינטות בזמנים אחרים. טכנית זה אולי אפשרי, עם שבירת שיניים מרובה: היום הוא מגושם, ומחר הוא יגושם. טוב ויפה. אבל האם מישהו יכול להסביר מה פירוש "יגושם"?
קיצורם של דברים, הצורות הללו – שיש לא מעטות מהן בעברית – אינן ראויות בדיוק להיקרא פעלים. למעשה הן נראות כפעלים הלכודים בענבר כבר זמן רב, כך שכל יכולת תנועה ניטלה מהן. מוצאן אומנם בשדות הפועל הרעננים, אבל זה מכבר חטף אותן שר התארים והעניק להן אזרחות של כבוד בממלכתו. מתי קרה התהליך ואיך, ננסה להסביר עוד מעט, אבל הלוא כל פועל המעז לשחק עם זמן הווה – צורת הבינוני – מסתכן בחטיפה שכזאת. העברית שופעת פעלים בצורת בינוני המשמשים בהקשרים מסוימים כשמות עצם וכתארים (לדוגמה: המורה מדריך את תלמידיו כיצד לפתור את התרגיל – פועל. המדריך הסביר לנו על תקופות גיאולוגיות – שם עצם). אצל הפעלים הפעילים זה נגמר בדרך כלל בדרכון כפול לשתי המדינות – מדינת השם ומדינת הפועל. הפעילים הם פצצת חיוניות ואנרגיה, מימד הפעולה שבהם קורן למרחוק. גם אם ירעו זמן רב בשדות הזרים של שם התואר ושם העצם, מהותם המקורית כפעלים תישמר, הם תמיד ימצאו את הדרך חזרה. יש מעט מאוד פעלים פעילים שמכרו את נשמתם לשטן והפכו לשם עצם בכל רמ"ח איבריהם ושס"ה גידיהם.
לפעלים הסבילים, לעומת זאת, יש פחות מזל. מלכתחילה הם חיוניים פחות, מעצם מהותם הסבילה והפסיבית. וכאשר מתחיל להיעשות בהם שימוש כתארים או כשמות עצם, לא בטוח שהם יצליחו להיחלץ מזה. ברוב המקרים הם שורדים – למשל, המילה מושלם אומנם משמשת בעיקר כתואר, אבל עדיין ניתן לומר: גיוס המילואים מושלם כרגע, במשמעות פועלית. ובכל זאת, עשרות ומאות צורות בינוני של פעלים סבילים שוכבות נטושות וזנוחות בערבות האדירות של עולמות השם, קבורות באדמה ומכוסות טחב, ורק ארכיאולוג לשוני מומחה מאוד עשוי לגלות, אולי, שהן היו פעם פועל.
נעים להכיר: המשקלים הסבילים
טוב, אני מודה: קצת נסחפתי עם הדרמה. האמת היא שבדרך כלל סיפורן של צורות הבינוני הסבילות הוא מסתורי פחות – אם כי דרמטי יותר. רוצה לומר, אם נדבר במונחים של פשע – לא מדובר כאן בכיוס אקראי של ארנק מהכיס, אלא בפשע מאורגן.
כי בדרך כלל אותן צורות בינוני שאין להן עתיד ועבר ושאין להן פועל פעיל מקביל – צורות אלו לא היו פעלים מעולם. לא טרגדיה לשונית היסטורית היא שהותירה אותן בשדות שמות העצם – הן נולדו שם. צורות הבינוני של הסבילים – נפעל, מפועל ומופעל – הלכו וייסדו לעצמן מושבות עצמאיות בממלכת שם העצם, ושם הן מייצרות שמות תואר על בסיס קבוע. משקלי נקטל, מקוטל ומוקטל הם ישויות עצמאיות, והם אינם שומרים על קשר עם מקבילותיהם מעולם הפועל. ניתן לומר כי הבניינים סבילים איפוא, אינם רק בניינים אלא גם משקלים.
המשקלים הסבילים בתנ"ך
זהו עניין עתיק יומין. כך, כבר בתקופת התנ"ך נולדו שם, בגוֹלת שמות העצם, תארים שחן של פועל נסוך על פניהם, אבל מלבד זאת הם שמות לכל דבר ועניין. "מוזר הייתי לאחי" בוכה דוד המלך בתהילים סט, ואת הפועל הקרוב למילה מוזר לא נמצא גם ברדיוס של חמישים קילומטר. כיוצא בזה, חזה נחום הנביא "אנשי חיל מתולעים" השועטים אל ירושלים (נחום ב, ד), ודי ברור שהוא יצר שם עצם אחד משם עצם אחר (תולעת) בלי לעבור דרך שום פועל באמצע. גם יהושע מספר לנו שיריחו הייתה "סגורה ומסוגרת" (הפועל הפעיל המקביל, סיגר, אומנם קיים בתנ"ך, אבל במשמעות הסגרה של נמלט לאדם שממנו הוא בורח), ודי ברור שמדובר במשחק מילים שנועד להדגשה. צא ולמד: אפילו מניע מידי ופשוט, כמו הדגשת מילה מקומית, הביא את יהושע לחדש שם תואר סביל בבניין פועל. זה יוצר את הרושם שמדובר בתהליך קל ואינטואיטיבי, כמו לשלוח אימוג'י בוואצאפ בערך, ממש לא מסכת הייסורים הארוכה של התחלה כפועל ואז שנות דור של גלות, השתלשלות והתאבנות כשם עצם.
כל שמות העצם ושמות התואר שנוצרו כך אכן עומדים בפני עצמם ואכן אינם קשורים לצורה כלשהי בבניינים הפעילים, פיעל והפעיל, ולפיכך גם אין להם צורך בשם פועל. יוצא, שאיך שלא נהפוך את זה, בנייני פועל והופעל אינם זקוקים לשם פועל: אלו מהם שהם פועל, מסתפקים ברווח בשם הפועל של הבניין האקטיבי המקביל, ואלו מהם שהם רק שם עצם – אינם זקוקים לשם פועל כלל ועיקר.
סיכום
ישנן צורות בבניינים הסבילים – פועל, נפעל והופעל – שאין להם שום מקבילה בבניינים הפעילים המשלימים אותם. בדרך כלל, במקרים אלה לא מדובר בפעלים אלא בצורות בינוני שהן שמות תואר שנוצרו כפי שהן, כתארים, ולמעשה מלבד הבניין שום דבר לא קושר אותן לעולם הפועל. זוהי הסיבה שלא קיימת הלימה בינן לבין הפעלים שלהן.
לעומת זאת, כאשר קיים פועל פעיל בבניינים פיעל והפעיל [בפעולה שמשתתפים בה שני גופים שהאחד אקטיבי והאחד פסיבי], כמעט תמיד יירתמו הבניינים הסבילים של מערכת הפועל למשימה ליצור גרסה סבילה של הפועל הפעיל.
