כסף מכתיבה | שיטה 2: הקמת נכס דיגיטלי

גילוי נאות: השיטה הזאת להרוויח מכתיבה היא החביבה עליי מכולן. למעשה, האתר הזה כולו עושה בה שימוש נרחב. באותה נשימה, כאחד שמצוי בתחום אני מודע לכך שהמונח "נכס דיגיטלי" נעשה היום מאוד שגור ונפוץ, ובעקבות אירועי הונאה אחדים בשנים האחרונות יצא לו שם מפוקפק. אנשים נוטים לקשר את תחום הנכסים הדיגיטליים עם הונאת פונזי, פירמידה, או סתם מכירת חלומות שווא. גם אני עצמי נחלצתי בעור שיניי מהונאה כזאת.

זה נכון. אזור הנכסים הדיגיטליים הוא אזור שמסתובבים בו הרבה נוכלים. הרבה מאוד חלומות על התעשרות מהירה שוכבים שם מדממים למוות. אבל יש בתחום הנכסים הדיגיטליים גם אפשרויות בטוחות, חוקיות ונהדרות לכל מי שיודע לכתוב. פגשתי מקרוב הן את אלה והן את אלה, ובשורות הבאות אבהיר לכם בדיוק מה זה נכס דיגיטלי שכדאי לכם מאוד להשקיע בו, מה ממש לא ואיך בדיוק. הכול מניסיון אישי.

אינני מתיימר להיות מאסטר בנושא. אני אדם כותב שמצא כאן אפיק הכנסה שמתאים להלך נפשו והשקיע מאות שעות בלנסות אותו. לא אמכור לכם כאן את המומחיות שלי עצמי כי היא לא מספיקה. אני כן אדע להפנות אתכם לאנשים הנכונים.

מה זה בכלל נכס דיגיטלי?

בדרך כלל כאשר מדברים על נכס דיגיטלי מתכוונים לישות אינטרנטית כלשהי שהיא בבעלותכם המלאה. בדרך כלל מדובר באתר, בחנות אינטרנט או באפליקציה. הנכס הדיגיטלי שייך לכם ורק לכם – כשם שיכולה להיות לכם דירה שרשומה על שמכם בטאבו, כך יכולה להיות לכם חלקת אינטרנט קטנה (מה שמשווקים אוהבים לקרוא "נדל"ן אינטרנטי"). רק במחיר הרבה הרבה יותר זול ועם אחוזי תשואה הרבה יותר גבוהים – לכאורה.

האינטרנט הוא עולם של תכנים ומידע. לא כל התכנים הם מילוליים – חלקם ויזואליים, חלקם מוזיקליים, חלקם אינטראקטיביים, ויש עוד. אבל בתוך עולם התוכן, המילים הן עדיין המלכות הבלתי מעורערות. אדם שיודע לכתוב היטב יכול להיכנס לעולם הזה עם יתרון משמעותי, ולכן כדאי להכיר אותו.

זוהי דרך המלך לעשות רווחים פסיביים מן הכתיבה שלכם. כתבתם משהו פעם אחת – הוא יישאר קיים לתמיד, וימשיך להניב לכם רווחים חדשים בכל חודש.     

נכסים דיגיטליים בסיכון גבוה

שימו לב – עניין הבעלות הוא חשוב. אתם לא חייבים להיות אלה שיוצרים את הישות הדיגיטלית הזאת, אבל אתם צריכים להיות הבעלים שלה. זה אומר שאתם יכולים לעשות בה ככל העולה על רוחכם (במסגרת חוקי המדינה) ואינכם כפופים לגחמות של אף אחד ושום דבר. גם אם תכני האתר נוצרו בידי אדם אחר אבל לפי הזמנתכם ואתם שילמתם עליהם – זה נכס דיגיטלי.

לעומת זאת, דף פייסבוק, ערוץ יוטיוב, או חנות באמזון או באיביי, הם נכסים דיגיטליים עם כוכבית. למה? כי אתם זקוקים לפלטפורמה אחרת כדי להתקיים, וזה אומר שאינכם בעלי שליטה מלאה על הנעשה אצלכם. זה פשוט סוג של סיכון, כמו לשכור בית במקום לקנות. המשכיר תמיד יכול לסיים את החוזה אם לא באתם לו טוב בעין.

יש פלטפורמות "מסוכנות" יותר, ויש פחות. אמזון למשל ידועה פלטפורמה "מסוכנת", כלומר היא ידועה כאקטיבית, גחמנית וחסרת עכבות. חוקיה משתנים חדשים לבקרים, וכבר היו מקרים של חנויות אמזון מצליחות מאוד שפשוט הוסרו מן האוויר בגלל שאמזון החליטה. בעלים של חנות כזאת נמצא בצרה צרורה – הוא נשאר עם סטוק של סחורה ושום דרך למכור אותה. זו הסיבה שחנות דיגיטלית באמזון היא נכס דיגיטלי בסיכון גבוה, המיועד לבעלי לב חזק בלבד.

פייסבוק גם היא נחשבת פלטפורמה בסיכון, אם כי פחות. כידוע התכנים בפייסבוק עוברים צנזורה, וחסימות של פרופילים הן עניין שבשגרה (ע"ע סטטוסים מצייצים ז"ל). גם עצם השימוש בפייסבוק כרשת חברתית מובילה אינו בטוח לאורך זמן. המתחרים רבים, העולם משתנה, וכבר עכשיו טיק טוק למשל נראית מבטיחה יותר.

באופן כללי, באותיות הקטנות של כל רשת חברתית או גוף אינטרנטי אתם תמצאו התנערות מוחלטת ממחויבות כלפיכם. החברות הללו מבקשות לשמור לעצמם שליטה מלאה בפלטפורמה שלהן, ואין להן שום כוונה לבלות בבית המשפט מול אנשים שבנו בתוכן את ביתם הכלכלי. לכן יהיה אפילו לא מדויק לקרוא לחשבונות שבאתרים כאלה "נכסים דיגיטליים". זה אומנם דיגיטלי למהדרין ואפילו מכניס רווחים, אבל לא נכס. כי זה לא שלכם.

נכסים דיגיטליים בסיכון נמוך

בקצה השני של הסקאלה נמצאים ישויות דיגיטליות שאינן יושבות על שום פלטפורמה ציבורית אלא על תשתית עצמאית. למעשה, הנכס הדיגיטלי האיכותי ביותר אינו אתר בכלל, ויכול להיות מאוחסן גם במחברת עם שורות: רשימה של אנשי קשר רלוונטיים, כולל פרטי פנייה אליהם (כתובת אימייל, מספרי טלפון, ואפילו כתובת פיזית). לצורך העניין, חברה המשווקת נייר טואלט למוסדות אינה זקוקה לשום דבר בעולם חוץ מלמספרי הטלפון של המוסדות שרכשו ממנה בעבר. באמצעותם היא תוכל למכור להם שוב ושוב ולהתפרנס בכבוד עד סוף ימיה. מה יש לה? פרטי יצירת קשר עם אנשים והיסטוריה חיובית איתם. זה נכס אדיר.

זה מקרה קיצוני כמובן, ולרוב העסקים זה לא מספיק. אבל אם נשליך את הדוגמה הזאת עלינו, אנשים כותבים, נכס דיגיטלי נטול סיכון יכול להיות למשל קבוצת וואצפ שבה אנחנו משתפים תכנים קבועים, או רשימת דיוור שאליה אנחנו שולחים ניוזלטר. ההבדל המהותי בין רשימת דיוור או וואצפ לבין פייסבוק נניח, הוא שבפייסבוק אם הפלטפורמה – פייסבוק – תסגור לנו את החשבון, לא תהיה לנו שום גישה אל האנשים שבעבר היינו איתם בקשר. הקשר מתקיים בתוך עולם הפייסבוק בלבד (אלא אם ננקוט בצעדים אקטיביים להמרת העוקבים שלנו בפייסבוק לעוקבים גם בפלטפורמות נוספות). לעומת זאת בוואצפ יש לנו את מספרי הטלפון, וגם אם וואצפ תיסגר או תחסום אותנו (מה שכמעט ולא קורה), עדיין נוכל ליצור קבוצה חדשה על בסיס מספרי הטלפון בפלטפורמה אחרת, טלגרם נניח. מקום אחד מתחת למספרי טלפון נמצאות כתובות אימייל. כתובת אימייל היא אחת מנקודות המשען היציבות ביותר באינטרנט, ותישאר כזאת תמיד ככל הנראה לעין. לנצח, כנראה, נוכל לשגר מסרים אל כתובות האימייל שבידינו (החיסרון העיקרי ברשימת תפוצה הוא שלעיתים קרובות אנשים אינם פותחים אימיילים).

אבל רשימות תפוצה כאלה – בוואצפ או באימייל – בדרך כלל אינן נוצרות מעצמן. כל האתגר הוא לבנות אותן. על פי רוב, רשימות התפוצה הנכספות הן תוצר נלווה של פעילות שיווקית קודמת. לכן, במרכז עולם הנכסים הדיגיטליים בסיכון נמוך נמצאים אתרי האינטרנט.

אתר אינטרנט כנכס דיגיטלי קלסי

אתר אינטרנט הוא המקום באינטרנט שהוא הכי בבעלותך שיש. חנות באמזון היא כמו חנות בקניון ענק וקשוח – אתה בהחלט יכול להרוויח שם הרבה כסף, אבל כאמור היא בפירוש לא שלך, ובכל רגע נתון יכולים לסלק אותך או להציב לידך חנות מתחרה. לעומת זאת אתר הוא שלך. נקודה. אתה נמצא שם, ומלבד החוק במדינה שבה אתה חי אין מי שיכול להגיד לך ללכת.

הערה למתקדמים – האם אתר אינטרנט שלנו באמת שייך לנו?

אם אתם מתמצאים קצת בעולם האינטרנט אתם עשויים להרים גבה ולהעיר: זה לא פנטסטי כמו שאתה מתאר. הרי דומיינים לא באמת ניתן לקנות. ניתן רק לשכור אותם לתקופה מוגבלת מרשמי הדומיינים, ולחדש בכל תקופה. בנוסף, רוב מכריע של האתרים בעולם אינם מאוחסנים על המחשב האישי של בעליהם, אלא משלמים בכל תקופה לפלטפורמת אחסון אתרים כגון אמזון, קלאודווייז, סייטגראונד או יופרס.

זה נכון, אבל חשוב לעשות הבדלה בין ספקי שירותים לעסק לבין הפלטפורמות שעליהן יושב העסק. ספקים – אפשר להחליף. פלטפורמה – לא. שרת האחסון אומנם הכרחי לקיום האתר, אבל יש מאות ואולי אלפי חברות אחסון בעולם, ובכל רגע נתון אתם יכולים להעביר את האתר לחברת אחסון אחרת. חברת איחסון האתרים היא בסך הכול אחת מספקיות השרות של העסק שלכם. זה שונה מהותית מטוויטר ומפייסבוק שאם העסק שלכם יושב אצלן, אין לכם שום יכולת לפטר אותן ולהחליף באחרות.

בנוגע לדומיין – הוא אכן לא שלכם במובן ששולחן העבודה בחדרכם שלכם, אבל הבעלות שלכם עליו היא ברזל. חברות הדומיינים נועדו רק להסדיר את עניין חלוקת הדומיינים בין האנשים, אבל הן גוף טכני לחלוטין הכפוף לחוקים ברורים מאוד ואינו יכול לשנות אותם. אין דבר כזה שדומיין שלכם יופקע מרשותכם או שלא יתאפשר לכם לחדש אותו. זה פשוט לא קורה, ממש כשם שלא קורה שתשימו שלושת אלפים שקל בבנק ותגלו אחרי יומיים שמחשבי הבנק פישלו ועכשיו יש לכם שם רק שלושה שקלים כי היה באג ושלושה אפסים נמחקו איכשהו.

הבעלות שלכם על דומיין מקבילה לבעלות שלכם על מספר הטלפון שלכם. גם מספר הטלפון לא באמת שלכם – אם לא תשלמו לחברת התקשורת שלכם את דמי המנוי, כרטיס הסים יפסיק לעבוד. אבל חברת התקשורת מיוזמתה אינה יכולה בשום אופן לנתק לכם את הקו או להחליף את המספר.

נקודה נוספת היא שגם חברת דומיינים – בדיוק כמו חברת איחסון אתרים – אתם יכולים להחליף! גם אם היה קורה מקרה אחת למיליארד שחברת הדומיינים עושה לכם בעיות עם כתובת שרכשתם (ומעולם לא שמעתי על דבר כזה), אתם יכולים לרשום את אותה כתובת בחברה אחרת. 

לסיכום, נכס דיגיטלי בטוח הוא כזה שיש לך עליו בעלות מלאה ושליטה ומלאה. אתר אינטרנט משלכם הוא נכס דיגיטלי בטוח, חשבון משתמש בתוך פלטפורמה כלשהי – לא.

נכס דיגיטלי, אבל מי מגיע אליו בכלל?…

יש טעות נפוצה וכואבת אצל אנשים שמתעסקים בנכסים דיגיטליים, מין חוסר הבנה בסיסי שצריך לבער כבר מן ההתחלה – ואני מתחנן אליכם שתשימו לב אליו. אני נכוויתי בזה כמה פעמים עד שקלטתי את העניין, למרות שהוא אולי יישמע לכם מובן מאליו.

הרבה אנשים (ביניהם אני) מתענגים על עצם הידיעה שהם בעלי נכסים, שמשהו איפשהו בעולם ממש שייך להם, ולהם בלבד. אבל ההגדרה של "נכס" אינה רק שהוא שייך לכם. גם אבן חצץ בחצרכם שייכת לכם, אבל זה לא הופך אותה לנכס.

נכס הוא דבר שנמצא בבעלותכם ואנשים משתמשים בו.

בעולם הנכסים הדיגיטליים חשוב להדגיש את זה. חשוב מאוד. כי התחושה שיש לנו ביד אתר אינטרנט או אפליקציה מהממת – זוהי תחושה נהדרת. אבל מסנוורת. כי אם בנכס הזה שלכם לא מבקר אף אחד, אתם לא תראו ממנו שקל.

דמיינו לעצמכם שהשגתם איכשהו חמישה דונם בלב אנטארקטיקה (לא שיש לי מושג איך עושים את זה). אתם יכולים להיות מאושרים עד הגג מכך שיש לכם כזה נכס נדל"ני ענק. בפועל, המקום הזה לא מעניין אף אחד ולכן לא מדובר בנכס (אלא אם אתם חושבים עשרות או מאות שנים קדימה).

זה מזכיר את האסטרונום מהנסיך הקטן, שסופר כוכבים בשמים, מציין אותם אצלו ומכריז שהם בבעלותו. גם אם הם באמת בבעלותו, אין לו שום דרך להרוויח מהם משהו, ולכן מדובר בתיאור גרוטסקי.

בקיצור, אתר אינטרנט שאף אחד לא מגיע אליו, אינו נכס דיגיטלי. אני עצמי הקמתי כמה וכמה פרויקטים אינטרנטיים (מדהימים בעיניי), והייתי בטוח שאעשה אותם הכי טוב שאני יכול, והמשתמשים כבר יגיעו. אז זהו, שזה לא עובד ככה. גם אם הרעיון שלכם לרווחים מאתר נראה לכם הכי מדהים שיש, אתם חייבים – חייבים! – לתכנן ברחל ביתך הקטנה מי יהיו המשתמשים ואיך להגיע אליהם.

עדיף – חד משמעית – להעלות לאוויר נכס מאוד בסיסי ומינימלי ולהשקיע בעיקר בהפצה שלו. רק אחר כך תתעסקו בפיתוח הנכס עצמו. נקודת התורפה העיקרית של נכסים דיגיטליים היא כמעט תמיד ההגעה לאנשים.

בניית נכס דיגיטלי מותאם לקידום אורגני

יש הרבה דרכים להביא תנועה של אנשים אל הנכס הדיגיטלי שלכם. רשתות חברתיות, קידום ממומן, ויראליות, ועוד. במאמר הזה אני מתכוון להתמקד בדרך שבעיניי הכי מתאימה לאנשים שיודעים ואוהבים לכתוב, והיא גם מניבה את התוצאות הטובות ביותר לטווח ארוך עם הכי מעט עבודה.

הדרך הזאת היא להביא תנועה ממנועי החיפוש, ובראשם גוגל.

העיקרון הוא מאוד פשוט: בכל שנייה בודדת מבצעים אנשים בכל העולם כ-40,000 חיפושים בגוגל, מה שאומר 2,400,000 חיפושים בדקה, 144,000,000 חיפושים בשעה, וכ-3,156,000,000 (כ-3 מיליארד) חיפושים ביום.

אפילו בארצנו הקטנטונת מדובר על מעל 3,000,000 (!) חיפושים בגוגל ביום.

עכשיו, לכל שאילתא גוגל מציע לגולש שני סוגי תוכן: תוכן ממומן ותוכן אורגני. התוכן הממומן מופיע ממש בראש התוצאות אבל מסומן מתחתיו שהוא מודעה שאנשים שילמו עליה. רוב האנשים מעדיפים לגלול מעט ולהגיע אל התוכן שגוגל חושב שהוא הטוב ביותר במענה לשאילתא שלהם.

היופי הוא שגוגל, מבחינתו, משרת בראש ובראשונה את הגולש שמחפש מידע. יש לו מאות קריטריונים סודיים שלפיהם הוא עוקב בדקדקנות אחרי דפי אינטרנט שונים ומדרג את ההתאמה שלהם לשאילתות כאלה ואחרות, ומטרתה העליונה של כל מפלצת הבינה המלאכותית הזאת היא שהגולש ייצא מרוצה מן התוצאות הראשונות שהוא קיבל, וימשיך להשתמש בגוגל.

לכן גוגל מעניק יתרון לתוכן שמוגש היטב ונותן מענה מלא לגולש. אם ניצור תוכן שהגולשים אוהבים, גוגל גם הוא יאהב אותנו – והרי זוהי בדיוק נקודת הכוח שלנו ככותבים! זה כיף שסוף סוף יש מישהו בעולם ששופט אותנו לפי הערך האמיתי שאנחנו נותנים לאנשים.

איננו צריכים לשלם על זה לגוגל אפילו פרוטה שחוקה. אנחנו עושים לו טובה – בזכותנו הוא יוכל להשביע את רצונם של גולשיו. עם עבודה נכונה, נוכל לקבל נתח קטן מאותה כמות בלתי נתפסת של גולשים, ונביא אותם אלינו.

זה נכון שיש כמה כללים לקידום בגוגל, אבל רובם פשוטים ובסיסיים, והעיקרון המנחה רק הולך ונעשה חשוב ככל שגוגל מתעצמת: כתוב תוכן למען אנשים – ואנשים כבר יגיעו.

בנימה אישית, אני יכול לומר לכם שכתיבה לשם יצירת נכס דיגיטלי היא אחד מסוגי הכתיבה המהנים שחוויתי. היא חופשית ומשוחררת כי זוהי כתיבה שנועדה לספק תוכן אמיתי וערך לאנשים ששואלים שאלות. אין כאן זכר למניפולציות ולשקרים שצריך להפעיל בעולם הכתיבה השיווקית למשל, או כדי שפוסט כזה או אחר יהפוך לוויראלי ברשתות החברתיות. אין שום צורך לעקוץ, לשנוא ולהכאיב לאחרים כדי שישימו לב אליך. אתה פשוט כותב את האמת באופן מפורט ומעניין, עושה את זה הכי טוב שאתה יכול, וזה עובד.

על איזה נושא לעשות את האתר?

טוב, הבנו, אתם אומרים. שכנעת. אנחנו רוצים אתר משלנו שיביא אליו אנשים. אבל באיזה נושא האתר הזה יהיה? על מה אנחנו כבר יכולים לכתוב?

וזאת שאלה מצוינת. אולי השאלה הכי טובה שאתם יכולים לשאול. התשובה היא שקיים כאן צורך באיזון בין הרצונות והיכולות שלכם לבין מה שאנשים מתעניינים בו ומחפשים אותו בגוגל.

אם התמזל מזלכם והצרכים של הגולשים בגוגל פוגשים את תחום המומחיות שלכם – שיחקתם אותה. אבל לעיתים קרובות זה לא המצב. קיים סיכוי סביר שתצטרכו לצאת מאזור הנוחות שלכם ולכתוב על נושא שאתם פחות רגילים לעסוק בו. מה שחשוב הוא שהנושא הזה יהיה קרוב לליבכם.

אתם יכולים ללמוד על הנושא תוך כדי בניית האתר שלכם, להתפתח יחד איתו. מומחיות עילאית אינה נדרשת בדרך כלל לצורך כתיבת תוכן ברשת, אפילו בעברית. תנאי הסף להצלחה בגוגל לעיתים קרובות נמוכים מאוד. קנו ספר בנושא, תקראו אותו מכריכה לכריכה וכבר אתם מומחים יותר מרוב החומר שתמצאו ברשת.

מה שחשוב במיוחד הוא שתאהבו לעסוק בעניין ותבואו עם תשוקה להתרענן עם נושא חדש.

מכל מקום, שימו כוכבית על נושא הנישה של הנכס הדיגיטלי. הוא קריטי ומורכב מכדי להסביר אותו בפוסט. בהמשך המאמר אפנה אתכם לקורס שמלמד בדיוק את הנושא הזה.

איך עושים כסף מנכס דיגיטלי?

הנכס הדיגיטלי שלנו, אם כן, הוא האתר שלנו, ומי שיביא לנו משתמשים זה גוגל. בחינם לגמרי. וכשיש ישות אינטרנטית שעל פתחה מתדפקים גולשים רבים – כאן כבר ניתן לעשות מזה כסף בהרבה צורות, שכמה מהן נפרט מיד. ניתן להשתמש בכל הצורות או בחלק מהן, כל נכס לפי מה שמתאים לו.

1. כסף ממודעות

הדרך הבטוחה ביותר לעשות כסף מאתר היא להציג בו פרסומות. ברגע שמגיעים אליכם גולשים, יהיו מפרסמים שישמחו להציג בפניהם את מרכולתם, ויהיו מוכנים לשלם לכם על זה. רוב האתרים אינם עובדים מול מפרסמים ספציפיים אלא פותחים את האתר למערכת הפרסום של גוגל, גוגל אדס, כך שגוגל משמש כגורם שמתווך בין המפרסמים לאתר שלכם.

פרסומות הן אפיק הכנסה בטוח, שמאוד קל לצפות: ככל שיהיו יותר גולשים באתר, וככל שהם ישוטטו באתר ביותר דפים, כך אתם תרוויחו יותר. עם זאת כדי להגיע לרווח משמעותי מפרסומות גוגל אתם צריכים כמות מכובדת מאוד של גולשים. כלל אצבע מדבר על שקל אחד לכל 100 צפיות בדפים. זה לא הרבה בכלל, וזה אומר שבשביל להרוויח מהאתר שלכם 1000 ₪ לחודש תצטרכו להביא אליו כ-100,000 גולשים בחודש, שזאת כמות גולשים ענקית, במיוחד בישראל.

הרווח ממודעות משתנה מאוד לפי המדינה שבה האתר פועל ולפי התחום שבו הוא עוסק. גוגל עצמם מציגים מחשבון לרווחים צפויים ממודעות גוגל (לשנה) לפי הפרמטרים האלה.

ניתן למטב את הרווחים אם עובדים עם שירותי פרסום אחרים, למשל ezoic או media vine. ועדיין, תידרש השקעה וחשיבה כדי להביא כל כך הרבה גולשים לאתר, בטח בישראל.

אפשרות אחרת היא להקים אתר באנגלית, שבה תקרת הזכוכית אינה קיימת, ומציאותי לחלוטין להביא מיליון צפיות לחודש לאתר. האמריקאים גם לוחצים יותר מישראלים על מודעות מן הסוג הזה, ולכן הרבה מאוד בוני נכסים דיגיטליים מעדיפים לעשות זאת באנגלית.

אגב – אתרים גדולים (מעל 50,000 כניסות בחודש) יכולים לפרסם אצלם מודעות רווחיות בהרבה מפלטפורמות כמו outbrain ו-taboola. הניסיון מראה שאנשים לוחצים הרבה יותר על מודעות מן הסוג הזה, ואם תגיעו לתנועה מספיקה של גולשים תוכלו לעבוד איתן. המודעות הללו גם אסתטיות יותר ומשתלבות ברוב האתרים באופן טבעי יותר.

2. שיווק שותפים

דרך שעשויה להיות רווחית יותר היא להמליץ לגולשים באתר לרכוש מוצרים – פיזיים או דיגיטליים – של אנשים אחרים, כאשר על כל רכישה כזאת אתם מקבלים עמלה מהמוכר.

כיום חברות רבות משתמשות באפיק השיווק הזה: הן מתגמלות אנשים שמפנים אליהן לקוחות. התוכניות הללו פזורות ברחבי האינטרנט כפטריות אחר הגשם, וניתן להצטרף אליהן די בקלות. אם מצאתם מוצר או קורס שנראה לכם קשור לנושא האתר שלכם, חפשו באתר של המוצר הזה את האפשרות לעבוד איתו כ-affiliates. בחו"ל כמעט כל חברה גדולה שמכבדת את עצמה מאפשרת לכם את זה, וגם בישראל זה הולך ומתפתח. תוכלו גם לפנות באימייל אל מוכר המוצר ולשאול אותו האם ניתן לשווק אותו כשותף. לעיתים קרובות אפשר.

יש גם רשתות שותפים שמרכזות מגוון של הצעות לשיווק שותפים, דוגמת clickbank באנגלית.

מבחינה טכנית זה עובד כך: לאחר שהצטרפתם לתוכנית השותפים, אתם תקבלו בדרך כלל קישור ייחודי לכם, שכשמישהו נכנס אליו, מערכת השותפים יודעת שזה דרככם, כך שאם הלקוח רכש היא תדע לתגמל אתכם. הקישור נמצא אצלכם תמיד באתר, וכל מה שנשאר לכם לעשות הוא להביא אליו עוד ועוד גולשים.

אפשרות אחרת היא שהמוכר ייתן לכם קופון ייחודי לכם, ויזהה את הרכישות שנעשו דרככם בעזרתו. זה נפוץ יותר אצל עסקים קטנים, שאין להם מערכת שותפים מסודרת. קופונים לכל אחד יש, ואם המוכר לא יודע בדיוק איך עובדים עם שותפים, תוכלו להציע לו פשוט לתת לכם קופון ייחודי, ולהתחשבן איתכם בכל תקופה. מבחינה טכנית זאת לא אמורה להיות בעיה.      

העמלות על שיווק שותפים יכולות להיות זעירות אבל לפעמים הן ממש מצוינות. אמזון למשל נותנים עמלה ממש קטנה, סביב ה-3%. בחישוב פשוט, כדי להרוויח שקל אחד תצטרכו לדאוג שהגולש יקנה דרככם מוצר ב-30 ₪. בשביל 1000 ₪ בחודש, תצטרכו למכור ב-30,000 ₪ בחודש.

לכן, באמזון הדברים נעשים משתלמים בעיקר אם מדובר במוצרים יקרים מאוד. או, שוב – אם יש לכם הרבה מאוד תנועה.

לעומת זאת, העמלה על מוצרים דיגיטליים, למשל קורסים אינטרנטיים, היא בדרך כלל הרבה יותר גבוהה ויכולה להגיע אפילו ל-50%. החיסרון הוא שקורסים אינטרנטיים יקרים קשה יותר למכור ממוצרים פיזיים יקרים – בהכללה גסה מאוד.

בכל מקרה, אלו הם הפרטים הקטנים. העיקרון הוא שבכל נושא שעליו אתם כותבים ניתן למצוא מוצרים הרלוונטיים ללקוחות, להציע להם אותם ולזכות בעמלה.

חשוב לציין שבמקרה הזה לא חשובה רק התנועה אלא גם האיכות שלה. יש ביטויי חיפוש שאופייניים לאנשים ממוקדים שעומדים לפתוח את הארנק, למשל: "כמה עולה א'" או "תיקון מזגנים במצפה רמון". אם תצליחו להתברג במקומות גבוהים בביטויים כאלה, הרווחים שלכם יזנקו.

המאמר הזה, למשל, עושה שימוש באפיק הרווח הזה, של שיווק שותפים, כי הרי אני עומד להמליץ לכם על קורס מעולה שילמד אתכם לעשות את כל זה – לפרטי פרטים (קורס שאני עצמי לקחתי). אם תלחצו על הקישור ותסתכלו בכתובת שלמעלה, תוכלו לראות שזה קישור ארוך מן הרגיל. כך נראה קישור שותף. זה קישור ייחודי לי, ואם תבחרו לרכוש את הקורס דרכו, גם אני ארוויח.

3. מכירת לידים

דרך נוספת להרוויח כסף מאתר אינטרנט היא לשתול בתוכו טופסי הרשמה לשירות כלשהו הרלוונטי לגולשים, ולמכור את פרטי האנשים שמוסרים בהם את פרטיהם (=לידים) לבעל מקצוע שיציע להם את שירותיו.

מכירת לידים דורשת מכם לשתף פעולה עם בעל מקצוע בתחום, ולערוך עימו חוזה מסודר. לאחר שעשיתם זאת, אתם מעבירים אליו כל ליד שמגיע אליכם, ומקבלים על כך כסף. מדובר בסכומים יפים מאוד: מחירו של ליד משתנה לפי התחום שבו אתם עוסקים (יש הבדל בין התקנת חשמל סולרי על הגג לבין תספורת לילד), אבל באופן כללי ניתן לדבר על הטווח שבין 30 ש"ל ל-60 ₪. יש יותר ויש פחות. את התשלום אתם מקבלים על כל ליד, בין אם הוא סגר עסקה בין אם לא. זה מה שכיף כאן (לכם).

אפיק ההכנסה הזה הוא כנראה הרווחי ביותר לרוב האתרים, אבל צריך לקחת בחשבון שתהליך מציאת בעל המקצוע שיעשה איתכם שת"פ כזה אינו פשוט כלל, והעבודה מולו לטווח ארוך גם היא מאתגרת. ההמלצה החמה של מומחים בתחום היא להתחיל מכך שיש לכם בעל מקצוע שאתם מכירים וסומכים עליו שמוכן להיכנס איתכם לעניין, ואז לבנות אתר בנושא הרלוונטי.

4. פרסום באתר

דרך פחות מחייבת ויותר נוחה ליצור שיתוף פעולה עם בעלי עסקים היא להציע להם לפרסם את עצמם אצלכם. תמורת תשלום חודשי קבוע, בעל עסק יזכה בבאנר או בכתבה אודותיו באתר שלכם. יש לומר שהאפיק הזה מקובל פחות כיום.

5. מכירת קורסים דיגיטליים שלכם

הדרך להרוויח הכי הרבה מנכס דיגיטלי היא לבנות סביבו מוצרים שלכם. אם למשל הצלחתם להביא תנועה ענקית לאתר שעוסק באסטרונומיה – זאת בדיוק ההזדמנות שלכם להפיק קורס דיגיטלי העוסק באסטרונומיה. כל הכסף שתרוויחו ילך אליכם, זה הרבה יותר טוב מאשר לשווק שותפים ולקבל אחוזים חלקיים מכל מכירה.

הפקת קורס דיגיטלי אינה קשה היום כל כך, ויש הרבה סוגים של קורסים דיגיטליים. האתגר הגדול בתחום הוא לשווק את עצמכם, אבל אם האתר שלכם כבר מביא לכם גולשים המתעניינים בתחום – העניין הזה הרי סגור. אם אין לכם זמן וכוח להתעסק בעצמכם בהפקת קורס דיגיטלי – תוכלו לפנות לאדם שיעשה את זה בשבילכם (אני, למשל, מתעסק בזה כבר שנים ואשמח לעזור).

6. מכירת מוצרים פיזיים תחת מותג פרטי

בימינו לא כל כך מסובך לייצר מוצר פיזי. אינכם צריכים להקים מפעל בבית לשם כך. הכול יכול לקרות בסין. אתם יכולים למצוא באתר עליבבא (האבא של אליאקספרס) מבחר ענק של מוצרים קיימים, שמיוצרים כבר, ולייבא אותם לישראל או לארה"ב תחת מותג שלכם. האיחסון, השיווק והמשלוח יכולים גם הם להיות במיקור חוץ. באמזון למשל יש רבבות מותגים שעובדות בדיוק בשיטה הזאת.

אם נחזור לדוגמה שהבאנו: אם האתר שלכם כבר מביא לכם מתעניינים בתחום האסטרונומיה, למה לכם להפנות אותם למותג של אחרים באמזון ולקבל שלושה אחוזי עמלה? אתם תעשו הרבה יותר כסף אם תפנו אותם למותג שלכם והם יקנו אותו. מאה אחוז (בניכוי התשלומים לאמזון) יילכו לכיס שלכם.

אני ממליץ לעבור לשלב הזה רק אחרי שכבר יש לכם קישור שותפים שמביא לקוחות בשפע, כי הקמת מותג פרטי באמזון היא סיפור מורכב שכרוכה בו ם השקעה כספית מסוימת (לרכישת מלאי). בנוסף, נכון לכתיבת שורות אלה לאמזון אין מחסנים בישראל, ולכן ההתפתחות הזאת מתאימה בעיקר למי שהאתר שלו פונה לדוברי שפות אחרות, שבהן אמזון פועלת בהיקף מלא.

7. מכירת מוצרי POD

אפיק פשוט ונהדר ליצירת רווחים מנכס דיגיטלי הוא להציע למכירה באתר כל מיני חפצים פשוטים שעליהם מודפסים כיתובים נחמדים ושנונים שיכולים לעניין את גולשי האתר. למשל, אם האתר שלכם עוסק בג'ירפות, תוכלו להציע באתר חולצות עם תמונה + סלוגן הקשור לג'ירפות, כוס כזאת, מגבת, כרית, תכשיטים ועוד. היפה הוא שאתם לא צריכים לדאוג בכלל בקשר ליצירה, לסליקה ולמשלוח של המוצרים האלה. יש חברות שעושות הכול בשבילכם (אחת המפורסמות שבהן נקראת gear bubble), ומשאירות לכם שולי רווח נאים בהחלט (אתם מחליטים בכמה למכור, וןהחברה גובה סכום קבוע ולא גדול במיוחד מתוך זה).

התחום נקרא print on demond כלומר הדפסה לפי הזמנה אישית. אינכם מסכנים שקל ולא שומרים אף מוצר במחסן. חברת ה-pod מייצרת את המוצר ברגע שהיא מקבלת הזמנה, לא רגע אחד לפני.

גם האפיק הזה פתוח כרגע בעיקר בארצות הברית. נכון לזמן כתיבת הפוסט הזה, בארץ אינני מכיר עדיין חברה שעושה עבורכם את הכול בלי התעסקות שלכם בכלל ובמחירים כאלה. אני מניח שתהיה מתישהו. כרגע בישראל זה לא כל כך משתלם.

8. מכירת קישורים חיצוניים מהאתר

כל מי שהתעסק קצת עם קידום אתרים יודע שאחד הפרמטרים החשובים ביותר בעיני גוגל לגבי איכות של אתר הוא מספר הלינקים שיוצאים אליו משאר האתרים באינטרנט. אתר שיש לו הרבה לינקים מאתרים איכותיים נחשב בעיני גוגל אתר חזק ואמין, והוא מציג אותו גבוה יותר בתוצאות החיפוש.

כאשר האתר שלכם יהיה גדול ואיכותי, תוכלו להציע לבעלי עסקים לפרסם עליהם כתבה קצרה אצלכם, עם קישור לאתר שלהם. זה יחזק את האתר שלהם, והם ישמחו לשלם לכם על הכתבה הזאת עם הלינק. לינק כזה יכול לעלות החל מ-100 ₪ לאתר טוב, ועד לסכומי עתק של 10,000 ₪ לפרסום באתרי מפלצת כמו ynet למשל.

עם זאת, אל תצפו לכסף גדול מלייצר לינקים לאנשים בעזרת אתר בודד. (אלא אם אתם (ynet. גם לא כדאי למלא את האתר בתוכן מהסוג הזה. זה נחמד רק בתור כסף די פסיבי מידי פעם.

9. מכירת הנכס הדיגיטלי

חשוב לדעת שנכסים דיגיטליים יכולים גם להימכר. אם הנכס מצליח ומביא לקוחות הוא יכול להיות שווה בקלות עשרות אלפי שקלים ויותר. אם הוא בתחילתו אבל מכיל תכנים מצוינים ונראה טוב, הוא יכול להימכר בכמה אלפים. יש אנשים בעולם שזה מה שהם עושים למחייתם: בונים אתרים שנראים טוב, מעלים אליהם תוכן בסיסי, ומוכרים. כמו כן, אם מתישהו תזדקקו לכמות גדולה של כסף בבת אחת, האתר שלכם הוא דבר שתוכלו לממש בשביל זה. יש אנשים בשוק הנכסים הדיגיטליים שישמחו לשמוע מכם הצעות כאלה. אם אתם רוצים אקשר אתכם עם כמה שאני מכיר.

סיכום – אפיקי הכנסה מנכסים דיגיטליים

אלו הן השיטות שאני מכיר לעשות כסף מנכס דיגיטלי. עכשיו תראו, החלק של להרוויח מאתר אינטרנט מצליח הוא פחות קשה. האתגר הגדול הוא להביא את הגולשים. עוד נקודה היא שאם אתם יודעים ויכולים ליצור נכס דיגיטלי באנגלית, פתוחות בפניכם יותר אופציות להרוויח, ולכן זה עדיף (גם אם לא, יש דרכים לבנות נכס דיגיטלי איכותי בחו"ל בעזרת אנשים שיכתבו עבורכם את התוכן. אני אסביר על זה עוד בהמשך – גם את זה מלמד שמול לעומק.)

מהי העלות של בניית נכס דיגיטלי?

העלות של בניית נכס דיגיטלי היא משתנה מאוד. בגדול, לנכס דיגיטלי יש עלויות קבועות ועלויות חד פעמיות, והכול תלוי גם בשאלה מה אתם עושים בעצמכם ועל מה אתם בוחרים לשלם. עוד שאלה היא כמובן על איזה מין נכס דיגיטלי מדובר.

אני אפרט כאן מעט על נכס דיגיטלי מסוג בלוג מקצועי המספק בעיקר מידע, בהנחה שאתם יוצרים את התכנים בעצמכם.

העלויות הקבועות של החזקת בלוג מותאם לקידום בגוגל הן לא גבוהות: יש לשלם על חשבון אחסון איכותי, וכדאי גם על תוסף אלמנטור לבניית אתרי וורדפרס. כל הסיפור יעלה לכם בסביבות 200 ₪ לחודש, ואפשר להשיג גם בהרבה פחות.

אולי תרצו לקחת איש מקצוע לעצב את האתר – זה יעלה 1000-2000 ₪. אל תשקיעו בעיצובים מפונפנים, לכו על הפשוטים. האתר צריך להראות סביר, לא יותר מכך. עיצוב ברמה כזאת תוכלו לעשות גם בעצמכם – בקורס שעליו אמליץ בהמשך קיימת הדרכה מפורטת גם על זה.

את התכנים אתם יוצרים בעצמכם, וזה לא עולה לכם גרוש.

פרמטר חשוב שכן תצטרכו לקחת בחשבון הוא קישורים מאתרים אחרים. כדי להתקדם בגוגל אתם חייבים לקבל קישורים מאתרים שונים לאתר שלכם, ואתם צריכים זרם יציב של כאלה. ניתן לדאוג לזה עצמאית, אבל זה מאמץ גדול שבדרך כלל לא שווה את הזמן. לעומת זאת, ניתן גם לקנות קישורים, כאשר מחיר קישור משתנה מאוד החל מ-100 ₪ לקישור פשוט מאוד, 150-200 לקישורים טובים (בישראל) ואפילו 10,000 לקישור באתר גדול כמו ynet.

זה כמו דשן לאתר, וזה חשוב. אתם תגיעו לכמות הקישורים האופטימלית עבורכם באמצעות ניסוי וטעייה – זה משתנה מאוד מאתר לאתר, לפי איכות התכנים שלכם ולפי מידת התחרותיות בנישה. ככלל אצבע ניתן לדבר על כ-600 ₪ לחודש על קישורים.

כמה אפשר להרוויח מנכס דיגיטלי?

מה שיפה בתחום הזה הוא שעבודה נכונה עשויה להביא לכם הרבה מאוד כסף. זה לא שכר שעתי. הצפי לרווח משתנה מאוד מנישה לנישה, אבל בהחלט יש כאן אפשרות להגיע ל-2,000 ₪ בחודש, 5,000, וגם עשרות אלפים ומעלה.

אני מצרף לכם כאן סרטון של שמוליק דורינבאום (מדובר פחות או יותר בכהן הגדול של הנכסים הדיגיטליים בישראל, עוד אדבר עליו בהמשך) שבו הוא מסביר את החישוב.