איך מוציאים ספר לאור בהוצאה עצמית?

בגדול, יש ארבע דרכים להוצאת ספר לאור. במאמר זה אפרט על התהליך כולו, מה בעצם עושות ההוצאות לאור, באיזה סדר, וגם כמה זה עולה. המאמר בנוי כמאמר הדרכה – אני בעצם עומד ללמד אתכם להיות מו"לים😊. שלב אחרי שלב, ובמפורט, אתן לכם את מפת הדרכים ותמרורי האזהרה בדרך להוציא את הספר שלכם לאור.

כך תבינו טוב יותר את "בוחן המסלול" שנכון לכתב היד החמוד שלכם בדרך אל העולם, ויכול להיות שאפילו ייפול לכם האסימון שזה לא מסובך כל כך ושאתם יכולים לעשות את זה בעצמכם.

אל תוציאו את הספר שלכם לאור בלי לקרוא את המאמר הזה. יש פה טיפים ותובנות שכנראה לא חשבתם עליהם.

10 השלבים בהוצאת ספר לאור

תהליך הוצאה לאור עשוי להיות תהליך בן 10 שלבים. בדרך כלל לא כולם יידרשו, אבל הנה הם:

  1. יוזמת הספר
  2. כתיבת הספר
  3. עריכה ספרותית (נקראת בדרך כלל פשוט "עריכה")
  4. עריכת לשון
  5. ניקוד – מלא או חלקי
  6. איורים – אם יש
  7. עיצוב גרפי ועימוד
  8. עיצוב הכריכה – הקדמית והאחורית
  9. הדפסה
  10. הפצה

להלן נפרט לעומק על כל אחד מן השלבים ואיך בדיוק אתם מבצעים אותו. לשלבים 1-2 לא נתייחס כאן, כי סביר להניח שהגעתם למאמר הזה כשכבר יש לכם ספר מוכן ביד, ואתם תוהים רק איך להוציא אותו לאור.

שלב 3: עריכה ספרותית

כותבים נוטים לזלזל בשלב העריכה הספרותית, למרות שהוא – באופן חד משמעי – החשוב והמשמעותי ביותר מכל השאר.

באופן כללי, העריכה הספרותית לסיפור היא כמו מיקוד של קרן אור כללית לקרן לייזר. היא משביחה את הסיפור ומדייקת אותו, ובעיקר לוקחת כל הזמן בחשבון את הקורא הפוטנציאלי.

בניגוד לכל תפקיד אחר, העורך הספרותי לא יכול להיות אתם בעצמכם. בהגדרה. אתם זקוקים לעין שנייה על הסיפור.

קשה למצוא עורך ספרותי טוב, וזה גם יקר. כדי למצוא עורך ספרותי, אני מציע לכם לעבוד כך: עשו לעצמכם רשימה קצרה של ספרים שאתם אוהבים ושקשורים קצת בנושא ובאופי לספר שכתבתם. אחר כך בקרו בחנות ספרים כלשהי, קחו אותם מהמדף, ופתחו בעמוד השער של הספר. מצידו השני בדרך כלל תופיע רשימת השותפים בהוצאת הספר. גם העורך יופיע שם – וזה האיש שאתם מחפשים.

עורכים ספרותיים אומנם מועסקים בדרך כלל בהוצאות באופן קבוע (ניתן לומר שהם לב ההוצאה. לא פעם הוצאת ספרים קמה על ידי עורך ספרותי – כי באמת את כל השאר הרבה יותר קל להשיג), אבל הם עשויים לקחת גם עבודות כעורכי ספרות עצמאיים. ככל שההוצאה שהעורך עובד בה קטנה יותר ומפורסמת פחות, יש יותר סיכוי שהוא יהיה פנוי לקחת את הפרוייקט שלכם.

כאשר אתם פונים אל העורך הספרותי, ציינו שהתחברתם לספר פלוני שהוא ערך, ותכתבו שלדעתכם הספר שלכם הוא מאותה משפחה.

אנשים נוספים שיכולים לשמש כעורכים ספרותיים למרות שאינם עובדים בזה באופן רשמי, הם מבקרי ספרות, אלו הכותבים סקירות על ספרים בעיתונים וברשת. גם כאן, חפשו את אלו שסקרו ספרים שמזכירים לכם באיזשהו אופן את הספר שכתבתם אתם.

גם עורכים לשוניים עשויים לעסוק בערכה ספרותית, גם מבלי שהם מגדירים זאת כך. עורך לשוני חכם ומוכשר בהחלט גולש לעיתים לעריכת תוכן. הגבול בין שני התפקידים הוא מטושטש לפעמים.

בשעת הדחק, אם אתם ממש קצרים בכסף, לפחות תנו את הספר לכמה חובבי קריאה שאתם מכירים, והציעו להם לקרוא את הספר בתשלום ולרשום לכם הצעות לשיפור. אל תסתפקו באדם אחד כזה. לפחות שניים או שלושה. אם יצא שאחד מהם המטיר עליכם שפע של הערות בונות ותם מרגישים שהוא ממש ירד לעומקו של עניין, אמרו לו את זה, והציעו לו לעבוד איתכם צמוד, לפי שכר שעתי (מכובד) ולהיות שותפים איתכם בהשבחת הספר. כמו כן, המליצו לו לשקול לפתח קריירה בתחום העריכה הספרותית.😉

שלב 4: עריכה לשונית

עורך לשוני הרבה יותר קל למצוא, הרבה יותר קל להבין מה תפקידו בכוח, והוא הרבה יותר זול.

תפקידו העיקרי של העורך הלשוני הוא לנכש מן הספר את טעויות הדקדוק והתחביר שבו. זה ה-must. אתם לא יכולים להציע לציבור ספר עם טעויות לשוניות בסיסיות. אין הכוונה שכל סעיף קטן בחוקי האקדמיה ללשון עברית חייב להישמר כאן, אבל השפה של הספר צריכה להיות ברמה המקובלת של חומרים כתובים בעברית.

ייתכן שאתם בטוחים בעצמכם מן הבחינה הזאת, ויכול להיות שאתם צודקים. אם אתם יודעים בוודאות שאתם כותבים נכון, אינכם מוכרחים לקחת עורך לשון. השקיעו את הכסף שייחדתם לכך בתוספת עריכה ספרותית.😊

עם זאת חשוב לציין שעורך לשוני טוב לא יסתפק בביעור טעויות, אלא יציע לכם גם עריכה לשונית עמוקה יותר, וזה דבר שאני ממליץ עליו מאוד. עריכת עומק לשונית היא עיבוד של הניסוחים כך שיהיו קצרים יותר, ברורים יותר ומסורבלים פחות. זה קצת דומה למה שעושה העורך הספרותי, אבל ברמת המיקרו. העורך הלשוני אינו אמור להתייחס לתוכן של הספר ולראות אותו במבט על, הוא הנמלה שעובדת על הפרטים הקטנים.

עורך לשוני תוכלו למצוא באינטרנט או לשאול חברים. שימו לב שעורך לשוני המתמחה למשל בכתיבה אקדמית, לא בהכרח יתאים לעריכה לשונית של פרוזה, וכן על זו הדרך. בררו מראש את הניסיון שיש לעורך הלשוני, ובאלו תחומים הוא עוסק בדרך כלל.

את העריכה הלשונית חשוב לבצע רק לאחר שעריכת התוכן  הסתיימה לחלוטין ואתם מרוצים מן התוצר.

שלב 5: ניקוד

מקובל לחשוב שניקוד רלוונטי רק לספרי ילדים. זה לא לגמרי נכון. ספרי ילדים המיועדים לגילאים נמוכים אומנם מנוקדים תמיד, אבל מקובל לנקד גם ספרי שירה, ולפעמים ספרים לילדים בוגרים יותר.

חוץ מזה, כמעט בכל ספר קיים גם ניקוד חלקי.

ניקוד חלקי הוא ניקוד שנועד למילים מסוימות בלבד, שהקורא עלול לקרוא לא נכון אם לא ננקד אותן עבורו. מדובר בדרך כלל על שמות, אבל לא רק. יש מילים שצריך לנקד.

לצורך ניקוד מלא, קחו אדם שזה מקצועו. אם הספר קצר, לא מדובר בעלות משמעותית. יש אומנם נקדנים אוטומטיים בשוק – מומלץ במיוחד הוא הנקדן של "דיקטה" – אבל הם עדיין לא מצליחים לנקד נכון ב-100%, ומספיקה טעות ניקוד אחת כדי להעכיר את הספר שלכם וליצור לו תדמית של ספר לא מושקע ולא מקצועי בעיני אנשים רבים. אתם לא רוצים שזה יקרה.

לחילופין, תוכלו ללמוד לנקד בעצמכם… את קורס הניקוד הכי טוב שאני מכיר יצרתי בעצמי, אבל קחו בחשבון שגם הוא לא כולל את כל הניואנסים. בכל אופן, בשביל לפקח על דיקטה זה יכול להיות פתרון לא רע ואפילו מספק.

שימו לב שאתם שולחים את הטקסט לניקוד רק כאשר יש לכם טקסט מוגמר לחלוטין שאינו עומד להשתנות עוד.

שלב 6: איורים

ספרי ילדים זקוקים לאיורים, את זה כולם יודעים, אבל לא רק ספרי ילדים. האיורים מוסיפים חן, חיוניות והומור לספר, והם יכולים להוסיף הרבה גם לספרים למבוגרים. בספרי מבוגרים האיורים יהיו קטנים בדרך כלל, ורק בראש הפרקים – אבל עדיין, שקלו להוסיף איורים לספר שלכם.

יש הרבה מאיירים נהדרים בארץ, והדרך הכי טובה למצוא אותם היא פשוט להסתכל בספרי ילדים. מצאו לכם ספר עם איורים שאתם אוהבים, ופשוט חפשו את שם המאייר בגוגל. רבים מן המאיירים יהיו זמינים לכם וישמחו לעבוד איתכם. יכול להיות שתצליחו לשים יד על מאייר מפורסם (כמו יוסי אבולעפיה או דני קרמן), וזה עשוי להיות מקדם מכירות לא רע לספר – כי לא פעם אנשים בוחרים ספרי ילדים לפי המאייר.

העבודה עם המאייר עם עבודה הדוקה: אתם תצטרכו להיות ברורים מאוד לגבי מה שאתם רוצים שיופיע בציורים. תשקיעו בזה הרבה מחשבה. אתם לא רק כותבים, אתם אדריכלים של ספר ואתם נושאים באחריות גם על האיורים שבו.

עם זאת, בעיניי, מאייר טוב באמת הוא זה שיציע לכם רעיונות ולא רק ישמע בקולכם. בחרתם מאייר? סמכו עליו. תקשיבו לו. לעתים קרובות המאיירים מרגישים את הדופק של הילדים יותר טוב מכם. אל תשכחו, שבשביל הילד לא פעם העיקר בספר הם הציורים ולא העלילה.

שלב 7: עיצוב גרפי

העיצוב הגרפי הוא שלב שלא ניתן לדלג עליו. הוא הפנים של הספר שלכם. עיצוב גרפי איכותי ועימוד נכון מספקים לקוראים אווירת קריאה נעימה. העיצוב בגרפי הוא מסוג הדברים שלא שמים לב אליהם כשהם עובדים טוב. לעומת זאת, אם העיצוב הגרפי לוקה בחסר, אתם תרגישו את זה היטב.

עקרונית, היה אפשר פשוט לקחת קובץ וורד, לשבץ בו איורים ולהדפיס. אבל זאת התייחסות טכנית לספר, כאילו הוא רק כלי להעביר תוכן. האמת היא שספר הוא חווייה כללית ורב חושית (זו כנראה הסיבה שבישראל רוב הספרים עדיין אינם ספרים אלקטרוניים) והעיצוב הגרפי הוא חלק חשוב ממנה.

מעצבים גרפיים תוכלו למצוא בשפע באינטרנט וגם בקבוצות פייסבוק ייעודיות. חפשו מעצבים שיודעים לעבוד עם תוכנת אינדיזיין (זו התוכנה בה מעצבים ספרים). בחנו עבודות קודמות של המעצב, וודאו שהן מוצאות חן בעיניכם. רצוי שלמעצב יהיה ניסיון בעיצוב ספרים. אם אתם מתכוונים להוציא את הספר כספר אלקטרוני, מדובר בעיצוב שונה – שאלו את המעצב אם הו מכיר את הנושא, ואם לא פנו למעצבים המתמחים בעניין או תלמדו על זה קצת ותעשו את העבודה בעצמכם (ספרים אלקטרוניים הרבה יותר פשוט לעצב. כמעט לא צריך, אבל בכל זאת יש קצת מה לדעת).

גם למעצב הגרפי כדאי להגיע עם רצונות ברורים – אם יש ספר שלדעתכם מעוצב יפה, תראו אותו למעצב, ובקשו ממנו שיעצב את הספר שלכם באופן דומה. על רוב האלמנטים בעיצוב אין זכויות יוצרים.

בסוף תהליך העיצוב אתם תקבלו מן המעצב קובץ pdf של הספר מעוצב. בקשו ממנו גם את קובץ המקור באינדיזיין, שיהיה לכם, אבל בדרך כלל לא תצטרכו לעשות בו שימוש.

שלב 8: עיצוב הכריכה

הכריכות של הספר הן השער לתוכו. הן חלק חשוב באווירה שהספר יוצר, בחווייה הייחודית שהוא מספק. עם זאת, התפקיד העיקרי של הכריכות הוא לעורר בלקוחות פוטנציאליים חשק לקרוא את הספר. אל תשכחו גם את זה. שימו לב גם, שלכריכה יש שני חלקים: גרפיקה, ומלל.

נדבר קודם כל על הגרפיקה של הכריכה.

ליצור כריכה טובה זו אומנות של ממש. יש בישראל אומנים שמתמחים ספציפית בזה – הידוע מביניהם הוא כנראה אמרי זרטל, אבל יש עוד.

אין שום סיבה שמעצב הכריכה יעצב את כל הספר. חבל: בכריכה אני ממליץ לכם להשקיע ממיטב כספכם, חפשו את הכי טוב שיש. היא תהיה כלי השיווק העיקרי שלכם. אם מעצב הכריכה – שהוא משכבת מעצבי העל בישראל – יעצב לכם את כל הספר, אתם תצאו בנזק כספי כבד ומיותר.

כן – זה העולם האמיתי: כסף משקיעים בעיקר בדברים שיכניסו לכם כסף. הכריכה היא דבר כזה, העיצוב הגרפי של פנים הספר – לא.

איך למצוא מעצב לכריכה? בדקו מי עיצב כריכות של ספרים שמצאו חן בעיניכם, ופנו אליהם. אבל לא רק. אני מציע שתצאו בעצמכם לחנות ספרים, רצוי עם ילד או שניים, ותנסו לראות איזו כריכה מושכת את עיניכם, צועקת לכם "תרימו אותי, תסתכלו בי". אם זה ספר ילדים, שימו לב למה הילדים נמשכים. גם אם מדובר בכריכות שאינן מדהימות בעיניכם, שימו לב לכך שהן הצליחו בכל זאת לקבל את תשומת ליבכם.

ובדקו מי עיצב אותן.

מעצב הכריכה עשוי לבחור אחד מן האיורים שבספר, או חלק ממנו, לככב בכריכה. ייתכן שהוא יורה לכם לבקש מן המאייר איור ספציפי. עשו את זה, אל תחסכו.

מבחינת המלל של הכריכה – ובכן, אתם אלו שתצטרכו לכתוב אותו, אבל בבקשה תעשו שהוא יהיה כמה שיותר מסקרן.

המלל על הכריכה כולל שני חלקים – המלל שעל הכריכה הקדמית, והמלל שעל הכריכה האחורית: כן, יש שם מלל, על הכריכה הקדמית, ויש לו חשיבות אדירה מבחינה שיווקית.

אנחנו מדברים על: שם הספר, שם המחבר ולפעמים – תיאור של הספר במילים בודדות (מקובל בספרי הדרכה ומידע, פחות מקובל בספרי פרוזה.

מכל אלו, רק שם המחבר אינו נתון ליותר מידיי שיקול דעת, אלא אם אתם מאמצים שם ספרותי (לדעתי לא מומלץ). אבל שם הספר! בשם הספר צריך להשקיע הרבה מחשבה. למעשה זוהי המילה – או קבוצת המילים – שאמורה להיות מושקעת בה הכי הרבה מחשבה בכל הספר, בלי שום יחס.

את הטקסט אתם מספקים מראש למעצב הכריכה, כי אליו הוא מגיב ומתייחס בעיצוב שלו.

בצד האחורי של הכריכה יופיע טקסט קצר אודות הספר. ספר יכול להסתדר גם בלי זה, אבל זה מאוד מקובל היום ואתם רוצים שהטקסט הזה יהיה שם מסיבה פשוטה: שיווק. כשאנשים רוצים לדעת יותר על הספר שלכם, הם יחפשו בכריכה האחורית. באינטרנט, זה הטקסט שתשימו כמתאר את הספר. המטרה היחידה של הטקסט הזה היא למכור את הספר, ולכן הוא צריך להיות מסקרן, פןתח תאבון, ואם יש לסיפור תועלות לקורא – להציג אותן.

איני מכיר מקצוע ספציפי כזה, "יוצר שמות לספרים" או "כותב כריכה אחורית", אבל תחום המיומנות הרלוונטי מכולם נקרא "כתיבה שיווקית". אמנם, לא מדובר בכתיבה שיווקית סטנדרטית, אתם אינכם מפרסמים מוצר רגיל אלא ספר. אבל אם במקרה מצאתם כותב תוכן שיווקי שמוכן לקרוא את הספר ולכתוב לו טקסט שיווקי מאחורה – אל תהססו. תעבירו ביקורת על מה שהוא כתב, לא בטוח שזה ימצא חן בעיניכם – אבל גם תקשיבו למה שיש לו לומר. כדאי לכם.

בסוף תהליך יצירת הכריכות יהיה בידיכם קובץ תמונה אחד בפורמט של תוכנה גרפית מקובלת. בקשו מן המעצב הגרפי גם קובץ png של הכריכה כדי שתוכלו לצפות בה בעצמכם.

שלב 9: הדפסה

השלב הזה נתפס, שלא בצדק, כמו השלב היקר והמסובך בהוצאת ספר. למעשה מדובר בתהליך פשוט מאוד ולא יקר במיוחד המורכב משלושה שלבים:

  1. קבלת הצעות מחיר. שלחו את קובץ הספר לבית דפוס – רצוי למספר בתי דפוס – ובקשו מהם הצעת מחיר. פרטו בדיוק במה אתם מעוניינים: גודל דפים, כריכה רכה או קשה, דפי כרומו או דפים רגילים, צבעוני או שחור לבן, מספר עותקים.
  2. קבלת עותק לדוגמה ("עותק שמש"). בקשו מבית הדפוס להדפיס עותק אחד ולשלוח לכם. זה יעלה קצת כסף, אבל אל תוותרו על השלב הזה. אם יש לכם הערות, דברו עם בית הדפוס ובקשו ממנו לשלוח עותק נוסף. או שתחליפו בית דפוס.
  3. הדפסה. אם הדוגמה נראית לכם טוב, אשרו לבית הדפוס להדפיס את מלוא הכמות.

ניתן לחסוך בעלות ההדפסה באמצעות מספר טיפים פשוטים. ניתן גם לוותר על הדפסה כליל וליצור ספר אלקטרוני בלבד. כאן תוכלו ללמוד איך עושים זאת.

שלב 10: הפצה

זהו השלב המאתגר מכולם, זה שרוב הסופרים אינם צולחים בשלום.

איך מצליחים לשווק את הספר? איך מביאים אותו לקהל היעד שלו? איך מרוויחים ממנו?

לא תהיה לכם ברירה – אתם תצטרכו לצלול למים לעולם השיווק. ככל הנראה, זה יהיה עולם השיווק הדיגיטלי, שהוא זול משמעותית מכל דרך אחרת לשווק כיום. אני מכיר אדם אחד בלבד בארץ שמתמחה בליווי סופרים בשיווק הספר שלהם, ואתם מוזמנים לפנות אליו.

דרך נוספת שכדאי לשקול היא פנייה למשפיענים ומובילי דעת קהל כדי שיסקרו את הספר בפני קהל העוקבים שלהם. אלו יכולים להיות מבקרי ספרות בתקשורת – בעיתונות, ברדיו וברשת, אושיות פייסבוק, ואפילו יוטיוברים מסוימים.

בשנים האחרונות אנשים לא מעטים ממנים את הספר שלהם מראש באמצעות פלטפורמות למימון המונים כמו הדסטארט. זוהי שיטה נהדרת שחוסכת לכם עת הסיכון הכספי כליל. עם זאת, כדי להרים פרוייקט מימון המונים מוצלח יש להתכונן אליו, וגם לזה כדאי לקחת ליווי או ללמוד את הנושא לעומק.

אז עכשיו אתם יודעים איך להוציא ספר לאור!

זה הכול. זאת בגדול התשובה לשאלה איך מוציאים ספר לאור. ללא ספק מדובר בהרפתקה שתדרוש מכם חשיבה ומאמץ בכיוונים רבים ושונים, כי לאמיתו של דבר כתיבת הספר היא רק סיום שלב הילדות שלו. אם חגגתם את סיום הכתיבה, חגגתם מוקדם מידיי. בחיי ספר, סיום הכתיבה משול אולי לסיום בית הספר היסודי. ספר בוגר שעומד על הרגליים ומשנה את חייהם של קוראיו, צריך להבשיל עוד הרבה. מוטב להסתכל על הדברים כך כדי להיות מוכנים לעבודה שכרוכה בכך.

יוחאי אורלן

יוחאי אורלן

יוחאי אורלן

יוחאי אורלן

אני אוהב מילים. חוקר אותן, ממשש אותן, לש אותן, יוצר בהן - וגם מלמד אותן. משמש כמורה לעברית בישיבה התיכונית מצפה רמון, וגם באתר הלימודים הטוב בארץ "גול". מעבר לכך אני מנהל את ערוץ היוטיוב הגדול בישראל בנושאי עברית, ונהנה במיוחד מלפצח פסוקים בתנ"ך, ומלכתוב סיפורים. המון.

איך בוחרים שם לספר?

שם של ספר הוא המילים הכי חשובות בספר. חייבים להשקיע בו הרבה מחשבה, הרבה יותר מבכל צירוף מילים אחר בספר. השם הוא לא משהו שבוחרים

קרא עוד »
הוצאת ספר לאור - כך תעשו זאת נכון

4 המסלולים להוצאת ספר לאור

כמה עולה להוציא ספר לאור? איך בכלל עושים את זה? למי פונים, מאיפה מתחילים? אלו שאלות שאנשים שואלים אותי מפעם לפעם. אני נוהג לתת להם

קרא עוד »