4 המסלולים להוצאת ספר לאור

כמה עולה להוציא ספר לאור? איך בכלל עושים את זה? למי פונים, מאיפה מתחילים?

אלו שאלות שאנשים שואלים אותי מפעם לפעם. אני נוהג לתת להם הסבר קבוע שעושה סדר בכל העולם הזה. לנוחותכם אציג את ההסבר כאן באופן מלא, ואם יש לכם שאלות נוספות – כתבו בתגובות. אשמח לעזור.

ובכן, קודם כל חשוב להבין שהוצאת ספר לאור היא פרוייקט שכולל עשרה חלקים שונים, שהכתיבה היא רק אחד מהם. החלקים הם:

  1. יוזמת הספר
  2. כתיבת הספר
  3. עריכה ספרותית
  4. עריכת לשון
  5. ניקוד – אם צריך
  6. איורים – אם יש
  7. עיצוב גרפי ועימוד
  8. עיצוב הכריכה – קדמית ואחורית
  9. הדפסה
  10. הפצה

בדרך כלל יוזם הספר הוא גם הכותב, אבל בהחלט ניתן גם לשכור כותב. בכל מקרה, רוב המקרים שבהם אני נתקל הם של אנשים שיש בידם טקסט, ברמת גימור כזו או אחרת, וברצונם להביא אותו לקו הגמר הנחשק – ערימות ערימות בדוכנים המרכזיים של סטימצקי וצומת, שנחטפות כמו לחמניות טריות, סקירות מעמיקות במדורים הספרותיים בעיתונים, ותיבת מייל גדושה במכתבים של אנשים שמספרים שהספר שינה את חייהם.

חלום נהדר. דרך ארוכה. מה עושים?
כאן נפרדות הדרכים ל-4 ראשים.

מסלול 1: הוצאת ספר לאור בהוצאת ספרים גדולה

הוצאת ספרים גדולה היא הוצאה שהמודל הכלכלי שלה הוא שהקוראים יממנו את עלויות הספר. שימו לב – הקוראים, לא הכותב. זה אומר עסקה חלומית מבחינתכם: מישהו מקצועי יבצע עבורכם את כל תהליך ההוצאה לאור של הספר, בלי שתצטרכו לפתוח את הארנק.

זה באמת הדבר הפשוט, הקל, והזול ביותר לעשות: לפנות לאחת מהוצאות הספרים הגדולות ולהציע להן להוציא לאור את הספר.

הוצאות גדולות הכוונה ידיעות ספרים, כנרת זמורה ביתן, מודן, עם עובד ועוד כמה. לחצו כאן כדי למצוא רשימה מלאה של הוצאות הספרים הגדולות בישראל ושל הדרכים לשלוח להם כתבי יד.

כמעט כל הוצאה גדולה מאפשרת לכותבים מתחילים להציע להן את מרכולתם, בחינם או בעלות לא גבוהה (100 שקל לערך). חלקן רוצות עותק מודפס של כתב היד, וחלקן מסתפקות בקובץ שעליכם לשלוח לאימייל. לאחר שכתב היד מגיע להוצאה הוא יימסר ללקטור אחד או יותר לבדיקה, ובמידה וההוצאה תהיה מעוניינת לשווק את הספר שלכם, אתם תוזמנו לחתימת חוזה.

תוכן החוזה עם ההוצאות הגדולות יהיה בדרך כלל כזה: ההוצאה תיקח על עצמה את כל פרוייקט הוצאת הספר לאור כולו, מא' ועד ת', בלי כל עלות מצידכם. מצד שני, גם רוב הרווחים ממכירת הספר לא יגיעו אליכם, אתם תקבלו רק תמלוגים – אחוזים קטנים מן הכסף שהגיע להוצאה בפועל. השוק בשפה העברית אינו גדול, ולכן אל תצפו להתעשר מן התמלוגים האלה. מדובר באחוזים בודדים, המשתנים מחוזה לחוזה ונעים בין 10% ל-20%. זה יוצא כ-8-9 שקלים לספר, שזה נחמד, הבעיה היא שאפילו ספר של סופר מוכר, נמכר כיום ב-2000 עותקים במקרה הטוב, אלא אם כן התמזל מזלו והפך לרב מכר.

למרות הרווחים הכספיים הנמוכים, אני ממליץ לכל אחד שמוציא ספר לנסות לפנות להוצאות הגדולות קודם כל. ההוצאות האלה מתמחות במה שהן עושות, וכנראה תקבלו מוצר מוגמר באיכות טובה, ובלא סיכון כספי. בנוגע לרווחים, לצאת מן העסק הסבוך של כתיבת ספר עם פלוס בבנק, אפילו קטן, זה נחמד.

אבל חשוב מכל, להוצאות הגדולות יש כוח שיווק מפלצתי, שלעולם לא תוכלו להגיע אליו בעצמכם. בין ההוצאות הגדולות לרשתות הספרים הגדולות מתקיימים יחסים הדוקים מאוד, המוכרים היטב לכל חובב ספרים. ידיעות ספרים חולשת על סטימצקי, כנרת זמורה ביתן על צומת ספרים, ועוד ועוד.

בקיצור, אם הצלחתם להשתחל להוצאת ספרים גדולה, תגידו מהר תודה, לכו על זה, אל תתלבטו ואל תתמקחו יותר מידיי. גם מבחינה כלכלית תרוויחו הרבה מאוד, בסופו של יום, כי אחרי פרסום בהוצאה גדולה אתם תהיו מוכרים בציבור ותתגבש סביבכם קהילה שתוכלו להציע לה את ספריכם הבאים הרבה יותר בקלות. את הספר הבא שתכתבו לא תהיו חייבים להוציא בהוצאה הגדולה, אבל כבר תיהנו מכך שאינכם אנונימיים עוד. הפרסום הרב גם פותח לכם אפיקים של הרצאות במקומות שונים, קורסים, וכדומה.

הבעיה הגדולה עם ההוצאות הגדולות היא שכמעט אף כתב יד שנשלח אליהן מסופר אנונימי אינו זוכה באמת להתקבל. ההוצאות מחזיקות אגף זעיר לבחינת כתבי יד, כן, אבל הרוב המכריע של ספרים שהן מוציאות, הוא מסופרים מפורסמים. ככלות הכול, הסיבה העיקרית שספרים נמכרים היא שהקוראים מכירים את הכותב, והכלל הזה נכון גם לגבי ההוצאות הגדולות (בעיקר בספרים למבוגרים ולנוער, בספרי ילדים זה גם כך, אבל בעוצמה פחותה יותר).

חשוב מאוד – אל תתאכזבו אם ההוצאות הגדולות סירבו לקבל את הספר שלכם. זה לא אומר שום דבר, לא עליכם ולא על הספר. הארי פוטר למשל נדחה על ידי כ-10 הוצאות ספרים גדולות ורק אחר כך כבש את העולם. ההוצאות הגדולות לא מחפשות דווקא ספרים איכותיים, אלא ספרים שיצליחו להימכר טוב. לפנות להוצאות הגדולות זה קצת כמו למלא לוטו, הסיכוי מאוד קטן אבל זה כמעט בחינם, אז למה לא לנסות. צריך רק לציין שכיום ההוצאות הגדולות עשויות לדרוש מהסופר דמי השתתפות מסוימים בהוצאת הספר, אבל בכל מקרה, אין  מה להפסיד מלשלוח להם אותו. כשתגיעו לגשר תחליטו אם לקפוץ למים או לא.

אגב, בין ההוצאות הגדולות כדי לציין גוף נוסף ונפלא שכדאי לכם לנסות להגיע אליו אם אתם כותבים ספרי ילדים: ספריית פיג'מה, המעניקה לכל תלמידי הגנים והכיתות הנמוכות בישראל ספרים במתנה. ספריית פיג'מה תעניק לכם תמלוגים ממש זעירים (נדמה לי ששקל לספר בערך) אבל התפוצה שלה אדירה, בסביבות ה-70,000 ספרים נכון לכתיבת שורות אלה.

מבדיקה שערכתי – ניתן לפנות לספריית פיג'מה ישירות, אבל על פי רוב הם בוחרים ספרי ילדים שכבר פורסמו בהוצאה אחרת כלשהי, ויש הוצאות שהם מחבבים במיוחד. תוכלו לצפות כאן בפירוט המלא של כל ספרי פיג'מה ובאיזו הוצאה יצאו קודם.

לסיכום:

כתבתם ספר ביכורים? שלחו אותו לכל ההוצאות הגדולות. 99% שלא ייצא מזה כלום, אבל אם אחת מהן תהיה מעוניינת לחתום איתכם על חוזה, תסכימו מיד לפני שהיא תתחרט.
אם הספר שלכם נדחה על ידי כל הוצאות הספרים, אל תעלבו, ופשוט עברו לאפשרויות הבאות.

מסלול 2: הוצאת ספר לאור בהוצאת בוטיק

הוצאת בוטיק היא כינוי (שלי) להוצאה שהמודל הכלכלי שלה הוא שהכותבים והקוראים גם יחד יממנו את הספרים שיוצאים.

הוצאות אלו קמו בדיוק על רקע החלל שמותירות ההוצאות הגדולות: ספרים איכותיים מאוד נותרים מושלכים בצידי הדרך ואינן יוצאים לאור, ומנגד ההוצאות הגדולות גם מוכנות לשווק זבל, כשהן יודעות שיימכר. המציאות היא שאין הלימה בין איכות של ספר לכמות עותקים שהוא מוכר, וההוצאות הבינוניות מתמקמות בדיוק בתוך הפער הזה: הן מנסות לצוד את ספרי האיכות הללו, שאומנם לא יימכרו ברבבות אבל יבנו להם מותג של הוצאת ספרים איכותית ויוקרתית.

זה אומר שאם זכיתם להתקבל להוצאה כזאת, קודם כל ראו בכך מחמאה. אנשים שמבינים בספרים מעריכים את הכתיבה שלכם. עם זאת, גם כאן – אם לא התקבלתם, זה לא אומר שהסיפור שלכם גרוע. להוצאות השונות יש מגוון שיקולים לפרסום ספר או אי פרסומו, למשל היכרות מעמיקה עם קהל היעד שלהם והיכרות עם טעמו הספרותי הספציפי.

גם ההוצאות הללו צריכות להרוויח, ומכיוון שהן יודעות שהן פונות לפלח מצומצם יותר של קהל, הן ידרשו מן הסופר להשתתף בהוצאות. מצד שני, הן גם מספקות תמורה לעילא ולעילא. אנשי המקצוע שלהם – במיוחד העורכים הספרותיים – הם אנשים מנוסים שכדוגמתם קשה מאוד למצוא בשוק. בואו נאמר, שאם רק טובת הספר לנגד עינינו ולא טובתנו הכלכלית – הוצאות הבוטיק זה הרעיון הכי טוב שיש.

על הוצאות הבוטיק נמנות למשל מחברות לספרות, חרגול, פרדס, כרמל ועוד. מין שמות כאלה שבוודאי ראיתם פעם, אבל אתם לא זוכרים בדיוק איפה. לעיתים הוצאות הבוטיק פונות לקהל יעד מוגדר יותר, למשל דוברי יידיש, דתיים, וספרות סוגה, פנטזיה למשל.

בהוצאות הבוטיק התשלום שלכם יכול להיות על כל תהליך ההוצאה או על חלקו, אבל נתח נכבד מן הרווחים יהיה שלכם. היתרון הגדול הוא, שבהוצאות בוטיק אתם מקבלים גם אפיקים למכירת הספר, קודם כל אתר ההוצאה. לא תמיד מדובר באתר מוכר במיוחד, אבל לפעמים כן יש להוצאה קהל גולשים נאמן, שיבחן בעניין כל ספר חדש שיוצא לאור בהוצאה הזאת.

מעבר לכך, לרוב הוצאות הבוטיק יש הסכמים עם רשתות השיווק על מספר כותרים שהן יכולות להכניס אליהן, כך שהוצאה יכולה לבחור אם וכמה להפיץ אתכם בחנויות. אם זכיתם להתקבל להוצאת בוטיק, עליכם לברר היטב באילו דרכים היא מתכוונת לשווק אתכם, ועד כמה הדרכים הללו אפקטיביות בספרים אחרים של ההוצאה. לדוגמה, אם ההוצאה דורשת מכם 15,000 ₪ השתתפות בהוצאת הספר, עליכם לשאול אותם כמה עותקים מספרים אחרים שלהם נמכרים בדרך כלל – טווח, לא ממוצע. נניח שהתשובה היא 300 במקרה הגרוע ו-1200 במקרה הכי טוב. אחרי כן בררו כמה יעלה כל ספר, וכמה אחוזים ממנו יילכו לכיסכם. אם התשובה היא שעלות הספר היא 70 ₪, ומתוכם אתם תקבלו 50 אחוז (אחרי ניכוי מע"מ וכדומה), מדובר ב-35 ₪ לספר. זה אומר שבמקרה הגרוע, אם ישווקו 300 ספרים בלבד, הרווחתם 10,500. העסקה אינה כדאית מבחינה כלכלית, אבל עדיין מדובר בעלות נמוכה יחסית בסיכומו של עניין – 4,500 ש"ח, ואולי תבחרו להוציא את הספר בכל זאת. מה גם, שיש גם סיכוי שהספר יימכר ב-600 עותקים נניח, ואז בכלל הרווחתם: 21,000 סך הכול, ובכיסכם נותרו 6,000 ₪. ואולי בכלל יימכרו 1,200 עותקים (אל תבנו על זה)… ואז באמת הרווחתם סכום יפה.

זה סוג החישובים שכדאי לעשות מראש. אני אישית הייתי מתמקד בעיקר באפשרות הפסימית ביותר, מפני שלצער הלב היא זו שמתממשת על פי רוב. עדיין, היתרון של הוצאת ספר בהוצאת בוטיק הוא גדול מבחינה תדמיתית. אומנם לא כל אדם בישראל יכיר אתכם בגלל זה, אבל הפרסום שלכם יגדל וגם יהיה איכותי יותר ומותאם לקהל הרלוונטי שלכם. הוצאת ספר בהוצאות אלו היא גם פרט שתוכלו לנופף בו בספר הבא שלכם, אם תרצו לפנות להוצאות גדולות. ההוצאות הגדולות אינן סבורות שכל הספרים הטובים יוצאים רק אצלן, וספר קודם שיצא בהוצאה נחשבת, גם אם לא התפרסם מאוד, יעשה עליהן רושם חשוב.

לסיכום: אם הצלחתם להתקבל להוצאת בוטיק, אתם צריכים לשמוח, ובעיקרון כדאי לעשות מאמץ כספי וללכת על זה. עם זאת, בררו היטב את התנאים שלכם: כמה תשלמו להוצאה, כמה אחוזים תקבלו, ואיך בדיוק ההוצאה עומדת לשווק אתכם. סיכוי סביר שזה יהיה כדאי לכם – אתם תחליטו.

מסלול 3: שירותי הוצאת ספרים לאור

יש בשוק מספר חברות המתמחות בהוצאת ספרים לאור. זה השירות שהן מספקות לכל אדם שמעוניין בכך. הוצאות כאלה הן למשל "צמרת", "אפיק" ועוד.

המודל הכלכלי של החברות האלה הוא בראש ובראשונה – התשלום שלכם. אתם משלמים להם טבין ותקילין על הוצאת הספר לאור, זה יכול להגיע גם ל-30,000 ₪ או ל-40,000 ₪, תלוי באורך הספר ובמורכבותו. בתמורה הם ידאגו לכם להכול, כמעט, לכל שבעת השלבים שנותרו לכם בהוצאת הספר, (את השניים הראשונים – היוזמה והכתיבה – אתם כבר עשיתם. בהמשך נראה שלשלב השביעי הן לא ידאגו כל כך טוב).

ההוצאות הללו עשויות להיות מאוד נחמדות ומסבירות פנים, והן באמת ידאגו לכם להכול וחלקן גם יעשו עבודה נהדרת. סופרים רבים יוצאים מרוצים מן העבודה עם החברות הללו.

יש להן עקב אכילס אחד "קטן": השיווק וההפצה.

חשבו על זה: החברות הללו הרי מוציאות כל ספר של כל לקוח אם רק יש לו כסף לשלם. זה המודל הכלכלי שלהן. אבל האם אתם הייתם קונים ספר, שכל מה שאתם יודעים עליו הוא שהסופר שילם הרבה כסף כדי להוציא אותו?

סמל ההוצאה על גב הספר אינו אומר הרבה ללקוח. המותגים שלהם אינם מאופיינים כמותגי איכות. כי הוצאה שאינה בוררת את הספרים שהיא מוציאה, לא יכולה – בהגדרה – להיחשב איכותית. הספרים שיוצאים בהוצאות הללו במקרה הטוב נערכו ועובדו במקצועיות, אבל את עיקר הספר, הגרעין שלו – הכתיבה – לא הן עשו, אלא אדם אלמוני מהרחוב.

כמובן, ייתכן שאותו אדם אלמוני הוא זה שכותב את הארי פוטר הבא – אבל זה לא תמיד קורה, ואנשים יודעים את זה. גם חנויות הספרים יודעות את זה, וכמעט אף פעם הן אינן משווקות ספרים מהוצאות כאלה. הוצאת ספרים רגילה, מעבר להוצאה לאור עצמה, מעניקה לספר שלכם מעין גושפנקה של איכות. שירותי ההוצאה לאור האלה אינם יכולים לתת גושפנקה כזאת.

החברות שמציעות את שירותי ההוצאה לאור יסבירו לכם שהן פועלות באפיקי שיווק משלהן, שיש להן אתר ובו הם יפרסמו את הספר שלכם, ושהוא גם ייצא בהוצאות דיגיטליות שונות כמו "עברית" או "מנדלי מוכר ספרים". הדובדבן שבקצפת: כיוון ששילמתם על הכול, כולל הכול, הספר הוא לגמרי שלכם ואתם תקבלו את כל הרווחים לכיסכם.

אבל אליה וקוץ בה, סביר להניח שלא יהיו הרבה רווחים.

בנוגע לאתר ההוצאה, בדרך כלל לא הייתי בונה על זה. נסו לסחוט מהם את הנתונים מהו מינימום הספרים שספר נמכר בחנות האינטרנטית שלהם. ייתכן שהמספר המדוייק יבהיר לכם למה לצפות. אם לא תקבלו מספר מדוייק, זה יבהיר לכם אפילו יותר טוב למה לצפות.

ההוצאות הדיגיטליות, אומנם כוחן הולך ומתחזק עם השנים (בישראל לא מאוד), ואכן עם כריכה שיווקית וטקסט טוב, יאפשרו לכם להגיע לחשיפה מסויימת. שוב, לא גדולה עדיין, שוק הספרים האלקטרוניים בישראל אינו גדול כל כך. בכל מקרה, גם שם יש ללקוחות נטייה מסויימת לחפש גם שם ספרים שהם מכירים מהחנות הפיזית, כך שקחו בעירבון מוגבל את האפשרות להתעשר מזה. בררו היטב עם שירותי ההוצאה לאור עם אילו חנויות ספרים אינטרנטיים הם עובדים ומה הם התנאים לעבודה איתם.

לסיכום: אם כל מה שאתם רוצים זה לראות את הספר שלכם מודפס בלי להתעסק עם זה כמעט, וגם אין לכם שום יומרות להרוויח מזה כסף – שירותי הוצאה לאור מתאימים לכם.

אבל שימו לב – גם לכם כדאי להכיר את האפשרות הבאה. זה יכול לחסוך לכם אלפי ואף עשרות אלפי שקלים בטרחה לא רבה מידיי.

מסלול 4: הוצאת ספר לאור בהוצאה עצמית

האפשרות האחרונה היא לדאוג להוצאה לאור של הספר שלכם לגמרי בעצמכם. אין הכוונה שתעשו הכול בעצמכם, ממש לא, אבל אתם אלה שתבחרו את בעלי המקצוע בסדר הנכון ותגדירו להם בדיוק מה אתם רוצים מהם.

כשמפרקים את תהליך ההוצאה לאור לרכיבים, מגלים שהשד לא נורא כל כך. יש מספר תחנות שטקסט גולמי צריך לעבור כדי להפוך לברבור, ולנהל את הסיפור בעצמכם זה לא מסובך במיוחד.

יש סדר פעולות ויש בשוק אנשים שזה המקצוע שלהם. פשוט צריך לפנות אליהם. בחשבון הכולל זה ייצא לכם הרבה יותר זול מלשלם לשירותי הוצאה שגם גוזרים עליכם קופון נאה. חשבו על כך שכל שדרת הניהול של שירותי ההוצאה לאור מתפרנסת מההפרש שבין מה שמקבלים נותני השירותים, העורך, המאייר והמעצב, לבין מה שאתם משלמים. את כל זה אתם יכולים לחסוך.

האתגר הגדול בלהוציא את הספר שלכם בהוצאה עצמית הוא למצוא את אנשי המקצוע הנכונים. אל תתפתו לבעלי מקצוע זולים מידיי, נסו לפנות לשמות מוכרים שמופיעים בדפים הראשונים של ספרים שקראתם ואהבתם וקרובים בתוכנם לספר שלכם. אומנם לעתים קרובות העורכים הללו עובדים בהוצאות השונות, אבל לפעמים הם גם יוכלו לקבל עבודות כעצמאים. תנסו.

על התהליך המדוייק של ניהול בעלי המקצוע שיעזרו לכם להוציא את ספרכם לאור, תוכלו לקרוא כאן.

אם אתם מתכוונים להוציא את הספר שלכם לאור בעצמכם, זה אומר גם שאתם יודעים שאתם עומדים לשווק אותו לגמרי בעצמכם. אין לכם שום אשליות בעניין. דרך המלך לשיווק ספרים שיצאו בהוצאה עצמית היא האינטרנט, ולכן עליכם להשקיע את מיטב כספכם בעיצוב כריכה מושכת תשומת לב ובכתיבת טקסט "אודות" הכי טוב שיש. בשוק יש הרבה מאוד ספרים, ואתם חייבים לבלוט.

תענוג שמתווסף להוצאת ספר בעצמכם הוא הקמת הוצאה לאור. אל תזניחו את זה, לא מדובר בהרבה מידיי עבודה: כל מה שצריך כדי להקים הוצאה לאור זה שם ולוגו. השקיעו מחשבה בשם להוצאה שלכם, ולכו למעצב גרפי טוב שיכין עבורכם לוגו. הקורא אינו יודע כמה ספרים יש תחת המותג הזה (בימינו ההוצאות לאור הרי צצות כמו פטריות אחר הגשם), וברגע שהוא רואה אותו, בעיניו זוהי הוצאה אור לגיטימית כמו כל האחרות.

את השיווק מומלץ לעשות דרך המדיה, למשל בפייסבוק. אני מכיר אדם נהדר שיכול ללוות אתכם בתהליך שיווק הספר ברשת ואף לבנות עבורכם מכונה שיווקית שתביא לכם מספר מכירות קבוע בכל יום למשך תקופה ארוכה. זהו שירות לא זול, אבל הוא אמור לכסות את עצמו וגם להכניס לכם רווחים.

ככלל, מבחינה מתמטית הוצאת עצמית אמורה להיות הרווחית ביותר, כי בעצם אתם חוסכים את כל עלות הגוף המתקרא "הוצאה לאור". זה גוף שאתם משלמים עליו במישרין לשירותי הוצאה לאור, ובעקיפין להוצאות הגדולות ולהוצאות הבוטיק (בעובדה שאתם מקבלים תמלוגים נמוכים). בפועל, אתם יודעים, צריך להודות שרוב הסופרים שהוציאו את ספרם בהוצאה עצמית, לא נעשו מזה ג'יי. קיי. רולינג. יותר בכיוון של ארתור וויזלי.

לסיכום: הרבה סופרים מגיעים לתהליך הוצאת ספרם בעצמם מחוסר ברירה אחרת, אבל בתום התהליך הם מוצאים את עצמם עם כלים שימושיים מאוד שיאפשרו להם להוציא עוד ועוד ספרים בעצמם, בעלות הנמוכה ביותר, ואף להרוויח מזה יפה.

יוחאי אורלן

יוחאי אורלן

יוחאי אורלן

יוחאי אורלן

אני אוהב מילים. חוקר אותן, ממשש אותן, לש אותן, יוצר בהן - וגם מלמד אותן. משמש כמורה לעברית בישיבה התיכונית מצפה רמון, וגם באתר הלימודים הטוב בארץ "גול". מעבר לכך אני מנהל את ערוץ היוטיוב הגדול בישראל בנושאי עברית, ונהנה במיוחד מלפצח פסוקים בתנ"ך, ומלכתוב סיפורים. המון.

איך בוחרים שם לספר?

שם של ספר הוא המילים הכי חשובות בספר. חייבים להשקיע בו הרבה מחשבה, הרבה יותר מבכל צירוף מילים אחר בספר. השם הוא לא משהו שבוחרים

קרא עוד »