שגיאות כתיב סוג 4 | "צריך לִיות ולִירות כדי לָמין"

אחד מסוגי שגיאות הכתיב שמקשות במיוחד להבין מה הילד כותב היא השמטת עיצורים, כלומר כתיבה שמשקפת רק חלק מן העיצורים שמבוטאים בפה. השמטת העיצורים מתרחשת בעיקר כשמדובר בעיצורים א', ה' י' וע', שנהגים רק בקושי בדיבור היומיומי שלנו. למשל: שלתי במקום שאלתי, נר במקום נהר, נרים במקום נראים ומומד במקום מועמד.

ממה נובעת השמטת עיצורים?

יש שני סוגים של השמטת עיצורים, האחד נדיר למדי ומעיד על סוג של דיסלקציה, והאחר נפוץ.

  • הסוג החמור והנדיר הוא שהילד משמיט עיצורים רגילים כמו כ', ל', וב'. אם הילד כותב כב במקום כלב, וזה קורה לו הרבה מאוד, זאת דיסלקציה.

חשוב לציין שכולנו משמיטים אותיות מפעם לפעם בכתיבה. הכוונה כאן לכמות מאוד גדולה של השמטות, ומה שיותר חשוב – מדובר על מקרים שהילד אינו מודע להשמטה. אם הוא קורא את המילים שכתב ואינו מבחין שיש כאן בעיה כלשהי, הסיטואציה צועקת "דיסלקציה".

  • הסוג הקל והנפוץ של השמטת עיצורים הוא שעיצורים "חלשים" נשמטים מהכתיבה. הילד פשוט אינו שם לב שהוא אומר אותם, ולכן גם אינו כותב אותם. זה קורה בעיקר כאשר העיצורים א', ה', ע' וי' מופיעים באמצע מילה בניקוד דומה לעיצורים שלפניהם. במקרים כאלה אנחנו הוגים את המילים כאילו יש בהם תנועה אחת ארוכה, וזה מה שהילד כותב.

ניקח למשל את המילה "נֶעֱמדתי". הנ' והע' נהגות עם תנועת e, והע' בהגייה המודרנית נהגית רק בקושי. רבים מאיתנו אומרים בלי לשים לב נ-מדתי, עם תנועת e כפולה. הילד מפספס את ההכפלה ואינו מודע לשורש, ולכן הוא אינו כותב את האות ע'.

בעצם מדובר על כל המקרים שבהם בתעתיק מעברית לאנגלית יופיע אפוסטרוף בין שתי אותיות ניקוד: ne’emadti, sha'alti וכדומה.

מקרה נוסף שבו ילדים משמיטים את עיצורי א', ה', ע', וי' הוא כאשר העיצורים האלה באים אחרי שווא. למשל: נרים במקום נראים, גבו במקום גבהו ולהביר במקום להבעיר. גם כאן – העיצורים החלשים "נבלעים" בתנועות שאחריהם.    

איך מטפלים בשגיאות כתיב מן הסוג הזה?

כפי שכתבנו, השמטת עיצורים חזקים, רגילים, שמתרחשת באופן עקבי וקבוע – היא עניין לאבחון ולטיפול של איש מקצוע המתמחה בדיסלקציות למיניהן.

לעומת זאת בהשמטת העיצורים החלשים א', ה', ע' וי' ניתן לטפל במספר דרכים.

  1. כתיבה על פי הבנת השפה ולא על פי הדיבור. כאשר הילד מפנים שהעברית בנויה משורשים ויש לה תבניות דקדוקיות ברורות, הוא יוכל לכתוב את המילים בלי להתבסס על השמיעה, והטעויות הללו – הנובעות רק מצורת ההגייה שלנו כיום – ייעלמו מיד.
  2. גם קריאה מרובה עוזרת להכרת השפה הכתובה, ומונעת הסתמכות על השמיעה לצורך כתיבה.
  3. מכיוון אחר לגמרי – ניתן לחזק אצל הילד את תשומת הלב לכך שהעיצורים א', ה' ע' וי' כן נהגים. אומנם בצורה עדינה וחלשה, אבל אם מאזינים היטב, ניתן להבחין בהם.
  4. אם הסביבה של הילד תשתדל להגות את העיצורים החלשים באופן ברור יותר, זה יועיל לו להפנים את קיומם ויצמצם מאוד שגיאות כתיב מן הסוג הזה. אם יש לכם קרובים תימנים, שלחו אליהם את הילד לכמה שיותר חופשות…

לא רק לכם יש את שגיאות הכתיב האלה!

שגיאות כתיב מסוג השמטת עיצורים רווחות מאוד ברובדי העברית הקדומים. היהודים שגרו בגליל אחרי בית שני התאפיינו בהגייה רופפת של גרוניות, ממש כמו האשכנזים בימינו (בגמרא יורדים עליהם בגלל זה). זה התגלגל גם לכתיב, ואז לא הייתה משטרת שגיאות כתיב שתטרח לתקן אותם. כך, התנא רבי יהודה בן אילעאי נקרא בירושלמי לא פעם "רבי יודה" (או אפילו יודן). בקיצור, גם אם יש לכם את השגיאות האלה, אתם בחברה טובה:)

תמונה של יוחאי אורלן

יוחאי אורלן

תמונה של יוחאי אורלן

יוחאי אורלן

אני אוהב מילים. חוקר אותן, ממשש אותן, לש אותן, יוצר בהן - וגם מלמד אותן. משמש כמורה לעברית בישיבה התיכונית מצפה רמון, וגם באתר הלימודים הטוב בארץ "גול". מעבר לכך אני מנהל את ערוץ היוטיוב הגדול בישראל בנושאי עברית, ונהנה במיוחד מלפצח פסוקים בתנ"ך, ומלכתוב סיפורים. המון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *