סוג שגיאות כתיב נפוץ הוא חילוף בסדר האותיות. מדובר במצב שבו הילד כותב את כך אותיות המילה, אבל מבלבל את הסדר שלהן. למשל: ישנוף במקום ינשוף או פדח במקום פחד. במקרים נדירים יותר, הילד יחליף את מיקומן של שתי אותיות שאינן סמוכות זו לזו, למשל: עפלט במקום עטלף.
ממה נובעות שגיאות כתיב מסוג חילוף בסדר האותיות?
נקדים ונאמר: לא תמיד ילד שמחליף את סדר האותיות לוקה בשגיאת כתיב. כלשהי מדובר בעניין שכיח למדיי גם בקרב מבוגרים שיודעים לכתוב היטב. גם פרופסור לבלשנות החבר באקדמיה ללשון עברית עלול לפעמים לכתוב "מכרז" במקום "מרכז", אם בשל חוסר ריכוז קל, אם בשל היסח דעת רגעי בזמן הכתיבה. אני עצמי גיליתי שיש מילה שאני נוטה להקליד אותה מבולבל באופן תכוף. כשמדובר בהקלדה, לפעמים זה נובע ממיקום סמוך של אותיות על המקלדת.
סוג שגיאות הכתיב הזה צריך להדליק נורה אדומה רק אם מתקיים אחד מן התנאים הבאים או יותר מאחד:
- החילוף בסדר האותיות קורה לילד לעתים תכופות. כאשר מופיע יותר מחילוף אחד בקטע קצר בן 50 מילים, יש כאן עניין שדורש תשומת לב.
- באופן קבוע הכותב אינו מבחין בטעות כאשר הוא קורא בעצמו מה שכתב. שיבוש בסדר הוא דרך הטבע, אבל במצב נורמלי הילד יזהה את הטעות ויתקן אותה.
- החילוף בסדר האותיות מתרחש בין אותיות שאינן סמוכות זו לזו במילה.
- מתרחש חילוף בין אות שורש לאות מוספית (מדלתג במקום מדלגת).
ארבעת הסימפטומים האלה עשויים להעיד על כך שסוג שגיאת כתיב זה יושב על מקום עמוק יותר במוח, ודורש אבחון וטיפול. במקרה הפשוט יותר, המוח של כותב פיתח משום מה היכרות עם הצורה המהופכת של המילה והוא קולט אותה כיחידה אחת נכונה, מבלי לרדת לפרטיה. אינו מבחין בה עוד. במקרה המורכב יותר מדובר בסוג של דיסלקציה.
איך מטפלים בשגיאות כתיב מסוג חילוף סדר האותיות?
כאמור, אם השגיאה הזו מופיעה אצל הילד לעתים נדירות, אין צורך לטפל. מספיק להסב את תשומת ליבו של הילד לשגיאה – זה הכול.
אם חילופי הסדר הם עקביים, וחוזרים על עצמם תמיד באותן מילים – גם זה טוב. שוב – תיקון נקודתי לכל אחת מן המילים השגויות יעשה את העבודה.
לעומת זאת, כשילד מחליף סדר של אותיות באופן תכוף, במילים שונות ומגוונות, ואינו מבחין בכך שמדובר בשגיאה – יש לקחת אותו לאבחון. זה בהחלט יכול להיות סימפטום של לקות למידה כלשהי, דיסלקציה למשל, וכאן יש צורך בעין של איש מקצוע.
מה *לא* לעשות כשהילד מתבלבל בסדר האותיות?
הנטייה הרווחת היא להציע לילד "להקשיב היטב למה שהוא אומר", וכך להימנע מטעויות. אל תעשו את זה!
מדוע?
מפני שמחקרים מראים שהקשבה לדיבור אינה מסייעת לכתיבה טובה. להפך, העתקת הדיבור לכתב היא המקור לסוגים רבים של שגיאות כתיב. לכן, אם אתם מעירים לילד על הטעות, דברו איתו על הסדר הנכון של אותיות השורש למשל, על הדרך הנכונה שבה כותבים את המילה. יש לו את המאגר הזה בראש כנראה, מאגר ויזואלי של כל המילים שהוא יודע. זה בסיס הנתונים שאיתו הוא צריך לעבוד, לא היכולת הוורבלית שלו. הפנו אותו לשכל שלו, לא לאוזניים.
