עריכה ספרותית: מי צריך את זה בכלל

אם תסתכלו בדף התודות של ספרים מוצלחים, לעתים קרובות תראו תודה מיוחדת, הגדולה מכולן, שהסופר מקדיש לעורך הספרותי שלו (בדרך כלל קוראים לו סתם "העורך"). בין סופרים לעורכים עשויים להירקם קשרים אמיצים מאוד, שאין להם שום מקבילה לקשרים שנטווים ביניהם לשאר האנשים שמעורבים בהוצאות הספר לאור.

אבל מהי בכלל עריכה ספרותית? ומי, בשם שמים, צריך אותה?

עריכה ספרותית: חדר הסודות

עריכה ספרותית היא מלאכת צללים חמקמקה אך קריטית מאין כמותה. בשביל להבין מה עשה העורך, צריך ממש להתחבא בכיסו ולצותת לשעות הארוכות שבהן שוחח עם הסופר, לצפות בו יושב לילות לבנים מול המקלדת, כותב וחושב, חושב וכותב, כוסס את עטו ומוחק ושוב כותב, וחוזר חלילה.

גם קוראים מיומנים לא ירגישו את טביעת אצבעותיו של העורך בספר, לא לטוב ולא לרע (לשם השוואה, עורך לשוני גרוע אפשר לזהות בקלות. כשהעורך הספרותי גרוע – אתם פשוט תחשבו שהסיפור לא משהו, ותפילו את זה על הסופר). עם זאת, פעמים רבות ההצלחה של ספר תקום או תיפול על העורך הספרותי שלו. העורך הספרותי הוא התפקיד החשוב ביותר ביצירת הספר – שני רק לסופר עצמו.

תפקידיו של העורך הספרותי

ובכל זאת, אתם מציקים לי: במה בדיוק עוסק עורך ספרותי? עד עכשיו רק מרחת אותנו עם מילים גבוהות ורומנטיות, אבל לא ענית על השאלה.

ובכן, באופן כללי, ניתן לומר שהעורך הוא מבקר ספרות יסודי במיוחד. אמנם, בניגוד למבקר ספרותי רגיל, הוא נחשף לסיפור לפני שיצא לאור, ולכן הביקורת שלו היא ביקורת בונה. תפקידו לא רק להצביע על ליקויים בסיפור אלא גם להציע חלופות. נביא כאן מספר דוגמאות לנקודות שעורך טוב שם עליהם את האצבע, אבל יש אינספור.
הערה: אנחנו נתמקד כאן בדוגמאות הרלוונטיות יותר לעריכת ספר פרוזה. בכל סוגה של ספרות, תפקידי העורך הספרותי מקבלים צורה בפני עצמה,כי לכל סוגה אתגרי עריכה משלה.

1. עמידה על "הנקודה"

לכל סיפור יש נקודה אחת עיקרית שהוא רוצה להעביר, ולפעמים עוד כמה נקודות נלוות. הנקודה היא הדבר העיקרי שאמור לעבור אל הקורא. הקוראים מחפשים אותה, גם אם לא במודע. העורך צריך לקלוט את הנקודה הזאת, ולבדוק האם היא באה לידי ביטוי חד מספיק בעלילה. אם לא, הוא צריך להציע דרכים לעשות זאת.

2. מיקוד העלילה

על עורך התוכן לשים לב ל"זנבות" בסיפור שאינם תורמים לעלילה, ולקצץ אותם. עליו לזהות את האמירה העיקרית בסיפור ולעזור לכל חלק וחלק בו להוביל אליה.

3. קיצור

באופן כללי, עורך תוכן אמור לערוך לספר שהוא מקבל דיאטה קיצונית. אם נשארתם עם שלושת רבעי סיפור ביד, זה עוד מצב טוב. ההנחה היא שזמנו של הקורא יקר, ומה שאפשר להשמיט, נשמיט.

4. סידור

העורך צריך לעקוב אחרי השתלשלות העניינים בספר ולאשר שהיא הגיונית וזורמת. לפעמים יש ניואנסים בסדר ששניהם טובים, אבל כל אחד מהם לוקח את העלילה למקום אחר. תפקידו של העורך להציג את הדברים בפני הסופר ולתת לו להחליט.

5. הידוק מבנה

העורך צריך לסקור מגבוה את האופן שבו העלילה בנויה, ולשקול האם זהו המבנה המיטבי לסיפור. מתוך היכרותו עם ספרים רבים ועם מבנים רבים של ספרים, הוא יכול להציע הצעות מדליקות לשיפור מבנה הספר.

6. קוהרנטיות

על העורך להעיר על כל אי התאמה בפרטי הסיפור – מקומות, זמנים, שמות וכדומה.

7. אמינות

העורך יעיר לסופר במקומות שבהם הוא חש שהעלילה אינה אמינה, או שמעשים מסוימים של הדמויות אינם מתאימים להם ונשמעים צורמים.

8. תוספות ועיבודים

העורך יכול להציע תוספות משלו לעלילה, ובכך הוא הופך למען משנה לסופר, סופר צללים שותף.

9. שם הספר

העורך הספרותי צריך לעזור לסופר להגיע לשם מתאים לספר. אם יש כבר שם, על העורך לוודא שמדובר בשם טוב ומתאים.

מלכלוכית לסינדרלה: מגע הקסם של העריכה הספרותית

התפקידים הללו הם רק מעט מזעיר. למעשה אין לעורך הספרותי שום הגדרת תפקיד מדויקת. בגדול, הוא אמור לעבור על הסיפור ולהציע לו שיפורים. זה דומה למעבד מוזיקלי. מי שמבין קצת בעולם המוזיקה יודע שלמעבד יש השפעה מכרעת על איכות השיר. המעבד הוא מבחינות רבות שותף להלחנה, וכמוהו העורך הספרותי – שותף לכתיבה.

אנקדוטה קצרה שתמחיש לכם את העניין: לפני שנים אחדות פנתה אליי מישהי בבקשה שאערוך עבורה ספר ילדים שכתבה. היא רצתה להוציא אותו לאור בהוצאה עצמית. עבדתי איתה על עריכת הספר, והוא יצא לאור, ונמכר בבודדים פה ושם.

לאחר זמן, הסופרת שלחה את הטקסט של הסיפור לחרות ספרים. היא זכתה במקום הראשון, ואחר כך גם הוציאו את הספר בספריית פיג'מה. איך זה קרה? ההשערה שלי היא שמבחינת הסיפור עצמו – הוא היה טוב ונחמד, אבל לא בולט על פני סיפורים אחרים שנשלחו לתחרות. ההבדל המהותי שהביא אותו לראש הטבלה היה זה שהוא עבר עריכה ספרותית. שופטי התחרות לא שמו לב לזה, אבל הרגישו היטב את ההבדל באיכות.

איך עובדים עם עורך ספרותי?

מכל בעלי המקצוע המלווים לידה של ספר, העורך הספרותי הוא הקשה ביותר להשגה (וגם היקר ביותר). למען האמת, גם לא מספיק שהעורך יהיה טוב. הוא צריך להתאים, לסופר ולספר גם יחד. הסופר והעורך הספרותי יעבדו זה עם זה צמוד ולעומק. הם יחלקו עשרות שיחות טלפון ומגילות של התלבטויות בוואצפ. הסופר יזדקק לסבלנות רבה – העורך הספרותי עלול להציק. לא נעים לקבל ממנו טלפון, כי טלפון מעורך פירושו תמיד עוד תיקונים, עוד עבודה. באופן כללי, לא נעים לקבל ביקורת.

אני מציע לכל סופר לאמץ את ההסתכלות הבאה: הספר שאתה כותב, אינו שלך. הוא יצור בפני עצמו, כמו תינוק, כמו ילד. ואם אתה רוצה ספר טוב, אל תלד אותו לבד. תן לאדם נוסף להיות מעורב בו, אל תיקח את כל האחריות עליו לעצמך. בהרבה מובנים, עיניך סומות בנוגע לספר שלך, אז תאפשר גם לעורך להוביל את הסוס. הענווה הזאת מצידך תעשה רק טוב לספר.

אמנם, אין כאן סימטריה: אתה הסופר, אתה היזם, ואתה הוא זה שמחליט כמה עמוק אתה מוכן להכניס את העורך לתוך הסיפור שלך. אתה שוכר את שירותיו ולא הוא את שירותיך, וזו בדיוק הסיבה שהשם שלך הוא זה שיהיה כתוב על כריכת הספר באותיות קדוש לבנה, ולא שמו. ועם זאת – ככל שתהליך העריכה הספרותית יהיה עשיר בדינמיקה זוגית חיובית, כן ייטב.

יוחאי אורלן

יוחאי אורלן

יוחאי אורלן

יוחאי אורלן

אני אוהב מילים. חוקר אותן, ממשש אותן, לש אותן, יוצר בהן - וגם מלמד אותן. משמש כמורה לעברית בישיבה התיכונית מצפה רמון, וגם באתר הלימודים הטוב בארץ "גול". מעבר לכך אני מנהל את ערוץ היוטיוב הגדול בישראל בנושאי עברית, ונהנה במיוחד מלפצח פסוקים בתנ"ך, ומלכתוב סיפורים. המון.

איך בוחרים שם לספר?

שם של ספר הוא המילים הכי חשובות בספר. חייבים להשקיע בו הרבה מחשבה, הרבה יותר מבכל צירוף מילים אחר בספר. השם הוא לא משהו שבוחרים

קרא עוד »
הוצאת ספר לאור - כך תעשו זאת נכון

4 המסלולים להוצאת ספר לאור

כמה עולה להוציא ספר לאור? איך בכלל עושים את זה? למי פונים, מאיפה מתחילים? אלו שאלות שאנשים שואלים אותי מפעם לפעם. אני נוהג לתת להם

קרא עוד »