"אַסְדָּרָה": איזו מין מילה מונפצת זאת?

לאחרונה, לרגל יום העברית תשפ"ב הקרב ובא, זכו אזרחי ישראל להיחשף למשחק לשוני נחמד שיצרה האקדמיה, שבוחן את יכולותיהם בעברית תקינה. אחת השאלות כללה בתוכה את המילים אסדרה והסדרה. הנבחנים האמיצים נדרשו לדעת האם קיים הבדל משמעות בין השתיים.
התשובה הנכונה היא שכן: לא הרי הסדרה בה' כהרי אסדרה בא'. זו האחרונה משמעותה רגולציה, כלומר "מערכת של תקנות וכללים שנועדה להסדיר את הפעילות במשק".
וכאן הבן שואל: מה רע היה לאקדמיה במילה "הסדרה" הישנה והמוכרת? מניין נחתה עלינו המילה "אסדרה", שנשמעת, במחילה, כמו איזו שגיאת כתיב מגוחכת?

3 סוכניו הנאמנים של בניין הפעיל: האם, האב והבת

כדי לרדת לשורש העניין, מוטב שנתחיל מהתחלה.
לכל פועל בעברית יש שם פעולה תואם: למשל, שם הפועל "ברח" הוא "בריחה", של התייחס – התייחסות, של סיפר – סיפור ושל דיבר – דיבור.
למרבה הנוחות, על פי רוב משקלי שמות הפעולה מתאמים עמדות עם בנייני הפעלים. למשל, פעלים בבניין פעל מקבלים על פי רוב את משקל קטילה כשם פעולה: שלח – שליחה, רחץ – רחיצה, שמע – שמיעה ועוד רבים. זה לא עובד במאת האחוזים, אבל בהחלט במעל ל-85%.
עם בניין הפעיל מתממשקים 3 שמות פעולה שהם מעין משפחה: אבא, אימא, וילדה. הבכירה מביניהם היא האם – משקל "הקטלה": למשל: הפריט – הפרטה, הטריד – הטרדה, האיר – הארה. משקל הקטלה היא שם הפעולה הנפוץ ביותר עבור בניין הפעיל.
לימינה, עם מידת שימוש פחותה באופן משמעותה עומד המשקל הזכרי הֶקְטֵל. למשל: הסכים – הסכם, הספיד – הספד, השיג – הישג. המשקל הזה הוא די נדיר, אבל קיים. לעיתים משמשים שני המשקלים גם יחד, בשתי משמעויות שונות: למשל, לפועל הסכים יש שני שמות פעולה הנבדלים זה מזה במשמעותם: הסכמה (שמשמעותה כללית, הגעה לשלום בין עמדות שונות) והסכם (חוזה).
אבל בניין הפעיל ניחן בשם פעולה נוסף – אקטלה. לכאורה מדובר במשקל שהוא שגיאת כתיב, וייתכן שבמקור זה אכן כך (סליחה על דברי הכפירה). אותה מילה עצמה נהגתה בקרב יהודי הגליל כך ובקרב יהודי בבל אחרת, למשל: אבדלה בגליל והבדלה בבבל. אין שום הבדל משמעות, אם תהיתם.
העובדה היא שבתקופת המשנה והתלמוד הירושלמי יהודי הגליל לא הצטיינו בהגיית העיצורים הגרוניים, ומלבד זאת השתמשו ביומיום גם בארמית – שבה הבניין המקביל להפעיל הוא אפעל, בא'. מכאן ועד ליצירת משקל שם הפעולה בן הכלאיים "אקטלה", הדרך קצרה.
משקל אקטלה, על אף שקיים בעברית של חז"ל, הקים עליו לא מעט אויבים בימינו. אם בשל ניחוח שגיאת הכתיב הנודף ממנו, אם בשל אבק הארמית הדבק בו – היו כמה חוקרי לשון שסלדו ממנו. זהו מעין משקל אסופי במשפחת העברית, שבעצם אינו מתאים כל כך לרוח העברית. המוספית ה' נדירה מאוד בעברית (אם כי קיימת כבר במקרא), ולחדש מילים על פיה בימינו… ובכן, זה עשה כאב בטן לכמה קודקודים.
עם זאת, האקדמיה אימצה את הילדה אקטלה אל חיקה, והיא נוהגת לבנות במשקל זה מילים חדשות המבודלות במשמעותן ממילים אחרות הקיימות כבר באותו הבניין.
למשל: לצד המילה הוותיקה "הבטחה" במשקל הקטלה שמשמעותה התחייבות כבר מימי חז"ל (ברוך שומר הבטחתו לישראל"), חידשה האקדמיה את אבטחה, במשקל אקטלה שמשמעותה שמירה על הביטחון האישי.
עם זאת, לעולם לא תמצאו את אקטלה כברירת המחדל. אם נידרש לייסד שם פעולה לפועל חדש, למשל "להשתיל", המענה הראשון יהיה "השתלה". לא "אשתלה". אקטלה היא כוח עזר הבא לעזרתנו בעת צרה: כאשר הקטלה כבר תפוסה, האקדמיה עשוייה ליצור מילים נוספות במשקל אקטלה (לצד זאת, למשקל הקטל אין קדימות בהכרח למשקל אקטלה. באופן כללי, אם האקדמיה מעוניינת לחדש מושג שקשור באופן מסוים למילה הקיימת כבר במשקל הקטלה, היא עשויה לבכר את הבת על פני האב).

אַסְדָּרָה: כך זה קרה.

מכל מה שאמרנו עד עתה עולה כי שתי המילים, אסדרה והסדרה, הן שמות פעולה בבניין הפעיל. כלומר, מדובר בשמות פעולה של הפועל "להסדיר".
הסדרה היא מילה כללית, הקיימת כבר מזמן בעברית. אסדרה במשמעות רגולציה היא סוג מסויים מאוד של הסדרה של דברים – באמצעות חקיקה ספציפית היוצרת פיקוח על נושא מטעם המדינה. האקדמיה ללשון בחרה להעניק לרגולציה את השם אסדרה, מצד אחד כי היא קשורה קשר הדוק לפועל להסדיר בכלל ולמילה הסדרה בפרט, ומצד שני כי היא רצתה לבדל את הרגולציה מיתר צורות ההסדרה.
אי הנוחות שחש חלק מן הציבור בנוגע למילה זו, נובע מהשתייכותה למשקל המפוקפק ההוא, אקטלה. כי מסתבר שלכאב הבטן הבלשני בנוגע למשקל הזה שותפים באופן אינטואיטיבי רבים מן העם שבשדות. עם זאת, ייתכן שנתגבר על זה: המילה אבטחה למשל אינה מעוררת שום אנטגוניזם מזה עידן ועידנים, ואפילו זכתה להגיע לפסגת שאיפותיו של כל שם עצם: היא הביאה לעולם שורש חדש (לאבטח).
ביום שבו נתחיל להשתמש בפועל "לאסדר" במשמעות של "לכונן רגולציה", נדע כי המילה אסדרה נקלטה בעברית שלנו במלואה. האם זה יקרה? ימים יגידו.

יוחאי אורלן

יוחאי אורלן

יוחאי אורלן

יוחאי אורלן

אני אוהב מילים. חוקר אותן, ממשש אותן, לש אותן, יוצר בהן - וגם מלמד אותן. משמש כמורה לעברית בישיבה התיכונית מצפה רמון, וגם באתר הלימודים הטוב בארץ "גול". מעבר לכך אני מנהל את ערוץ היוטיוב הגדול בישראל בנושאי עברית, ונהנה במיוחד מלפצח פסוקים בתנ"ך, ומלכתוב סיפורים. המון.

126 (!) ביטויים עם המילה ראש

בעברית יש עשרות רבות של ביטויים עם המילה ראש. למען האמת, גם בשפות אחרות. אנחנו ניתן כאן רשימה מלאה, הכי מפורטת שיש, של כל הביטויים

קרא עוד »

שָנָה שוֹנָה

אחד השירים האהובים עליי לקראת ראש השנה הוא שירה של נעמי שמר "בראש השנה": בשיר אנחנו פוגשים שורה מעניינת: "שיפה ושונה תהא השנה אשר מתחילה

קרא עוד »