לפניכם שני קטעים קלים מאוד לקריאה ולהבנה וגם קצרים מאוד. המטרה היא שתוכלו ליצור סקירה ממזגת על בסיסם מבלי להתעכב כמעט על העניין של התוכן; התוכן הרלוונטי יבלוט לעיניכם בקלות. לכם נשאר רק להציב אותו בתבנית המוכרת של הסקירה הממזגת.
בסוף המאמרים מופיעה הצעה לפתרון.
משימת כתיבת הסקירה הממזגת:
כתבו על פי שני המאמרים סקירה בנושא מיני ציפורים פולשים בישראל. בסקירה הציגו את הבעיות שגורמים מינים פולשים של ציפורים בישראל ואת הפתרונות האפשריים למצב. כתבו בין 50 ל-150 מילים. ציינו את מקורות המידע בגוף הסקירה ובסופה (ביבליוגרפיה).
טקסטים לסקירה הממזגת
מאמר א: ג'ינגס חאן של הציפורים[1]
כשהיינו ילדים, למדנו את שמות הציפורים שסביבנו: דרור ועפרוני, שחרור ועורבני, דוכיפת, ירגזי וכמובן הצופית הקטנה. ובאמת, יכולנו לשאת את עינינו ולראות אותן בכל מקום. ישראל התברכה במגוון טבעי גדול של ציפורים ואנחנו יכולנו ליהנות מהן
כיום – לא. באזורים רבים בישראל נעלמו הציפורים הטבעיות, ואת מקומן תפסו שני מינים בולטים: המיינות והדררות. שני המינים האלה הם מינים פולשים שהגיעו אלינו מארצות אחרות.
מדובר בציפורים שאין בהם כל רע כשלעצמן. מיינות הן ציפורים חכמות מאוד, חקייניות מעולות ומשעשעות. הדררות הן מין מרשים של תוכי, בעל צבע ירקרק עז, חמודות ונבונות גם הן. יש אנשים שמגדלים אותן כחיות מחמד. הבעיה במיינות ובדררות היא שהן אינן מאפשרות למינים נוספים של ציפורים להתקיים לצידן.
המיינות והדררות אינן טורפות ציפורים אחרות, אבל הן ציפורים חכמות ואגרסיביות, שמצליחות להשתלט על רוב מקורות המזון ומקומות הקינון שבכל סביבה נתונה. הדבר משאיר לציפורים האחרות מעט מאוד בררות, והן נעלמות במהירות מן הנוף.
אחד הפתרונות לבעיה הוא היתר ציד. על פי החוק אין לצוד ציפורי בר בישראל, אך המינים הפולשים אינם מוגנים על ידי החוק הזה. ציידים חובבים יעשו שירות חשוב לציבור אם יפעילו את כישוריהם בציד דררות ומיינות. ניתן גם לשקול ייבוא זהיר לישראל של אויבים טבעיים שיש למינים הפולשים בארצות מוצאם. בנוסף, יש לפעול כדי לבסס את אוכלוסיית הציפורים המקומית, אם בדרך של בניית תיבות קינון קטנות המותאמות להן, אם בגידול צמחים התומכים בהן אך לא בפולשים, למשל צמחים נטולי פירות. איננו רוצים לאבד את עושר הציפורים הנפלא של ארצנו.
[1] מעובד ע"פ עינת סנופקין, ג'ינגס חאן של הציפורים, אתר יקינתון, 27 בפברואר 2022 .yakinton.org.il
מאמר ב: הֱיִי שלום, דוכיפת[2]
הדוכיפת נחשבת לציפור הלאומית של ישראל. תושבי ישראל מחבבים אותה מאוד, ועם זאת, סיכוי סביר שהיא תיעלם מן הנוף בשנים הקרובות. כך תהיה לנו ציפור לאומית שנכחדה, ממש כפי שהדודו ז"ל הוא הציפור הלאומית של האי מאוריציוס. האשמים בדבר הם המינים הפולשים.
מינים פולשים – של צמחים ובעלי חיים – הם בעיה מוכרת בכל רחבי העולם. בעידן שבו העולם הוא כפר גלובלי קטן, מובאים לא פעם יצורים אל מקום שהוא רחוק מסביבתם הטבעית ולעיתים הדבר גורם להפרת האיזון האקולוגי באותו מקום.
ציפורי ישראל, וביניהן הדוכיפת, נמצאות כיום במלחמת הישרדות – זו אינה הגזמה – מצידם של מספר מינים פולשים, ובראשם הדררות והמיינות. מדובר בציפורים חזקות, חכמות ואגרסיביות שמנשלות בעקביות את הציפורים המקומיות מאתרי הקינון שלהן ומשתלטות על המזון הזמין. הדבר גורם להתמעטות הציפורים המקומיות, עד כדי כך שבמקומות מסוימים לא ניתן עוד לראות דרורים, בולבולים וירגזים.
המינים הפולשים עשויים להסב נזקים גם לבני האדם. הדררות למשל עשויות להרוס צנרת של מזגנים, להפשיט עצי פרי מכל יבולם, להרעיש ולטנף בלשלשת שלהם כל חלקה טובה.
המאבק במינים הפולשים האלה קשה בגלל תפוצתם הרבה, אבל יש למצוא לדבר פתרון יצירתי. ניתן לחזק את אוכלוסיית הציפורים הטבעית שלנו באמצעות בניית מקומות קינון המתאימים רק להן (למשל קופסאות עם פתח כניסה קטן יחסית). אפשר גם לשתול מיני עצים הידידותיים יותר לציפורי הארץ ופחות למינים הפולשים.
[2] ד"ר איתן חצילוב, היי שלום, דוכיפת. זו הארץ, גליון 55, ינואר 2021, עמ' 6.
הצעה לפתרון
טבלה לסידור נתונים
(זהו כלי עזר מומלץ לפתרון השאלה. בבגרות כדאי (אך לא חובה) להשתמש בטבלה בדפי הטיוטה בלבד).
| סנופקין (2022) | חצילוב (2021) |
הבעיות | -המיינות והדררות פוגעות באוכלוסיית ציפורי הבר המקומיות.
| -V -הדררות מסבות נזקים לבני אדם כמו פגיעה בצנרות, חיסול יבולים, רעש וטינוף. |
הפתרונות | -היתר ציד של מינים פולשים. -ייבוא זהיר של אויבים טבעיים מארצות המוצא של המינים הפולשים. -חיזוק אוכלוסיית הציפורים המקומית באמצעות צמחים המותאמים להן ובאמצעות תיבות קינון. | – – – –
-V
|
הצעה לסקירה:
מיני בעלי חיים הפולשים מארץ לארץ הם תופעה מוכרת בעולם. בסקירה זו נציג את הבעיות שגורמים מינים פולשים של ציפורים בישראל וכן פתרונות אפשריים למצב.
הבעיות
סנופקין (2022) וחצילוב (2021) מסכימים כי מיני ציפורים פולשים בישראל – כגון מיינות ודררות – פוגעים באוכלוסיית ציפורי הבר המקומיות. חצילוב (2021) מוסיף כי הדררות מסבות נזקים גם לבני האדם, כמו פגיעה בצנרות מיזוג, חיסול יבולים, רעש וטינוף.
הפתרונות
לבעיה זו הוצעו מספר פתרונות, שהבולט שבהם הוא חיזוק אוכלוסיית הציפורים המקומית באמצעות צמחים המותאמים להן ובאמצעות תיבות קינון (סנופקין, 2022 וחצילוב, 2021). לדברי סנופקין (2022) יש גם להתיר ציד של מינים פולשים ולשקול ייבוא זהיר של אויבים טבעיים מארצות המוצא של המינים הפולשים.
ביבליוגרפיה
חצילוב, א' (2021). היי שלום, דוכיפת. זו הארץ, גיליון 55, עמוד 6.
סנופקין, ע' (2022). ג'ינגס חאן של הציפורים. אתר יקינתון .yakinton.org.il
