משימת הכתיבה הממזגת (נקראת גם "סקירה ממזגת") היא ה"כסף על הרצפה" של הבגרות בלשון. הכוונה היא שזה נושא שההשקעה בו היא המשתלמת ביותר: אתם צריכים להשקיע מעט זמן כדי לקבל הרבה מאוד נקודות.
אבל את המשפט הזה ("כסף על הרצפה") עוד לא שמעתי אף מורה שאומר לתלמידים שלו. אתם יודעים למה? כי רוב המורים, וגם רוב התלמידים תופסים את משימת הכתיבה הממזגת כמשימה מורכבת ומסובכת, כזו שבכלל לא קל להצליח בה. האמת היא שגם אני חשבתי ככה עד שגיליתי את השיטה שאציג לפניכם במאמר הזה. פעם שנאתי ללמד את הנושא הזה, אבל היום אני משאיר אותו לסוף, כמו ממתק נחמד. והתלמידים שלי, אחרי שהם לומדים את הנושא בשיטה שלי, גם הם לא מבינים איך אפשר להסתבך בזה.
אם הינך מורה ללשון בחטיבה העליונה, המאמר הזה ישנה את חייך (המקצועיים). אם הינך תלמיד/ה שמעוניין ללמוד את נושא הסקירה הממזגת כאן ועכשיו – גם לך הוא יסגור את הפינה. בסוף המאמר אציע למורים שביניכם הצעה דידקטית מפתיעה להעברת החומר הזה, שיטה שעובדת לי כמו קסם. אל תדאגו תלמידים יקרים, אני אזהיר אתכם כדי שתוכלו לעזוב את המאמר ברגע המתאים. אין לי שום עניין להכריח אתכם לחלוק את חייהם המורכבים והאפלים של מורים ללשון בישראל.
זאת ההזדמנות גם להמליץ בחום על הקורס שלי באתר גול, שבו הנושא הזה מוסבר באופן מאיר עיניים ועם הרבה תרגולים בוידאו שבהם אני מדגים לכם צעד אחר צעד, מול העיניים, איך אני כותב סקירה ממזגת.
זהו זה. עכשיו אחרי כל ההקדמות, הגיע הזמן לצלול לעניינים. שנתחיל?
כתיבת סקירה ממזגת – מה זה בכלל
כתיבה ממזגת היא משימת כתיבה ממשפחת הסיכומים, אבל בעצם לא מדובר בסיכום. השם המדויק הוא סקירה. סקירה היא סוג של מאמר קצר: אתם נדרשים לכתוב סקירה בהיקף של בין 100 ל- 200 מילים על נושא ספציפי מאוד, כאשר גם תתי הנושאים נתונים בדרך כלל מראש.
אז למה התכוונתי שמדובר בטקסט ממשפחת הסיכומים? העניין הוא שגם את התוכן אתם לא ממציאים – אסור לכם: כולו צריך להיות לקוח ממאמרים מוגדרים מראש. כמובן, לא תוכלו להכניס לסקירה את כל תוכן המאמרים, שאורכם הכולל עשוי להגיע גם ל-2000 מילה ויותר. משימת הכתיבה הממזגת תדרוש מכם לברור את התכנים שאתם מכניסים לתוכה ולתמצת אותם ככל האפשר. אבל מלבד המאפיין הספציפי של התמצות, לא מדובר בסיכום אלא בטקסט עצמאי.
מה ההבדל בין סיכום לסקירה ממזגת?
נחדד את הנקודה הזאת. סיכום הוא טקסט שהמרכז שלו הוא מאמר. הסיכום עוקב אחר המאמר כולו ומעביר אותו בזכוכית מקטנת. הסקירה אינה כזאת. היא ממוקדת נושא, ואין לה שום מחויבות למאמרים שעליהם היא מתבססת. אומנם המאמרים הם גבולות הגזרה שלה, אסור לה לחרוג מהם, אבל לא כל מה שנמצא במאמרים ייכנס לסקירה, אלא רק מה שקשור לנושא המוגדר של הסקירה.
על מנת לכתוב סיכום עלינו לאתר בטקסט את האמירות העיקריות שמבקש הכותב לבטא, ואחרי שמצאנו אותן עלינו לנסח אותן בתמציתיות. לעומת זאת בכתיבת סקירה ממזגת עלינו לאתר בטקסט פריטי מידע ספציפיים על פי המשימה שהוגדרה לנו. פריטי המידע האלה בכלל לא חייבים להיות מרכזיים בטקסט. מן הצד השני, הנושאים המרכזיים בטקסט לא בהכרח ייכללו בסקירה הממזגת. בסופו של דבר, גם בסקירה ממזגת את פריטי המידע שמצאנו אנחנו נדרשים לנסח בתמציתיות – בהחלט – אבל לא מדובר באותם נתונים.
נניח למשל שלפנינו טקסט העוסק בפילים. הטקסט מתאר בהרחבה את זני הפילים, את אזורי תפוצתם, את תזונתם, את הרגלי הניקיון שלהם ואת אופן הרבייה שלהם. סיכום רגיל יכיל בתוכו את כל הנושאים הללו, רק בקיצור נמרץ. לעומת זאת, סקירה ממזגת עשויה להתעלם כליל מרוב הנושאים, ומאידך להתביית על פרטים שלא יוזכרו כלל בסיכום. אם למשל נושא הסקירה הממזגת הוא תקופת ההריון של בעלי חיים שונים, פריט המידע היחיד שיעניין אותנו הוא ההריון בן 24 החודשים של הפילה. ספק אם סיכום רגיל יטרח להזכיר זאת. את הסקירה הממזגת הנקודה הזאת היא שמעניינת, כי היא ממוקדת נושא, לא טקסט. מן הטקסט על הפילים היא תיקח אומנם מעט מזעיר, אבל היא תאסוף ממקורות אחרים נתונים נוספים על הריונות של בעלי חיים נוספים. זוהי עבודת רוחב.
בקיצור, סקירה ממזגת וסיכום דומים באופי הקצר והתמציתי שלהם אבל שונים במיקוד שלהם: הסיכום ממוקד במקור אחד אך יכול להכיל נושאים רבים. הסקירה הממזגת ממוקדת בנושא אחד אך יכולה להתבסס על מקורות רבים.
למה בכלל צריך סקירה ממזגת?
התובנה הזאת מביאה אותנו לשאלה הבאה – מה ראו חכמי הבגרות להפיל על ילדי ישראל משימה שכזאת? מי בכלל צריך סקירות ממזגות? סיכום – ברור שצריך. מיומנות הסיכום היא חשובה, היא יכולת המיקוד, ההבחנה בין עיקר וטפל, הקליטה של הנקודה המרכזית שמישהו רוצה לטעון בתוךל רעשי הרקע. אבל סקירה ממזגת? למה?
אבל האמת היא שבחיים דווקא הסקירה הממזגת שימושית יותר. מבחינה טכנית מדובר קודם כל בהכנה לעבודות אקדמיות. בסופו של דבר, השלד המבני של עבודה אקדמית – ואחת היא אם מדובר במטלת סיום קורס, בעבודה סמינריונית, במאמר או בדוקטורט – הוא די דומה. העבודה האקדמית כמעט תמיד מבקשת לדון בנושא מסוים, וראשית לכל דיון יש לסכם את מה שידוע לנו על הנושא עד כה ממקורות שונים (לעיתים קרובות זוהי כל העבודה, לא תמיד נדרש חידוש נוסף). כותב העבודה האקדמית יידרש ללקט מידע בנושא שבחר ממגוון מקורות, ולהציג את הכול יחד. נושא אחד, מקורות רבים.
זה בדיוק מה שהתלמידים נדרשים לעשות בסקירה הממזגת: לאסוף פריטי מידע בנושא מסוים ממספר טקסטים ולשלב אותם בתוך מאמר אחד. בסקירה הממזגת הם מונחים מראש לגבי ראשי הפרקים וכן עומדים בפניהם הטקסטים, שניים שלושה טקסטים בלבד. זה מאוד מקל על התהליך. אבל מבחינה מהותית – כתיבה ממזגת היא קפסולה מרוכזת של חלק ניכר מן העבודות האקדמיות שבנמצא.
לכן, אחת הדרישות במשימת הסקירה הממזגת היא כתיבת ביבליוגרפיה לפי סטנדרט אקדמי. הסיבה היחידה לחלק הזה שבסקירה הממזגת היא העולם האקדמי שממתין לנו שם בחוץ.
אבל אני חושב שמיומנות הסקירה הממזגת רלוונטית לשימושית בהקשרים רבים נוספים מלבד זה האקדמי.
כולנו עושים סקירות ממזגות כל הזמן
אנשים רבים נוטים לחשוב שהשימוש העיקרי שלנו במילים הוא ביטוי עצמי: ביטי של רגשות, של מחשבות, של עמדות, של אידיאולוגיות. אבל ככל שאדם הוא מנוסה, נבון ומעמיק יותר, החלק הזה בשיח אצלו הולך ומצטמק. הוא ממשיך להביע את עצמו, אבל זה כבר לא כל מה שהוא אומר. את מקום הביטוי העצמי תופסת ההתייחסות שלו למה שאחרים אומרים. הוא עשוי להעביר ביקורת, עשוי להסכים לגמרי ועשוי להתנגד בתוקף, אבל הוא אינו חי עוד במרחב שבו הוא היחיד שקיים. אצל אדם משכיל ואינטליגנטי, כל הבעת עמדה אישית תהיה מוקפת קודם כל בהנחה על השולחן של עמדותיהם של אחרים. זה נכון במאמרי דעה, זה נכון בנאומים שבהם הנואם מציג את ההתרחשויות ואת האמירות שהן הרקע לדבריו, וזה נכון בדרשות שבהם לפעמים הדובר אינו אומר דבר משלו ורק חורז יחד ציטוטים, סיפורים ונתונים שכבר נאמרו כולם לפניו. זה נכון בכל התייחסות שלנו לעולם העובדות – שבו איננו מחדשים דבר כמעט אף פעם אלא בעיקר מגלים מחדש את מה שגילו אחרים לפנינו.
במילים אחרות, ככל שאדם מתבגר, הוא מגלה את העושר ואת שפע הפרטים שקיימים בעולם שסביבו, והדברים הללו תופסים יותר ויותר מקום בשיח שלו. הוא אינו רוצה עוד להתבסס על עצמו כמקור בלעדי כשיש כל כך הרבה בחוץ. המיומנות הנדרשת לאדם כזה היא היכולת לדבר בקצרה על מה שכבר נאמר בנושא שמעניין אותו – ובקיצור, סקירה ממזגת: נושא אחד, מקורות רבים, ובתמצות. הסקירה הממזגת מכילה די.אן.איי. של תהליך חשיבה בוגר היודע את מקומו בעולם.
אני רואה סקירות ממזגות בכל טקט כמעט. אומנם לא לפי כללי האקדמיה ולא בדיוק במבנה הנדרש בבגרות בלשון, אבל בהחלט – מהותית – סקירות ממזגות.
אז תכל'ס איך לומדים לכתוב סקירה ממזגת בדרך מהירה ויעילה?
אחרי כל ההקדמות, בואו נגיע לתכל'ס. לכתיבה הממזגת 4 מאפיינים:
- מיקוד ותמציתיות
- מילות קישור
- דבר בשם אומרו
- איחוד המשותף.
אני אסביר אותם עוד מעט, אבל חשוב לי לומר כבר כאן – המאפיינים האלה עושים שכל, אבל הם לא העניין. כתיבת סקירה ממזגת דומה לרכיבה על אופניים: עד שלא חווים את זה, לא מבינים את זה. לכן, אני עצמי מתחיל ללמד סקירה ממזגת בלי שום הקדמה כמעט. איך כן? בהמשך.
עקרונות הסקירה הממזגת
את העקרונות האלה הסברתי בסרטון קצר להפחיד, שהוא גם חלק מן הקורס שלי באתר גול. אתם מוזמנים לצפות בו כאן:
לטובת מי שמעדיף את המילה הכתובה, אציג את העקרונות הללו גם בכתב.
1. מיקוד ותמציתיות
זהו העיקרון החשוב מכולם. העיקרון הזה אומר שכשכותבים סקירה ממזגת חייבים לזכור כל הזמן את המשימה שקיבלנו, ולעבוד רק לפיה.
משימת הסקירה הממזגת היא השאלה עצמה, כפי שהיא מופיעה בבגרות. רוב הטקסט שבמשימה אינו משמעותי כל כך, והוא חוזר על עצמו בכל בגרות. השורה העיקרית שמעניינת אותנו היא זו שמציגה את תתי הנושאים שבהם עלינו לעסוק. זה נראה כך:
אי אפשר להפריז בחשיבותה של השורה הזאת לסקירה הממזגת. ממנה ניתן לגזור את משפט הפתיחה וגם את כותרות המשנה, ובסופו של דבר את מבנה הסקירה כולו.
חשוב וקל גם לשים לב לטקסטים שעליהם אנו נדרשים להתבסס. לא תמיד נידרש להתבסס על כל המאמרים שהופיעו בבגרות. לעיתים קרובות, על שניים מהם בלבד.
כמובן, אסור לשלב בכתיבה הממזגת נושאים שלא ממין העניין, גם אם הם מוזכרים בטקסטים. יש לברור את העיקר מן הטפל, כשהעיקר מוגדר לא על פי נושא הטקסט אלא על פי המשימה, כמו בדוגמה עם הפיל וההריון שהבאתי לעיל. מצד שני, אין להשמיט אף פריט מידע רלוונטי, בבחינת "אדוני השופט, זוהי רק האמת וכל האמת". אעיר כאן שבעניין איסור ההשמטה מחווני הבודקים בבחינות הבגרות מעלימים עין לא פעם מהשמטות קטנות כאלה ואחרות, כך שאין צורך להיות טרחנים יותר מדיי ולדרוש שבסיכום ייכלל כל פיפס מפוקפק באורך רבע שורה הקשור לנושא הסקירה.
הנקודה האחרונה הקשורה למיקוד היא המאתגרת מכול: הכללה. התלמיד צריך לתמצת את הפסקות הארוכות שהוא קורא לכדי מילים ספורות ומדודות, כי זוהי הסוגה כאן. היריעה קצרה ומוגבלת. זוהי בדיוק החוכמה כאן. זה אומר שבדרך יש להשליך מן הסיפון דוגמאות, מספרים מדויקים, אמצעים רטוריים למיניהם, מחקרים, סיפורים מהחיים, ציטוטים, תיאורים צבעוניים ועוד. בקיצור, כל מה שזורק חיות בטקסט. ניסחה את זה יפה תלמידה שהסברתי לה את זה פעם, היא אמרה משהו כמו: "בקיצור, גוזרים החוצה כל מה שמעניין". זה סימן וולגרי וכוללני משהו, אבל יש בו הרבה מן האמת – כתיבה ממזגת (וסיכומים בכלל) דומים לפירות מיובשים. הרבה ערכים תזונתיים, אפס עסיסיות. מזין אבל לא מעורר תיאבון.
2. מילות קישור
סקירות ממזגות אינן קלות או נעימות לעיכול ולא כיף לקרוא אותן. עם זאת, יש מדיום אחד שצריך לשלב בתוכן והוא עוזר להן להחליק בגרון: מילות קישור ומקדמי ארגון. מילות קישור הן מילים כמו:
- לכן
- עם זאת
- בנוסף
- יתרה מזאת
מקדמי ארגון הם משפטים שלמים כמו:
- לבעיה זו הוצעו מספר פתרונות…
- השלכותיה של התופעה הן רבות ומגוונות…
- בנושא זה קיימת מחלוקת נרחבת. יש הטוענים כי… מנגד, יש הטוענים כי…
אי אפשר לומר שמילות הקישור הן "מעניינות" במובן הרגיל של המילה, אבל חשיבותן רבה: הן הופכות סדרת משפטים מגובבים למבנה בעל סדר פנימי, מגוון יותר וקל יותר להבנה. אם ניקח שוב משל מעולם הגסטרונומיה (מצטער, עוד לא אכלתי ארוחת צהריים:)), החלקים האלה של המשפט דומים לסיבים תזונתיים במזון: אין להם ערך תזונתי משל עצמם, אבל נוכחותם יוצרת במעיים אקלים נכון יותר ומאפשרת לכל שאר הרכיבים במזון להתעכל באופן מיטבי.
אם יש בכתיבה הממזגת חלק יצירתי, הוא שוכן בדרך שבה עורכים את המשפטים ואת הפסקאות אלה לצד אלה. במשימת הכתיבה הממזגת שבבגרות לא מדובר בדרך כלל באתגר גדול, אבל בכתיבה בהיקפים רחבים יותר זה נעשה מעניין יותר.
אין לחסוך במילות קישור ובמקדמי ארגון. תלמידים מופתעים תמיד מן הנפח שכל אותם רכיבים "ריקים" עשויים לתפוס בסקירה הממזגת שלהם. אם 25% מן הטקסט הם רכיבי מבנה, זה נראה להם כמו חרטוט – אבל הדבר לגמרי רצוי ואף מבורך.
3. דבר בשם אומרו
אמרו חז"ל במסכת אבות: "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם". ואני מוסיף: "ומקבל מאה בסקירה הממזגת". העיקרון הוא פשוט וקל ליישום, ומתחלק לשני חלקים: ציון מקורות המידע בגוף הסקירה, וביבליוגרפיה:
ציון מקורות המידע בגוף הסקירה הממזגת
בסקירה הממזגת צריך להיכתב ליד כל משפט מי אמר אותו. אין משפט בלי אבא ואימא.
זה אומר שלכל משפט נצטרך להוסיף ראש או זנב שמציין את המקור שלו.
המקור יצויין תמיד לפי הנוהג האקדמי: שם משפחה (שנה). למשל: גרבובסקי (2021).
יש שלוש דרכים לציין את מקור המידע של משפט.
- מקור + פועל: גרבובסקי (2021) טוען שהגרביים חומקות באין רואה לכוכב משלהן.
יש להתאים את הפועל להקשר. למשל, במקרה של הגרביים מדובר בטענה. במשפט המביא עובדה, יתאימו פעלים אחרים:
גרבובסקי (2021) מציין כי הפילים עושים בחדקם שימוש רב ומגוון.
במשפטים שהם המשך למשפטים שבאו לפניהם ניתן להשתמש בפעלים כמו מוסיף/מדגיש:
גנדלף (2018) מוסיף כי בחדק הפיל יש כ-45,000 שרירים. - הסגר + מקור: לדברי / לפי / לדעת / על פי / לטענת גרבובסקי, הגרביים חומקות באין רואה לכוכב משלהן.
- מקור בתוך סוגריים בסוף המשפט: הגרביים חומקות באין רואה לכוכב משלהן (גרבובסקי, 2021).
דרך זו שונה משאר הדרכים בכך שבה המקור מופיע בסיום המשפט ולא בתחילתו. בדרך זו שם המשפחה והשנה מוקפים סוגריים יחד, ולא רק השנה.
מנסיוני, המאפיין הזה של כתיבה ממזגת הוא הקל ביותר ללמידה, ותועלתו רבה. על פי רוב, סקירה ממזגת שבה המשפטים בנויים נכון ומצוין בהם המקור לפי הכללים, היא בדרך כל סקירה איכותית בפרמטרים נוספים.
ביבליוגרפיה
בסוף הסקירה יש להוסיף רשימה מפורטת של המקורות שעליהם היא מתבססת (כלומר המאמרים שבבגרות). אם בגוף הכתיבה הממזגת עלינו להזכיר את המקור בקיצור נמרץ – שם משפחה ושנה בלבד – הרי שביבליוגרפיה עלינו לפרט הרבה יותר, ולציין, לפי הסדר הזה:
שם משפחה – אות ראשונה של שם פרטי – (שנה) – כותרת המאמר – הבמה שבה פורסם המאמר [ספר / כתב עת / אתר…].
זה ייראה כך:
גרבובסקי ע' (2021). איפה הגרביים שלי? פיכחון, כתב עת לאנשים שחושבים מעבר, גליון 18, עמודים 16-14.
בסקירה הממזגת הביבליוגרפיה היא עניין מגוחך למדיי, אבל בעולם האמיתי תועלתה רבה. רק בזכות הביבליוגרפיה מתאפשר לקוראים לבחון ביסודיות את מקורות המידע שעליהם מאמר מסוים מתבסס. הרי המידע "גרבובסקי, 2021" אינו מדויק מספיק. אותו גרבובסקי כתב מן הסתם לפחות עוד ארבעה חמישה מאמרים בשנה הנתונה, שלא לדבר על ארבעים-חמישים (לאנשים כותבים יש נטייה לכתוב הרבה). לכן הפירוט הביבליוגרפי הוא שימושי ומועיל.
4. איחוד המשותף
חלק מהרעיון של כתיבה "ממזגת" הוא, ובכן, למזג. זה אומר שאם שני כותבים אמרו בערך אותו הדבר, תפקידנו לארוז אותם יחד במשפט אחד.
לדוגמה:
נכון: גרבובסקי (2021) ואנדרוס (2019) מסכימים כי גרביים חומקות באין רואה לכוכב משלהן.
לא נכון: גרבובסקי (2021) טוען כי גרביים חומקות באין רואה לכוכב משלהן. גם אנדרוס (2019) סבור כך.
הניסוח המדויק שבו השתמשו הכותבים אינו חשוב. גם אם שני הכותבים לא התנסחו בדיוק באותו האופן, אנחנו נכלול אותם יחד, ובלבד שהתוכן קרוב מספיק. זה הרעיון של סקירה: ניואנסים אינם חשובים. חשובה התמונה הכללית.
טיפ נהדר ומאוד לא פופולרי לכתיבה ממזגת איכותית
חוץ מכל הג'ז הזה, אחד הטיפים החשובים ביותר שיש לי לתת לתלמידים שכותבים סקירה ממזגת הוא: כתבו טיוטה. בבחינת הבגרות עצמה ממליצים לכם בחום לכתוב את הסקירה הממזגת קודם כל כטיוטה ורק אחר כך את הדבר האמיתי. הבגרות אפילו מקצה עבורכם דף שלם לטובת העניין (תחשבו לבד כמה יערות גשם זה יוצא). הם יודעים למה הם ממליצים את זה, ואתם – כל מה שאתם צריכים לעשות זה לכתוב את הסקירה הממזגת הכי טובה שלכם בדף הטיוטה, ואחר כך להעתיק אותה לדף התשובה. האם זה קשה? לא ממש. זו בסך הכול העתקה מחדש של טקסט שכבר כתבתם. התהליך יוסיף לכם כ-10 דקות עבודה, לא הרבה יותר מזה, אבל אתם כמעט בוודאות מרוויחים ממנו 2-5 נקודות. למה? נסו ותראו: בזמן שאתם מעתיקים את מה שכתבתם מחדש אתם תשימו לב לטעויות קטנות שחמקו מעיניכם בשטף הכתיבה, ותתקנו אותן. מדובר בעיקר על טעויות לשוניות כמו שגיאות כתיב, בלבול זכר ונקבה (הם במקום הן למשל), פיסוק חסר וכדומה – אבל לא רק. לפעמים תוך כדי העתקה מחדש אתם תשימו לב לבעיות נוספות כמו העדר מקור מידע, מילת קישור חסרה וכדומה. הכתיבה מחדש מאפשרת לכם גם לעבות או לדלל את הסקירה הממזגת שבטיוטה אם גיליתם שאין בה מספיק מילים או שיש בה יותר מדי מילים.
אני ממליץ על טיוטות שוב ושוב, בגרון ניחר, אבל רוב התלמידים שלי לא מיישמים אותו. אין לי לב להוריד להם על זה במבחן, אבל אני תקווה שלפחות אתכם, קוראים נחמדים, הצלחתי לשכנע.
איך מתרגלים כתיבה ממזגת באופן קל ומהיר?
כל אחד מן המאפיינים האלה ניתן ללמידה וליישום יחסית בקלות. למה זה מסתבך? בגלל הפיל שבחדר: התרגול.
ללמוד את חוקי הסקירה הממזגת מבלי לתרגל זאת בפועל, זה כמו ללמוד שחייה בהתכתבות. החוקים נכנסים מאוזן אחת ויוצאים מהשנייה. תוך כדי תרגול מבינים את הדברים הרבה יותר טוב.
למה קשה ומעיק לתרגל כתיבת סקירה ממזגת?
אלא מה? שכשמתחילים לתרגול, מתערבב פתאום רכיב מעיק בעקרונות הנקיים והפשוטים: הטקסטים.
איך שלא הופכים את זה, כשיורדים למעשה, משימת הכתיבה הממזגת דורשת מן התלמידים לקרוא טקסטים לא קצרים (יכולים להגיע גם ל-2,000 ואף ל-3,000 מילים) ולהבין אותם היטב. זאת בעיה. קודם כל – התהליך גוזל זמן. קריאה והבנה של טקסטים באורך כזה עשויה לקחת גם שעה וחצי, שיעור כפול. כל זה ועוד לא הגענו לכתיבה עצמה. כל מי שלימד פעם כיתה של בני עשרה סוערים יודע לספר כמה מהם שורדים עם דופק פעיל אחרי מסע הטקסטים המפרך הזה.
זה מייאש גם משום שבטקסטים עצמם אין שום ערך לתלמידים. הם לא ייבחנו על התוכן שלהם בבגרות וגם לא במתכונות. כלומר, רוב האנרגיה שמושקעת בקריאה, היא לשווא.
חוץ מזה, לא תמיד הטקסטים קלים להבנה. לפעמים גם לא ברור לחלוטין הקשר בין משימת הכתיבה הממזגת לטקסטים. מה בתוך הטקסטים יש להכניס לסקירה הממזגת? על מה לוותר? כל ערפול וטשטוש בחלק הזה של העבודה מקרין על תהליך הכתיבה הממזגת כולו.
וזה חבל, כי מדובר בהקרנה בלבד. הבנת הנקרא היא תיק בפני עצמו, אבל אסור שהוא יפריע לתלמיד בתהליך הכתיבה.
איך לתרגל סקירה ממזגת באופן אפקטיבי ברמות?
ההמלצה שלי לתלמידים וגם למורים היא לתרגל את הסקירה הממזגת בפעמים הראשונות בעזרת טקסטים קצרים מאוד וקלים מאוד להבנה. חשוב מאוד לבודד את תהליך כתיבת הסקירה הממזגת מכל רעש רקע אחר. ככל שהטקסטים יהיו פשוטים ושקופים יותר, כך התלמידים יוכלו להתמקד בכתיבה.
זו טעות ללמוד סקירה ממזגת באמצעות בגרויות מן העבר או מיקודיות. אל תעשו את זה. זה כמו לנסות לבצע באמצעות הטלפון פעולה פשוטה כמו צילום בשעה שהטלפון מפעיל אפליקציה כבדה מאוד במקביל. ככל שננקה מהשטח את רכיב הקריאה וההבנה, התלמידים יצליחו לתפוס את עקרונות הכתיבה הממזגת עצמה באופן חד יותר.
אז על מנת שהתלמידים שלי בכיתה, וגם בגול, יוכלו לתרגל את הטכניקה של כתיבה ממזגת מבלי להטריד את עצמם בהבנת הנקרא, יצרתי עבורם מספר משימות כתיבה ממזגת מקוצרות. המיוחד במשימות האלה הוא שהן פשוטות ביותר. הטקסטים קצרים מאוד וקלים מאוד להבנה, והנתונים שנדרשים לכתוב עליהם ברורים וגלויים לעין. כל המשימות מיועדות לשימוש חופשי בכיתה, ומכילות טקסטים + טבלה + הצעת פתרון. הנה הן כאן, מסודרות מן הקלה אל הכבדה (יחסית):
קובץ תרגול סקירה ממזגת 2 | מינים פולשים של ציפורים
קובץ תרגול סקירה ממזגת 5 | טיולים - בארץ או בחו"ל?
מערך שיעור לכתיבת סקירה הממזגת – הפורמולה שעובדת לי כבר שנים
תלמידים יקרים, זה פחות או יותר הקטע שבו אני מבקש מכם יפה ללכת לישון – ולא, תיחשפו לחומרים שאינם מומלצים לגילכם הרך. המשך הקריאה – על אחריותכם בלבד.
מבחינת ההקניה הראשונית של נושא הכתיבה הממזגת בכיתה, אני ממליץ לקצר אותה כמה שיותר. כפי שהסברתי, הדיבור "על" סקירה ממזגת הוא דיבור באוויר ואינו נתפס במוח של תלמידים כמעט בכלל. אז מה כן?
אני רוצה לשתף איתכם מערך שיעור קלסי שעליו התאפסתי בשנים האחרונות, ועובד לי נהדר ברוך השם.
שלב ראשון: רק סקירה, בלי טקסטים
דרך מהירה לתפוס את הנקודה של כתיבה ממזגת היא לקרוא סקירות ממזגות מבלי לקרוא את הטקסטים שאליהם הן מתייחסות. זה נשמע אולי מוזר, אבל אחרי שתלמיד קורא 2-3 סקירות, נופלים לו כמה וכמה אסימונים לגבי המבנה הרצוי של סקירה. יש תלמידים שזה כל מה שהם צריכים כדי להבין.
אני נוהג לחלק לתלמידים טקסט של סקירה, ומבקש מהם לשים לב למאפיינים שלה. אני מכווין אותם לשים לב למקורות המידע, למילות הקישור, למשפט הפתיחה, לביבליוגרפיה ולסגנון היבש והמתומצת.
ניתן למצוא סקירות מוכנות בתוך כל מיני פתרונות לבגרויות.
שלב שני: בחזרה לימי הביניים, בראש מורם
לאחר הדוגמית, אני מחלק לתלמידים את אחד מתרגילי הסקירה הממזגת הקצרצרים והקלילים שהצגתי לעיל (בלי הפתרון). אנחנו קוראים את הטקסטים בכיתה צ'יק צ'ק וממלאים על הלוח טבלה זריזה. ביצירת הטבלה אני מדגיש לתלמידים שבעמודות אנחנו כותבים "גרבובסקי, 2021" ו"אנדרוס, 2019" ולא למשל "מאמר 1" ו"מאמר 2".
ואחרי כן? אחרי כן אני מבקש מהתלמידים להכין עפרונות ולכתוב כל מה שיוצא לי מהפה. אני אשכרה מכתיב להם סקירה ממזגת שלמה. אני מדבר וכותב על הלוח, והם מעתיקים. כן. ככה. כמו פעם.
איני משתמש כמעט אף פעם בהכתבות בכיתה, אבל בכל מה שקשור להקניית מבנה, הכתבה היא כלי מצוין. כשהתלמידים כותבים בעצמם את הסקירה הממזגת, גם אם לא חשבו עליה בעצמם, הם קולטים דרך האצבעות את רכיבי המבנה של הסקירה. סוג של דיפוזיה.
שלב שלישי: ניתוח משותף של הכתיבה הממזגת
אחרי שהתלמידים סיימו לכתוב והם עייפים אך מרוצים, הגיע הזמן לדבר. הם שולטים היטב במה שכתבו, וזה הזמן הטוב ביותר להפנות את תשומת ליבם לפרטים היוצרים את הסקירה. עשינו זאת בתחילת השיעור על סקירה שלא הם כתבו. נעשה זאת שוב. הפעם הם יהיו בשלים הרבה יותר לקלוט, כי הם עשו את הדרך בעצמם.
שלב רביעי: הסבר על מחוון הכתיבה הממזגת בבגרות
את השלב הזה אפשר לבצע גם בשיעור נפרד, אבל הוא חשוב. תלמידים צריכים לדעת על מה מורידים להם ציון, למה הם בדיוק נדרשים. ניתן להשתמש במחוון אמיתי, אבל חשוב יותר להדגיש לפניהם את ארבעת הפרמטרים העיקריים לציון שלהם: תוכן (כ-50%), מבנה (כ-25%), מקורות מידע (כ-10%) ותקינות לשונית (כ-15%).
כתיבת סקירה ממזגת – לא בשמים
הו, זה יצא ארוך… אבל אני מקווה שקיבלתם מושג די ברור לגבי משימת כתיבת הסקירה הממזגת ואיך היא אמורה להיראות. אתם מוזמנים להשתמש באהבה בכל החומרים שהעליתי לכאן, להפנות אליהם תלמידים ומצידי גם להעלות אותם לאתר שלכם, אם יש לכם כזה. בהצלחה עם הבגרות בלשון!
