תלמידים שאלו אותי: למה פרעה לא הורג את משה? מההתחלה. מה זה הדבר הזה שאיזה אזרח חצוף בא ומציב אולטימטומים בשם עם של עבדים?
זאת שאלה בעל-בתית כזאת, אבל השבת שמתי לב שפרעה דווקא חשב על האפשרות… "אל תוסף ראות פניי" הוא אומר למשה לאחר שמשה מאיים עליו במכת בכורות "כי ביום ראותך פניי, תמות".
אז פרעה יקר, אם להרוג את משה זה באפשרויות שלך למה לא עשית את זה עד עכשיו?
שמעתי כל מיני הצעות – החל מזו שמשה היה אחרי הכול נכדו המאומץ של פרעה (אותי זה לא משכנע), המשך בכך שהוא פחד מכוח כשפיו, ואולי באופן כללי לא מקובל להרוג מנהיגים (ע"ע אדוניבזק ואגג).
אבל השבת חשבתי על הסבר שמאוד התקבל על ליבי, ומסביר עוד כמה דברים בפרשיות האלה ובהכבדת הלב של פרעה.
הרי פרעה של פרשת בוא לפחות, הוא כבר בוודאות מעבר לרציונליות הרגילה. זאת אומרת, מכות דם צפרדע וכינים הן באמת הטרדות מינוריות. פרעה היה יוצא די עלוב אם הן היו משכנעות אותו. ערוב דבר ושחין כבר יותר מפחידות, אבל יש היגיון מסויים בלא להיכנע. אבל אחרי מכת ברד קורה משהו: עבדיו של פרעה מזדעזעים ומעוניינים לשלח את ישראל. זה אומר שאותם מצרים נורמליים, שונאי ישראל אבל דואגים להישרדותם קודם כל, כבר אומרים "נמאס לנו". ופרעה? פרעה עושה ניסיון של "פשרה": מי ומי ההולכים.
ומשאינו מקבל היענות מן הצד השני, אלא נחישות של ברזל, הוא מקשה את ליבו.
מה מניע אותו?
לדעתי, פרעה אינו קטלא קניא. הוא – איך לומר – גבר גבר. בפעם הראשונה שהגיע אליו משה הוא הציג לפניו אתגר – אלוקים שהוא אינו מכיר, ושמאיים עליו. פרעה מעוניין להתמודד עם אותו אל, להתגושש איתו, לנצח אותו. הוא לא הורג את משה מפני שמשה הוא האיש שרק הציע לו את האתגר. הוא לא העניין. זה כמו ששחקן שחמט שהשחמט בנשמתו לא ירעיל את השחקן שכנגדו כדי לנצח – כי מה הקטע? הוא רוצה להראות באמת שהוא יותר חזק.
רציונלי? ממש לא.
אנושי? לדעתי מאוד.
זה הזכיר לי ספר קלאסי שהצלחתי לגמוע פעם עד תומו (מאורע נדיר) "מובי דיק", שבו קפטן אחאב, שהוא רב החובל של ספינה לציד לווייתנים, הולך רחוק יותר ויותר במחוזות הטירוף רק כדי לצוד לווייתן אחד ענק שמשבש עליו את דעתו.
ועם התשוקה הלא הגיונית הזאת לנצח את הקב"ה הולך פרעה עד לסופו המר, גם כשזה מעבר לכל היגיון לאומי.
למעשה לפי זה, המשפט הזה "כי ביום ראותך פניי תמות" יותר משהוא איום על משה הוא נקודת שפל של פרעה, שכבר פוחד באמת ממה שעלול לקרות לו וכבר רוצה לשבור את הכלים של משחק הכוחות בינו ובין הקב"ה. במכת בכורות פרעה מתנער מהכול, מפסיק את המשחק ומתחנן לבני ישראל שייצאו.
מעניין לציין אגב שהקב"ה רואה זאת גם הוא באותו אופן, ומלבד רצונו להוציא את ישראל ממצרים הוא גם עושה עם פרעה הורדת ידיים כדי להכריח אותו להכיר בעליונותו. (זה כתוב בפירוש וידוע. "בעבור זאת העמדתיך" ועוד)
