פעיל וסביל בבניינים ובכלל: כל הפרטים הקטנים והמלוכלכים

פעיל וסביל הן שתי צורות ניסוח שתהום פעורה ביניהן. כל דבר בעולם ניתן לתאר באופן פעיל ובאופן סביל: האירוע יהיה אותו אירוע, אבל זווית המבט עליו היא שונה. וזה חשוב מאוד.
במאמר הזה אסביר באופן מפורט מה זה פעיל וסביל – כל מה שאתם צריכים לדעת על הנושא, בין אם אתם תלמידים בין אם מורים. בין השאר אעסוק בשאלות איך שתי צורות הניסוח האלו, פעיל וסביל, באות לידי ביטוי בבנייני העברית, איך ממירים משפט פעיל לסביל ולהיפך, ולמה בכלל שנרצה לעשות את זה.
בהמשך אפנק אתכם גם בתרגילים יצירתיים ובמערך שיעור בנושא הפעיל והסביל, לשימוש חופשי. באהבה.

פעיל וסביל - שתי נקודות מבט

ברוב הפעולות שמתרחשת ביקום מעורבים שני גורמים:

  1. מבצע הפעולה
  2. מקבל הפעולה

ניקח למשל פעולה פשוטה של סגירת דלת. בפעולה הזאת מעורבים שני גורמים: האדם והדלת.
משפט פעיל הוא משפט שבו המוקד הוא מבצע הפעולה: ראובן סגר את הדלת.
לעומת זאת, משפט סביל הוא משפט שבו המוקד הוא מקבל הפעולה – במקרה זה הדלת: הדלת נסגרה בידי ראובן.

נדגיש: מבחינה טכנית אין שום הבדל בין התיאור הפעיל של האירוע לתיאור הסביל. ההבדל הוא אך ורק במיקוד. אילו היינו מסריטים את אירוע סגירת הדלת, יכולנו לשים את הפוקוס על ראובן, ומאידך יכולנו לשים את הפוקוס על הדלת. הפעולה היא זהה, רק זווית ההסתכלות שונה. הניסוח הפעיל והסביל מאפשרים לנו לבצע את הפוקוס הזה בלי מצלמה, באמצעות מילים בלבד. זה בהחלט לא עניין שולי, כפי שנראה בהמשך – וכפי שיסביר לכם כל צלם מתחיל.

מתי משתמשים במשפט פעיל ומתי בסביל?

ככלל, הצורה הטבעית יותר היא צורת הפָּעיל. זוהי ברירת המחדל. גם המוח שלנו מבין אותה יותר בקלות. ניסוח סביל הוא מסורבל, עקיף, ולכן – ככלל – לא רצוי.
מתי בכל זאת נשתמש במשפטים סבילים? כאשר יש לנו סיבה טובה. למשל – איננו יודעים מי ביצע את הפעולה. כאשר שמענו את הדלת נסגרת אבל איננו יודעים מי עשה זאת, אין לנו ברירה אלא לומר "הדלת נסגרה".
אבל לא רק אם איננו יודעים. לפעמים אנחנו יודעים בדיוק מי ביצע את הפעולה אבל מעדיפים לעמעם זאת, מסיבות השמורות עימנו. גם כאן, משפט סביל יעשה את העבודה היטב.
המחשה משעשעת להבדל שבין ניסוח פעיל לניסוח סביל מעניק לנו הסטנדאפיסט אורי חזקיה בסצנה קצרה הקשורה ללקיחת אחריות על טעויות. שימו לב לניסוח שבו הוא משתמש כאשר הוא מדבר על שפיכת החומוס על השטיח.

כשמתנערים מאחריות "החומוס נשפך על השטיח". ניסוח סביל. שימושי – נסו את זה בבית.
עניין נוסף הוא שמשפטים סבילים נהנים מהילה של אובייקטיביות. משום מה, המשפט "המחקר נערך על ידי ד"ר יצחק כרפס" נשמע מקצועי ואמין יותר מאשר "ד"ר יצחק כרפס ערך את המחקר". כאילו נטרול או עמעום הגורם האנושי במשפט מקנה לו מעמד של אמת ללא הטיות. זה כמובן אמצעי רטורי יותר מאשר משהו אמיתי – אבל הי, כל הסיפור של פעיל וסביל הוא רטורי לחלוטין. 

הערה: לא כל משפט ניתן לנסח כפעיל וסביל

יש פעולות שלא מעורבים בהם שני גורמים אלא רק אחד. למשל: דניאל הלך. המשפט הזה הוא פעיל ואין שום דרך לנסח אותו כסביל, כי לפעולת ההליכה לא נדרש שום גורם נוסף מלבד דניאל כדי להתרחש. זה בסדר גמור, אין שום חוק טבע שמחייב שעל כל פעולה יהיו שתי נקודות מבט.
יתרה מזאת: יש משפטים רבים שאינם מתארים פעולה. למשל: דניאל הוא חכם. משפטים אלה גם הם נותרים לחלוטין מחוץ לדיון על פעיל וסביל.
הדבר היחיד שניתן לומר בהקשר זה הוא שלכל משפט סביל ניתן ליצור ניסוח פעיל, כי בהגדרה, אי אפשר לקבל פעולה אם אף אחד אינו מבצע אותה. (בפועל, לא תמיד יהיה אפשר להסיק מן המשפט הסביל את כל הפרטים הנחוצים למשפט הפעיל – אבל קיים בתיאוריה משפט כזה. נדבר על כך בהמשך).

ההבדלים הלשוניים בין משפטים פעילים לסבילים

משפט פעיל ומשפט סביל בנויים באופן שונה זה מזה מבחינה דקדוקית ותחבירית. ההבדלים החד משמעיים ביניהם הם שלושה, והם גם הרלוונטיים ביותר להוראת הנושא בבתי הספר ובתיכונים. את השניים האחרים אציג כהעשרה.

  1. בניין הפועל
  2. נושא המשפט
  3. קיומו של מבצע הפעולה במשפט
  4. סדר המילים במשפט
  5. מילות היחס במשפט

ההבדלים הלשוניים העיקריים בין משפט פעיל לסביל

הבדל 1 בין משפט פעיל לסביל: בניין הפועל

ההבחנה החותכת ביותר בין פעיל לסביל שוכנת בתחום מערכת הצורות. בניין הפועל שבמשפט הוא המגדיר הקשיח והחד ביותר של המשפט כפעיל או סביל.
הבניינים בעברית הן דרכה של העברית להבדיל בין פעיל לסביל. זוהי הבחנה שגם שפות אחרות מיישמות בפעלים שלהן – אנגלית למשל: eat [אכל] לעומת eaten [נֶאֱכַל]. אולם בעברית מדובר בתבנית גורפת וחד משמעית בהרבה. ברשותנו צורות פועל מיוחדות להבעת משמעות פעילה, וצורות אחרות להבעת משמעות סבילה. זהו אמצעי דקדוקי שכל מטרתו היא ההבחנה הזאת בין פעיל לסביל. המילונים שלנו היו רזים באלפי מילים אילו פעלים פעילים וסבילים לא היו מובעים בצורות פועל נבדלות. יש בכך להוכיח עד כמה ההבחנה בין פעיל לסביל הייתה משמעותית למייסדי העברית.

הבניינים הפעילים

המשפט הפעיל מכיל, בהגדרתו, פועל פעיל. הכוונה היא לפועל השייך מבחינה דקדוקית לאחד מן הבניינים הפעילים – פעל (קל), פיעל או הפעיל.
דוגמאות:
בניין פעל: האב רחץ את התינוק.
בניין פיעל: האם חיבקה את בנה.
בניין הפעיל: המים הרטיבו את האדמה.

הערה:

יש מצבים שבהם פועל פעיל יופיע בבניין נפעל או התפעל, אבל במקרה כזה בדרך כלל לא יהיה במשפט מקבל של הפעולה, אלא סתם משפט אקטיבי. דוגמאות:
בניין נפעל: מנחם נכנס לחדר.
בניין התפעל: יהושע התחתן.

כל משפט שמשובץ בו פועל פעיל, מעיד בהכרח על כך שהסיפור מתואר בו מן הזווית הפעילה והאקטיבית של העלילה.

הבניינים הסבילים

לעומת זאת, משפט סביל יכיל – גם כאן, בהכרח! – פועל סביל מן הבניינים פועל, הופעל, ובדרך כלל גם נפעל:
בניין פועל: הבן חובק על ידי אימו.
בניין הופעל: האדמה הורטבה במים.
בניין נפעל: התינוק נרחץ בידי אביו.

הבדל 2 בין משפט פעיל לסביל: נושא המשפט

הבדל בולט נוסף בין משפטים פעילים למשפטים סבילים הוא – מיהו נושא המשפט. על מי המשפט מדבר? אם המשפט מדבר על מבצע הפעולה, הריהו משפט פעיל. לעומת זאת אם הוא מתמקד במי שהפעולה קורה לו, הריהו משפט סביל.
על פי רוב – אך ממש לא תמיד – נושא המשפט יופיע בתחילת המשפט. נדון בכך בהמשך.
נדגים:

במשפט: יהושע צובע את הקיר- יהושע הוא מוקד המשפט, והוא מבצע פעולה אקטיבית כלפי הקיר – צובע אותו. לכן זהו משפט פעיל.
לעומת זאת, במשפט: הקיר נצבע – מוקד המשפט הוא הקיר, והקיר אינו עושה דבר. הצביעה קורה לו, הוא פסיבי אליה. לכן זהו משפט סביל.
זוהי הבחנה התלויה בשכל הישר ובהבנת הסיטואציה. 

הבעייתיות בהגדרת נושא המשפט – הערה דידקטית למורים

לכאורה זוהי הדרך הכי בסיסית ומתבקשת להבדיל בין משפט פעיל לסביל – לבדוק מה הנושא. אף על פי כן, אני ממליץ להתמקד בצורת הפועל – פעילה או סבילה – כדרך העיקרית להבחנה, ולא באינטואיציה הבסיסית הזאת. זאת משום
שתלמידים רבים נוטים לזהות את מבצע הפעולה עם נושא המשפט. אם המבצע קיים היכנשהו במשפט, יהיו לא מעט תלמידים שיגדירו אותו כנושא.
למשל, במשפט "הקיר נצבע" המבצע אינו מופיע כלל ולכן כל התלמידים יצביעו על הקיר כנושא המשפט. אולם, במשפט: הקיר נצבע על ידי יהושע – יהושע יהפוך לכוכב המשפט אצל הרבה מאוד תלמידים בלתי מנוסים, והם יגדירו אותו כנושא. מבצע הפעולה האקטיבי מושך את תשומת הלב גם אם המשפט הוא סביל.
לכן לדעתי חשוב להנחיל את הנושא דרך צורת הפועל. אין צורך בשלבים הראשונים להתמקד בשמות הבניינים ובפרטים הקטנים – התלמידים דוברי עברית ומבינים את הרעיון גם בלי זה. אבל חשוב שיפנימו את עצם העניין, שיש צורות פועל פעילות ויש סבילות.
אם רוצים בכל זאת לדלג על עניין הפעלים, חשוב להביא בדוגמאות למשפטים סבילים רק משפטים שבהם הנושא נעדר כליל ("הקיר נצבע מחדש").

הבדל 3 בין משפט פעיל לסביל: קיומו של מבצע פעולה במשפט

הבדל נוסף בין משפט פעיל לסביל הוא שבמשפט פעיל אנחנו חייבים לציין מיהו מבצע הפעולה, ואילו במשפט סביל איננו חייבים לציין אותו. אנחנו יכולים – אבל לא מוכרחים.
הפועל הפעיל "עקץ" דורש מאיתנו לציין מי עקץ. האם זו דבורה? צרעה? עכביש? כאשר זהות העוקץ ידועה לנו, נוכל לומר להתנסח בבטחה באופן פעיל: "העכביש עקץ את יונתן".
אבל מה אם איננו יודעים את מקור העקיצה? האם השפה תחסום אותנו מלספר לרופא מה קרה? ממש לא. משפט סביל מאפשר לנו בדיוק את זה: "יונתן נעקץ בכף הרגל".
למעשה, מאפיין זה של המשפטים הסבילים הוא עיקר הסיבה לקיומם. שימת הפוקוס על מקבל הפעולה ולא על מי שביצע אותה מרחיבה מאוד את גבולות הביטוי שלנו.

אז… למה יש משפטים סבילים שכן מציינים את מבצע הפעולה?

עם זאת, גם במשפט סביל ניתן לציין את מבצע הפעולה: ניתן לספר כי "יונתן נעקץ בכף הרגל על ידי עכביש". 
אמת היא שניתן היה לנסח את המשפט הזה באופן פעיל וגמרנו, אבל הרווח מן הניסוח הסביל הוא בכל זאת הבהרה מה מעניין אותנו יותר, העכביש או יונתן. כיוון שאנחנו ההורים של יונתן, העקיצה שבגופו של יונתן היא שמעניינת אותנו, ולא העכביש. איננו מחפשים למצות עם העכביש את הדין, אלא להביא מזור לעקיצה של יונתן – והדבר משתקף בלשון הסבילה שבה אנחנו נוקטים, גם אם טרחנו לציין את מבצע הפעולה.

הבדלים לשוניים חשובים-פחות בין משפט פעיל לסביל

שלושת ההבדלים שציינתי לעיל הם התהום הפעורה בין המשפטים הפעילים לסבילים. את ההבדלים הללו משרתים – לפעמים – עוד שני אלמנטים לשוניים ספציפיים יותר והכרחיים הרבה פחות, שעליהם נדבר כעת.

הבדל 4 בין משפט פעיל לסביל: סדר המילים במשפט

באופן טבעי משפטים פעילים וסבילים נבדלים זה מזה בסדר המילים שלהם, וזה קשור קשר הדוק לשאלת נושא המשפט. על פי רוב הנושא בעברית מופיע בתחילת המשפט, וכיוון שבמשפטים הפעילים הנושא הוא מבצע הפעולה ואילו במשפטים הסבילים – מקבל הפעולה, הדבר מכתיב גם שינוי במיקום המילים הללו במשפט.
על כן, במשפט פעיל מבצע הפעולה יופיע יחסית בהתחלה: נורית הירש הלחינה את השיר. לעומת זאת, במשפט פעיל המבצע יופיע בסוף: השיר הולחן על ידי נורית הירש.

הבדל 5 בין משפט פעיל לסביל: מילות היחס

משפטים פעילים מאופיינים במגוון נרחב של מילות יחס המחברות בין מבצע הפעולה למקבל הפעולה. זאת משום שכל פועל בעברית (וגם בשפות רבות אחרות) מצוות לו מילות יחס לפי רצונו. לדוגמה:

  • אהרון אכל את החביתה.
  • שלומית טיפלה בכלבתה.
  • יערה התרחקה משלמה.
  • אורן התחתן עם רינת.
  • דניאלה חשבה על היפופוטמים.

עם זאת, משפטים פעילים שיש להם מקבילה סבילה הם כמעט תמיד כאלה שבהם מילת היחס היא "את" ובמידה פחותה יותר "ב". אם תנסו לשחק בהמרת משפטים פעילים לסבילים, תיווכחו לדעת שהמשפטים שנענים לכם הם בעיקר כאלה הכוללים את המילית "את":

  • החביתה נאכלה על ידי אהרון.
  • הכלבה טופלה בידי שלומית.

מילות היחס האחרות אופייניות יותר למשפטים שבהם אין יחסי מבצע-מקבל חד משמעיים כל כך. מכאן ניתן ללמוד טריק ליצירת דפי עבודה ותרגול בנושא פעיל סביל: מילת הזהב שלכם היא "את". משפט המכיל "את" הוא כמעט תמיד משפט פעיל שיש לו מקבילה סבילה. לקח לי זמן עד שהגעתי לתובנה הזאת, והיא מאוד מקלה על יצירת משפטים לתרגול הנושא

לעומת זאת, משפט סביל קלאסי הוא נעדר מילות יחס:

  • העכבר נטרף.
  • החיטה נקצרה.
  • המדינות נכבשו.

אם נרצה בכל זאת להוסיף את מבצע הפעולה, זה יהיה באמצעות מילות היחס "על ידי" ו"בידי":

  • העכבר נטרף על ידי הנחש.
  • החיטה נקצרה בידי האיכרים.
  • המדינות נכבשו על ידי גרמניה הנאצית.

 

פעיל וסביל בבניינים

כאמור, המאפיין הקשיח ביותר של המשפט הסביל הוא בניין הפועל. בואו נדבר על זה יותר לעומק.
את שבעת הבניינים ניתן לסדר במספר אופנים, אבל היסוד החשוב ביותר הוא שבעומקו של דבר קיימים קשרי זוגיות ברורים והדדיים בין חלק מהבניינים: זוגיות של פעיל וסביל.
שבעת הבניינים אינם שבעה רווקים המתגוררים כל אחד בביתו. הדימוי ההולם הרבה יותר הוא מגורים זוגיים: פיעל ופועל הם זוג למופת, ומתגוררים יחד. גם הפעיל והופעל. פעל ונפעל גם הם זוג בדרך כלל, אבל יש להודות שבחייהם המשותפים קיימות חריקות לא מעטות.
התפעל הוא אכן זאב בודד. לפעמים הוא מצטרף לפיעל-פועל, לפעמים להפעיל הופעל, לפעמים נשאר כך לבדו. אבל בדידותו רק מדגישה את תמונת הזוגיות הבולטת אצל שאר הבניינים.
אבל בואו נתחיל מהתחלה.

פעיל וסביל בבניינים – בניינים מאוהבים לנצח

כאשר אני מדבר על זוגיות, כוונתי שבכל שורש נתון, שני הבניינים המקיימים זוגיות מתארים בדיוק את אותה הסיטואציה. ההבדל ביניהם הוא אך ורק בנקודת המבט: אחד מהם מתמקד במבצע הפעולה, בצד האקטיבי, הפועל [הפעיל] – ואילו הבניין האחר מתמקד באדם או בחפץ שהפעולה מתבצעת בו, קורה לו. בצד הפסיבי [הסביל].

ניקח למשל סיטואציה של העברת כסף מיד ליד תמורת מוצר. כאשר מסריטים פעולה כזאת, ניתן למקד את עדשת המצלמה באדם שנותן את הכסף (ומקבל את המוצר), אבל אפשר גם להתמקד בכסף עצמו, שמחליף ידיים. אם נתמקד במבצע הפעולה, נאמר: יהושע שילם מאה שקל. המילה שילם היא בבניין פיעל. לעומת זאת, אם נתמקד בכסף ונהפוך אותו לנושא המשפט נאמר – הכסף שולם. המילה שולם היא בבניין פועל.
שמתם לב? שני הפעלים, שילם ושולם, מתארים בדיוק את אותו הדבר. ההבדל ביניהם הוא רק זווית הראייה.
כך הם הדברים גם בנוגע להפעיל והופעל: הדריך והודרך, הדגיש והודגש, הפקיד והופקד. אותה הסיטואציה בדיוק.
הנקודה היא שזה תמיד ככה. בן הזוג הסביל של בניין פיעל הוא תמיד בניין פועל. בן הזוג הסביל של הפעיל הוא תמיד הופעל. ברוב המקרים, גם בניין קל (פעל) ובניין נפעל הם זוג כזה.

ההוכחה הניצחת: שם הפועל

הראיה המוחצת לכך שמדובר בווריאציות שונות לאותו בניין עצמו, היא בכך שלבניינים פועל והופעל אין שם פועל. שם הפועל של המילה חיבר הוא לחבר. אבל מהו שם הפועל של המילה חובר? אין. כי לא צריך – חובר היא סניף של חיבר. כיוצא בזה, שם הפועל של המילה הרגיש הוא להרגיש. ושל הורגש? שוב אין. כי הורגש היא סניף של הרגיש. גם שם פעולה אין לבניינים האלה – לא באמת, על אף שרבים טועים לחשוב שיש להם.
לבניין נפעל דווקא יש שם פועל: נגמר – להיגמר, נחלש – להיחלש וכדומה. ואכן, יש כאן רמז מקדים לבאות ולמורכבות שביחסיהם הזוגיים של בנייני פעל ונפעל. כתבתי על זה במאמר נפרד, למעוניינים להעמיק.
מכל מקום, מה שעולה מכל זה הוא שלא רק שיש בעברית בניינים פעילים ובניינים סבילים, אלא שלכל בניין פעיל יש בניין סביל ספציפי המתאים לו. זהו אחד מן המבנים היפים והמסודרים ביותר בעברית, ומן הראוי לציין שהוא קיים באופן הזה (באופן כללי, יש יוצאי דופן) כבר בלשון המקרא.

פעיל וסביל - מערך שיעור

בכיתה אני אוהב לפתוח את השיעור בנושא פעיל וסביל בבניינים בעזרת… כדורגל.
כן, פשוט להביא כדורגל לכיתה ולהציע לתלמיד לבעוט בו. פעולת הבעיטה כרוכה באדרנלין, בהכנה, בצעקות "גול" עזות ובתשואות רמות. במקום כדורגל אמיתי אפשר גם להראות סרטון. דמיינו את עצמכם בועטים בכדורגל. דמיינו את האדרנלין, דמיינו את הסיפוק שבבעיטה טובה.
ואז, להזכיר: כל זה מהזווית שלכם. אבל מהי החוויה של… הכדור?
קצת שונה כנראה. התלמידים מוזמנים לבצע הצגה קצרה של כדור שבועטים אותו, כולל פנטומימה והבעת פנים. 
בשלב הבא אני אוהב לשתף את התלמידים בבדיחה ששמעתי פעם, לא הכי סטרילית אבל גם בלתי נשכחת:
"אני רוצה להסביר לכם את תורת היחסות על רגל אחת", אני אומר, ואז בוחר את אחד התלמידים, נניח משה, ושואל את הכיתה: "מה יקרה אם אכניס למשה אצבע לעין?"
והתשובה: "גם לי וגם למשה תהיה אצבע בעין".
צריך לחכות עשר שניות עד שהאסימון ייפול לכולם. אבל כשהוא נופל, הם בשלים. 
"לשנינו יש אצבע בעין, אבל החוויה שלנו שונה לחלוטין, נכון? אנחנו בשני הקצוות ההפוכים של הסיטואציה. לי יש אצבע בעין, וזה אולי מדגדג לי קצת ולח. אבל למשה כואבת העין והוא אינו יכול לפקוח אותה".
האנלוגיה לפעיל וסביל ברורה. מטרת הדוגמה היא להמחיש את החשיבות שיש ליכולת שלנו לתאר סיטואציה משתי הזוויות שלה, הפעילה והסבילה.
אחרי כן, אנחנו פותחים במעין משחק. אני אומר משפט פעיל, והתלמידים צריכים לענות לי במקהלה במשפט הסביל המקביל לו.
"יוסי אוכל סטייק. הסטייק….?"
"נאכל על ידי יוסי" משיבים התלמידים (יש לקוות). כך עוד הרבה, את כל הפעלים, שלי ושל התלמידים, אני כותב על הלוח בזוגות, מחולקים לקבוצות לפי זוגות הבניינים. אחרי חמש עשרה דוגמאות בערך כבר נפרשת על הלוח תמונה חד משמעית של המבנה הפעיל סביל של הבניינים.
אם התלמידים מכירים את שבעת הבניינים, ניתן, להשלמת התמונה, להתייחס גם למשמעות החוזרת של בניין התפעל, כדי להכניס גם אותו לחגיגה (התרחץ = רחץ את עצמו).
למה צריך בכלל פעיל וסביל? זוהי ההזדמנות להשתמש בקטע הסרטון של אורי חזקיה שהבאתי קודם, או בכל קטע אחר.
אחרי האנרגיות האלה, אנחנו עוברים לדפי העבודה בנושא, שגם אותם שיתפתי כאן באתר.
זה הכול. תענוג של נושא, אני מאוד אוהב ללמד אותו. מקווה שגם אתם.

איפה מוצאים תרגולים טובים בנושא הסביל והפעיל?

כמובן, בלימוד דקדוק שום שיעור אינו שלם בלי תרגול. הכנתי לכם כמה תרגילים, חלקם פשוטים ובסיסיים וחלקם יצירתיים יותר – ואת כולם תוכלו למצוא בקישור הזה. לשימוש חופשי. בהצלחה!

תמונה של יוחאי אורלן

יוחאי אורלן

תמונה של יוחאי אורלן

יוחאי אורלן

אני אוהב מילים. חוקר אותן, ממשש אותן, לש אותן, יוצר בהן - וגם מלמד אותן. משמש כמורה לעברית בישיבה התיכונית מצפה רמון, וגם באתר הלימודים הטוב בארץ "גול". מעבר לכך אני מנהל את ערוץ היוטיוב הגדול בישראל בנושאי עברית, ונהנה במיוחד מלפצח פסוקים בתנ"ך, ומלכתוב סיפורים. המון.

בניין נפעל – פעיל או סביל?

בניין נפעל נחשב לילד הרע של שבעת הבניינים. בכל סדר שמנסים לערוך בשבעת הבניינים הוא תמיד יוצא חריג, תמיד דורש התייחסות מיוחדת: מאתגר להטיה, מאתגר

קרא עוד »