פעיל וסביל בבניינים ובכלל: כל הפרטים הקטנים והמלוכלכים

כאמור, המאפיין הקשיח ביותר של המשפט הסביל הוא בניין הפועל. בואו נדבר על זה יותר לעומק.
את שבעת הבניינים ניתן לסדר במספר אופנים, אבל היסוד החשוב ביותר הוא שבעומקו של דבר קיימים קשרי זוגיות ברורים והדדיים בין חלק מהבניינים: זוגיות של פעיל וסביל.
שבעת הבניינים אינם שבעה רווקים המתגוררים כל אחד בביתו. הדימוי ההולם הרבה יותר הוא מגורים זוגיים: פיעל ופועל הם זוג למופת, ומתגוררים יחד. גם הפעיל והופעל. פעל ונפעל גם הם זוג בדרך כלל, אבל יש להודות שבחייהם המשותפים קיימות חריקות לא מעטות.
התפעל הוא אכן זאב בודד. לפעמים הוא מצטרף לפיעל-פועל, לפעמים להפעיל הופעל, לפעמים נשאר כך לבדו. אבל בדידותו רק מדגישה את תמונת הזוגיות הבולטת אצל שאר הבניינים.
אבל בואו נתחיל מהתחלה.

פעיל וסביל בבניינים – בניינים מאוהבים לנצח

כאשר אני מדבר על זוגיות, כוונתי שבכל שורש נתון, שני הבניינים המקיימים זוגיות מתארים בדיוק את אותה הסיטואציה. ההבדל ביניהם הוא אך ורק בנקודת המבט: אחד מהם מתמקד במבצע הפעולה, בצד האקטיבי, הפועל [הפעיל] – ואילו הבניין האחר מתמקד באדם או בחפץ שהפעולה מתבצעת בו, קורה לו. בצד הפסיבי [הסביל].

ניקח למשל סיטואציה של העברת כסף מיד ליד תמורת מוצר. כאשר מסריטים פעולה כזאת, ניתן למקד את עדשת המצלמה באדם שנותן את הכסף (ומקבל את המוצר), אבל אפשר גם להתמקד בכסף עצמו, שמחליף ידיים. אם נתמקד במבצע הפעולה, נאמר: יהושע שילם מאה שקל. המילה שילם היא בבניין פיעל. לעומת זאת, אם נתמקד בכסף ונהפוך אותו לנושא המשפט נאמר – הכסף שולם. המילה שולם היא בבניין פועל.
שמתם לב? שני הפעלים, שילם ושולם, מתארים בדיוק את אותו הדבר. ההבדל ביניהם הוא רק זווית הראייה.
כך הם הדברים גם בנוגע להפעיל והופעל: הדריך והודרך, הדגיש והודגש, הפקיד והופקד. אותה הסיטואציה בדיוק.
הנקודה היא שזה תמיד ככה. בן הזוג הסביל של בניין פיעל הוא תמיד בניין פועל. בן הזוג הסביל של הפעיל הוא תמיד הופעל. ברוב המקרים, גם בניין קל (פעל) ובניין נפעל הם זוג כזה.

ההוכחה הניצחת: שם הפועל

הראיה המוחצת לכך שמדובר בווריאציות שונות לאותו בניין עצמו, היא בכך שלבניינים פועל והופעל אין שם פועל. שם הפועל של המילה חיבר הוא לחבר. אבל מהו שם הפועל של המילה חובר? אין. כי לא צריך – חובר היא סניף של חיבר. כיוצא בזה, שם הפועל של המילה הרגיש הוא להרגיש. ושל הורגש? שוב אין. כי הורגש היא סניף של הרגיש. גם שם פעולה אין לבניינים האלה – לא באמת, על אף שרבים טועים לחשוב שיש להם.
לבניין נפעל דווקא יש שם פועל: נגמר – להיגמר, נחלש – להיחלש וכדומה. ואכן, יש כאן רמז מקדים לבאות ולמורכבות שביחסיהם הזוגיים של בנייני פעל ונפעל. כתבתי על זה במאמר נפרד, למעוניינים להעמיק.
מכל מקום, מה שעולה מכל זה הוא שלא רק שיש בעברית בניינים פעילים ובניינים סבילים, אלא שלכל בניין פעיל יש בניין סביל ספציפי המתאים לו. זהו אחד מן המבנים היפים והמסודרים ביותר בעברית, ומן הראוי לציין שהוא קיים באופן הזה (באופן כללי, יש יוצאי דופן) כבר בלשון המקרא.