טעמי המקרא כחיישנים רגישים

לפעמים בזכות טעמי המקרא בעל קורא נעשה מודע לניואנסים קטנים ומפתיעים בפסוקים, שרוב האנשים פשוט לא מבחינים בהם.
חוויתי את זה בפרשת השבוע (שעבר. במדבר). ברשימת הפקודים של כל שבט יש חזרתיות ברורה, גם במלים, גם בטעמים. אבל יש 4 מקומות שבהם הטעמים חורגים מן ההרמוניה, ובכל מקרה כזה לא הטעמים הם האשמים – אלא הפסוקים. אבל הטעמים מסבים את תשומת הלב לחריגה.
התבנית הנורמלית:
לִבְנֵ֣י יְהוּדָ֔ה תּֽוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃
פְּקֻֽדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה יְהוּדָ֑ה אַרְבָּעָ֧ה וְשִׁבְעִ֛ים אֶ֖לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵאֽוֹת׃
ואלו הן החריגות:
ראובן:
וַיִּֽהְי֤וּ בְנֵֽי־רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣ר יִשְׂרָאֵ֔ל תּֽוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֤ר שֵׁמוֹת֙ לְגֻלְגְּלֹתָ֔ם כָּל־זָכָ֗ר מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃ כא פְּקֻֽדֵיהֶ֖ם לְמַטֵּ֣ה רְאוּבֵ֑ן שִׁשָּׁ֧ה וְאַרְבָּעִ֛ים אֶ֖לֶף וַֽחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃
טוב, זה ברור. לתורה חשוב להדגיש (מסיבה כלשהי, אולי על רקע העובדה שבהמשך הספר יהודה תופס את מקומו בראש) שראובן הוא בכור ישראל. זה מוסיף מילים ומשנה את הטעמים. בכלל, כל הפתיחה של שבט ראובן קצת שונה, "ויהיו בני," ולא "לבני".
כמו כן, נוספה המילה "לגולגלותם."
שמעון:
תוספת של רביעי במילה פְּקֻדָ֗יו. זו מילה שכלל לא מופיעה אצל השבטים האחרים.
גד:
חֲמִשָּׁ֤ה וְאַרְבָּעִים֙ אֶ֔לֶף וְשֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת וַֽחֲמִשִּֽׁים׃
במקום דרגא תביר לקראת סיום, אנחנו מקבלים זקף קטון. ולמה? כי באופן מפתיע וממש משונה, בשבט גד הספירה יורדת לרזולוציה של עשרות – 50, ולא רק מאות. זה מוסיף מילה, ולכן דרגא תביר לא מספיקים כאן והופכים לזקף קטון.
אגב, ספירת עשרות מתרחשת גם במניין השני בפרשת פנחס, אבל שם העשרות נספרות אצל ראובן – 30.
אפרים:
אַרְבָּעִ֥ים אֶ֖לֶף וַֽחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃
גם כאן, בלי דרגא תביר, פשוט כי חסרה מילה – יש רק רבבות בשבט אפרים, אין אלפים בודדים.
בנוגע לאפרים, אני בספק אם יש מקום לדוש ולדרוש. מה לעשות שבמציאות היה להם ארבעים אלף עגול, וממילא יש מילה פחות והטעמים משתנים. אבל שלוש הנקודות האחרות הן תמוהות, ולא מצאתי להן סיבה.
לפחות טעמי המקרא עזרו לי לשים לב לכך.
יוחאי אורלן

יוחאי אורלן

יוחאי אורלן

יוחאי אורלן

אני אוהב מילים. חוקר אותן, ממשש אותן, לש אותן, יוצר בהן - וגם מלמד אותן. משמש כמורה לעברית בישיבה התיכונית מצפה רמון, וגם באתר הלימודים הטוב בארץ "גול". מעבר לכך אני מנהל את ערוץ היוטיוב הגדול בישראל בנושאי עברית, ונהנה במיוחד מלפצח פסוקים בתנ"ך, ומלכתוב סיפורים. המון.