זיהוי בניין בעברית – המדריך המלא (7 בניינים – 4 שיטות!)

למרות היתרונות הבולטים של שיטת הוא אתמול, יש לה מספר נקודות תורפה.

1. נקודת התורפה הראשונה בשיטה הזאת היא – אולי תופתעו – עצם ההעברה ל"הוא אתמול". תלמידים רבים אינם מצליחים לדייק בהעברה, והם שופכים את התינוק עם מי האמבטיה ומשנים לא רק את הגוף ואת הזמן אלא גם את הבניין. הבלבול נפוץ במיוחד בין פעלים פעילים לתאומיהם הסבילים: פעל-נפעל, פיעל-פועל, הפעיל-הופעל. נפוצה גם העתקה מוטעית של פועל להתפעל, בגלל נדירותו היחסית של בניין פועל בשפה המדוברת.
2. נקודת התורפה השנייה היא – הגזרות. יש גזרות שבהן צורת ה"הוא אתמול" אינה מזכירה את הבניין. למשל: המילה הפנה אינה דומה בדיוק להפעיל, וצריך כף גדושה של רגישות לשונית כדי לזהות את הקשר שבין המילה עורר לפיעל. שלא לדבר על מילים קיצוניות כמו היכה והיטה ששייכות לבניין הפעיל, או על נזון ששייך לנפעל. בקיצור, יש הרבה מילים ששיטת הוא אתמול האינטואיטיבית אינה מכסה.
3. נקודת התורפה השלישית היא – מילים שלא ניתן להעביר להוא אתמול. מדובר בדרך כלל בצורות בינוני למיניהן בבניינים הסבילים, פועל, הופעל ונפעל – מילים כמו: נבון, מגושם ומופלג. יש גם מילים בבניינים אחרים שאינן נוטות בעבר נסתר – למשל יתכן, יפְחַד, יִגַּש. בכל המקרים האלה התלמיד ייתקע כבר בשלב הראשון כך שהשיטה לא תוכל להועיל לו.
4. נקודת התורפה הרביעית קשורה לתלמידים ספציפיים. יש תלמידים, במיוחד כאלה מכיתות שח"ר, מב"ר וחינוך מיוחד למיניהן, שפשוט אינם מצליחים לזהות את הקשר בין צורת ה"הוא אתמול" לבניין הרלוונטי. תלמידים אלו אינם מבחינים בתנועות היטב, וזה פוגע מאוד ביכולת שלהם להיעזר בהן על מנת להתאים בין פועל נתון לבניין שלו.