בניין נפעל – פעיל או סביל?

בניין נפעל נחשב לילד הרע של שבעת הבניינים. בכל סדר שמנסים לערוך בשבעת הבניינים הוא תמיד יוצא חריג, תמיד דורש התייחסות מיוחדת: מאתגר להטיה, מאתגר לזיהוי, מאתגר לניקוד. אחד המקרים הבולטים האלה הוא בשאלת המשמעות שלו: פעיל או סביל.
ברוב המקרים ברור וניכר מכל רובדי השפה העברית שבניין נפעל הוא המקבילה הסבילה של בניין קל (פעל), ויש לכך אינספור דוגמאות: שלח-נשלח, זרק-נזרק, פרק-נפרק, כלא-נכלא ועוד מאות זוגות כאלה.
זה גם הופך את שבעת הבניינים למבנה נוח ומסודר שבו שלושה צמדים של פעיל-סביל, והתפעל אחד שכולל את שניהם יחד: פעל-נפעל, פיעל-פועל, הפעיל-הופעל.
אבל מה לעשות שהחיים לא פשוטים כל כך? בטח לא אם נפעל בתמונה.
מסתבר שבניין נפעל מגלה כמה וכמה סממנים של עצמאות. המחויבות שלו לבן זוגו הרשמי, בניין קל – פעל, היא רופפת למדי. זה בא לידי ביטוי במספר אופנים.

1. לבניין נפעל יש שם פועל ושם פעולה משלו

נפתח בממד הדקדוקי הטהור, שאינו תלוי עדיין בשום שאלה של משמעות. בניין נפעל מצויד בשם פועל שהוא לגמרי שלו: נפגע – להיפגע, נחלש – להיחלש ועוד. זה מאפשר לו לנהל את כל ענייניו בעצמו, מבלי להיזקק כלל לשירותיו האדיבים של בניין קל-פעל החביב והנחמד. הדבר עומד בניגוד חריף לשני הבניינים הסבילים האחרים שאינם מרגישים כל צורך בשם פועל ובשם פעולה משלהם. הם מסתפקים בהחלט באלו של הבניין הפעיל שלהם. למשל, מהו שם הפועל של המילה משוגר? לשגר. זהו שם הפועל של בניין פיעל. אין שם פועל נוסח: לשוּגר.
גם שם פעולה יש לו לבניין נפעל משלו: נרתם – הירתמות (ולא רתימה), נזכר – היזכרות (ולא זכירה), אם כי במקרה זה הוא בהחלט נוטה להשתמש בשירותי התמיכה של בניין פעל: מי שנפגע אינו עובר היפגעות, בדרך כלל, אלא פשוט פגיעה, ומי שנכנע אינו מבצע אקט של היכנעות אלא אקט של כניעה.
זה לא רק עניין טכני, מפני שהסיבה העמוקה שבניין פיעל ופועל יכולים להשתמש באותו שם פועל היא ששניהם מתארים אירוע אחד מזוויות שונות. כאשר בניין נפעל דואג לעצמו לשם פועל משלו, זוהי הכרזה די ברורה שהוא עומד להתנתק ממנו לפעמים. הסיבה היחידה שבניין נפעל זקוק לשם פועל משלו היא שהוא מתאר פעולה שונה מבניינים אחרים. 

2. בניין נפעל מתאר פעולה פעילה שונה מבניין קל (פעל)

ובאמת, בניין נפעל נוטה לגלות עצמאות, ואנחנו מוצאים אותו לעיתים לא נדירות נודד למחוזות זרים ומוזרים כשבניין פעל אינו לצידו. מסתבר שהוא אינו בוחל כלל במשמעות פעילה. תאקל דרמטי נרשם בין השניים למשל בנוגע למילה השימושית "נכנס", שאין לה דבר וחצי דבר עם משמעות סבילה. בניין נפעל גנב אותה – אין לי מילה אחרת – מבניין קל, והשאיר את בניין קל להתחבט איזו משמעות יעניק למילה כָּנַס, שנשארה אצלו חסרת שימוש. ואל תאמרו שהטלנובלה הזאת יכולה להתרחש רק בלשון חז"ל (המילה נכנס מקורה בלשון חכמים). בניין נפעל חרג מגבולותיו חרוג היטב גם בנוגע לפועל נשבע, והפעם השאיר את בניין קל בידיים ריקות ממש. אם מכירים את הפועל שָבַע? גם אני לא. זהו בדיוק. ומה עם "נהנה"? זאת לא סמל ומופת למשמעות סבילה, ומכל מקום בניין פעל בשורש הזה אינו קיים. אותו הדבר גם לגבי "נכנע".   

3. בניין נפעל מתנהג כפועל בכל רמ"ח ושס"ה

יש צד נוסף, שבו בניין נפעל מתנהג לכאורה יפה יותר מבניינים סבילים אחרים – אבל גם שינוי זה מעיד על היותו עצמאי ולא סביל רגיל.

במאמר שעסק בבניינים הסבילים עמדנו על כך שיש צורות סבילות רבות שאינן פועליות, ושככל הנראה התגלגלו הבניינים הסבילים, מחמת היותם כל כך סבילים, למשקלי שמות תואר. מילים כגון מטופש, מוזר ומגושם אינן בנטות זוג של אף פועל בבניין פיעל או הפעיל, ולמעשה אין להן שום מאפיין של פועל – מלבד הבניין.
בעניין הזה, בניין נפעל דווקא אינו עושה בעיות. ברוב הגזרות, בניין נפעל דווקא מגלה גמישות מרשימה. לא בנקל תמצאו צורת נפעל בגזרת השלמים שאינכם מצליחים לשחק עם הזמן שלה. בניין נפעל ניתן להטייה בזמנים כמעט תמיד.
התופעה של צורת בינוני שאין לה עבר, עתיד ומקבילה פעילה – קיימת בבניין הזה, אבל רק במקרים ספציפיים מאוד, בעיקר בגזרת נחי עו"י ובגזרת נחי פי"ו. בגזרות האלה, במיוחד עו"י, הנוקשות היא הנורמה – מילים כמו נבוך, נכון, נבון, נאור, נדוש, נורא, נואש, נושב, נואל, נועד. אם נתביית לרגע על המילה "נבוך" למשל, האם נמצא לה הטיות בזמן? איך אומרים נבוך בעתיד? ייבוך? זה נשמע ברוסית. כמו כן, איני חושב שמישהו השתמש אי פעם בצורה המקבילה מבניין פעל. זה אמור לצאת משהו כמו "בָּךְ", במשמעות גרם למבוכה. תודו שזאת לא העברית שינקתם מאימא.
אבל היוצא מן הכלל מעיד על הכלל: את הפעלולים האלה בנין נפעל בדרך כלל אינו עושה. אבל גם זה, לדעתי מפני שהוא אינו סביל במהותו. הוא הרי מצויד בשם פועל משלו ומרשה לעצמו לא פעם להיות פעיל – הוא חי ותוסס מדי מכדי להפוך למשקל מאובן של שם תואר. בניין נפעל הוא פועל גאה לנצח.

סיכום

בקיצור, יש רגליים לדבר שבניין נפעל אינו בניין סביל במהותו, אלא סתם בניין עצלן. הסבילות של הבניין הזה היא מקרית. לפי האמת הוא מסוגל לקום ולהיות אקטיבי בכל עת שירצה. זה שהוא בדרך כלל כרוך אחרי בניין פעל, זה סתם הרגל מגונה. במילים ציוריות פחות והיסטוריות יותר – ייתכן שבניין פעל התחיל את דרכו כבניין פעיל נוסף, כזה שאינו קשור לבניין פעל, אבל בשלב כלשהו דוברי העברית שידכו בינו ובין בניין פעל ויישמו עליהם את הזוגיות הפורחת שהכירו, זוגיות הפעיל-סביל המופלאה בין הבניינים פיעל-פועל והפעיל-הופעל.