31 אמצעים רטוריים (+טבלה +תרשים) שיהפכו כל טקסט מרדים לחומר נפץ

אנשים רבים, אפילו מורים לעברית, יודעים בערך מהם אמצעים רטוריים, וגם יכולים לנקוב בשמות של אחדים מהם.
אבל רק מעטים מבינים את עוצמתם של כלי המשחית האלה, ואת האופן המדויק שבו הם פועלים.
מבחינת ההגדרה היבשה – אמצעים רטוריים (נקראים גם אמצעים לשוניים) הם שיטות ניסוח, שמטרתן לגרום לקורא להתעניין במה שאנחנו כותבים, ליהנות מהטקסטים שלנו  ולבסוף – להשתכנע מאיתנו. כל זאת מבלי לשנות את התוכן או להוסיף עליו. שימו לב לנקודה הזאת – שכנוע באמצעות נימוקים מעמיקים ונתונים מסודרים הוא מבורך, אבל כשאנחנו עוסקים באמצעים רטוריים אנחנו מדברים על עולם אחר לגמרי, שהנאה והונאה, רשעות ושעשוע משמשים בו בערבוביה. זהו עולם שמי שמכיר אותו באמת יודע גם כמה הוא בעייתי, ואיזה שימוש נורא עשו בו הנבלים הגדולים ביותר של ההיסטוריה (היטלר למשל). מאידך גיסא, כמעט אף אחד מאיתנו לא היה מסוגל לשרוד נאומים שכל האמצעים הרטוריים סוננו מהם.
כי בסופו של דבר, ואת זה חשוב להדגיש כשמדברים על אמצעים רטוריים – מדובר בפעלולים לשוניים ותו לא. אחוז החומר הפעיל בהם שואף לאפס, 99% זה חומרי טעם וריח. העובדה שלאלמנטים ריקים כאלה יש השפעה כה מכרעת על דעותינו ומחשבותינו היא עלבון כבד למין האנושי, אבל מי שיתכחש להשפעה הזאת ראוי לעלבונות חריפים פי כמה.

מי שהגדיר לראשונה את האמצעים הרטוריים היה הפילוסוף היווני הנודע אריסטו. אריסטו ייחס לחוכמת הרטוריקה חשיבות עליונה, מכיוון שהבין שבמדינות דמוקרטיות כוח-העל ששליט זקוק לו אינו גבורת הגוף אלא כשרון שכנוע. אריסטו אומנם כלל בתורת הנאום גם עניינים שאינם אמצעיים רטוריים כלל וכלל – הוא התייחס לנאום כאל מכלול אחד – אבל זה רק ממחיש לנו באיזה אזור אנחנו נמצאים כרגע: אזור לוהט, משוגע, שבו אנשים רוצים להשיג באמצעות מילים אפילו את השלטון ברמות הגבוהות ביותר שלו.
ואחרי ההקדמה ה"מפתה" הזאת, בואו נצלול לעומקם של דברים.

הרציונל שמאחורי האמצעים הרטוריים

התוכן הוא החשוב מכל, ועליו כתבנו בהקשרים אחרים. אבל גם תוכן משובח מאוד צריך "לעבור מסך". רוב האנשים אינם משתכנעים מרצף ארוך של נוסחאות מתמטיות בכתב יד זעיר שצריך זכוכית מגדלת בשביל לקרוא. הם צריכים שיגישו להם את המסרים בתוך עטיפה מעוצבת, מושכת ונעימה לעין.
דמיינו אוכל מזין מאוד שיוצר במעבדות מיוחדות עבור אסטרונאוטים בחלל: מדובר בדיסקיות יבשות המכילות את כל אבות המזון והוויטמינים הדרושים לאדם. זהו מזון שימושי מאוד לאסטרונאוט, אבל האם כשהאסטרונאוטים חוזרים לקרקע הם ממשיכים לצרוך אותו? ממש לא. כשהם נוחתים הם הולכים למסעדה הקרובה וחוגגים את חזרתם לכדור הארץ בסטייק נוטף שומן לצד ירקות צלויים ויין בורגונדי בעל טעמים עשירים המתגלגלים על הלשון. או משהו כזה.
גם בענייני טקסטים פועל אותו הרעיון: בן אדם אינו מחשב. הוא אוהב ליהנות ולחוות, ואינו מסתפק בנתונים אובייקטיביים שמוזנים אליו ישרות למוח. אדם ממוצע רוצה את התוכן שלו חם, טעים, מגרה ומתפצח בפה.
זה בדיוק מה שמספקים לנו האמצעים הרטוריים.
שימוש נכון באמצעים רטוריים יגרום לקוראים להיות מושפעים מהטקסט. כי כשאנחנו כותבים אנחנו לא מעוניינים לדבר ללמפה. אנחנו רוצים שהטקסט שלנו  "ידקור" ויזיז משהו אצל הקוראים שלנו. הדרך שבה טקסט הופך מיבש, דהה ומשעמם לכזה שנכנס ללבבות וכובש אותם היא פשוט קסם – קסם שקורע את שכבת השעמום הרגילה וגורם לדברים לקורא.
קסם השכנוע קורה באמצעות 5 דרכים עיקריות, ראשי תיבות קס"ם ח"ד, שכל אחת מהן מתפצלת למספר טכניקות מעשיות.

קס"ם ח"ד: 5 מטרות העל של האמצעים הרטוריים

באופן כללי, כדי לפתוח את כל הצ'אקרות לקראת שכנוע, אנחנו רוצים להשיג 5 מטרות על:

  1. קרבה – אנחנו רוצים שהקורא יחוש שאנחנו איתו, בצד שלו ומבינים אותו. זה אומנם לא רציונלי במיוחד, אבל קל הרבה יותר להשתכנע מאדם שאתם רוחשים לו סימפטיה. הקרבה הופכת אותנו מאנשים זרים זה לזה ("למה בכלל שנרצה להקשיב לו, לא מכירים אותו") לאנשים שיש ביניהם זיקה מסוימת. בחיים האמיתיים הזיקה הזאת נוצרת מהיכרות עם הדובר במידה כזאת או אחרת, אבל גם בכתיבה יש טכניקות ליצור תחושה בסיסית שאנחנו מבינים אחד את השני.
  2. סמכותיות – אנחנו רוצים שהקורא יתייחס אלינו כבעלי סמכות, וירחוש לנו אמון. האמון הוא אולי הנכס החשוב ביותר של כותבים מקצועיים. אדם שידוע כחכם יכול לומר כל מה שעולה על דעתו, ויהיו אנשים שיקשיבו לו. בעולם האמיתי, סמכות היא עניין איטי, מצטבר, יקר המציאות. עם זאת, גם כותב אנונימי לחלוטין יכול להשרות תחושה של אמינות מקומית על קוראיו – אפילו באמצעות כמה טריקים לשוניים זולים.
    נכון שאמצעים רטוריים לא יקנו לעולם סמכות אמיתית ויציבה, אבל הם יכולים בהחלט לשמן את הגלגלים בדרך אליה.
  3. מעורבות – אנחנו רוצים שהקורא לא יישאר אדיש כלפי הטקסט, שיגלה עניין ויהיה שותף ומעורב. ככל שנכוון את הקורא להרגשה שהוא בעצמו חשב על הדברים – ולא שאנחנו אמרנו לו אותם. אדם נוטה להתאהב במסקנות שהוא הגיע אליהן בכוחות עצמו, ויהיה חכם מאוד מצידנו להשאיר לקוראים ספייס לחשיבה עצמית ולהימנע מלהגיש להם את המסרים שלנו בכפית.
  4. חוויה – אנחנו רוצים שהקורא יחווה את הטקסטים שלנו, לא רק יבין. רוב האנשים אינם משתכנעים מלוגיקה נטו, ואינם מתחברים אליה. אנחנו מעוניינים לפרוט גם על מיתרי הדמיון של הקוראים שלנו, כדי להביא אותם לחוויה רב חושית ומענגת.
    מלבד שכנוע, טקסט חוויתי מביא לתועלת בסיסית עוד יותר: החוויה מבטיחה שהקוראים יישארו איתנו עד הסוף, ולא ינטשו את הטקסט באמצע כי הוא מצ'עמם טיחו.
  5. דגש – אנחנו רוצים לשים דגש על נקודות מסוימות. אנשים קולטים מסרים ממוקדים הרבה יותר טוב מאשר מסרים עמומים ומטושטשים, ולכן חשוב שנחדד את עיקרי דברינו.
    מכל מטרות העל, הדגש הוא הישיר וההוגן ביותר. כשאנו מדגישים נקודות בטקסט, הקוראים מודעים לכך היטב. אין בכך בכדי לגרוע מכוחו.

ושוב נדגיש – כשמדובר באמצעים רטוריים, זה אומר שאת כל המטרות הללו אנחנו עומדים להשיג באמצעות ניסוח בלבד. למשל, אנחנו לא נעשה כאן את עבודת הנמלים האיטית והיסודית של באמת להיות סמכות אמינה. אנחנו רק נדאג ליצור מראית עין שאנחנו כאלה. האם זה אומר שאנחנו לומדים כאן לשקר? להיות אומני מניפולציות? ובכן, אם תדחפו אותי לפינה – כן. אבל לפני שאתם סוקלים אותי באבנים, בואו נכיר את האמצעים הרטוריים על בוריים, ואז יהיה לנו הרבה בשר לדבר עליו בנוגע למוסריות של כל עניין הרטוריקה ומה בעצם אנחנו מתכוונים להשיג כשאנחנו מתמקצעים בו.
אל תשכחו גם שהרווח העיקרי מעיסוק באמצעים רטוריים הוא לנו – ולתלמידים – כקוראים נבונים. בעולם של ימינו, יש לצייד כל ילד בכיתה א' בחשדנות בריאה ובהיכרות מעמיקה עם מערך המניפולציות שגופים שונים עשויים להפעיל עליו. לא שזה מבטיח משהו – אין בנמצא כמעט אף אדם החסין מהשפעתם של האמצעים הרטוריים. אפילו לא עבדכם הנאמן (בדקתי). עם זאת, המודעות לקיומם של אמצעים הרטוריים אליהם היא נכס גדול ועשויה לשמש כאנטי וירוס בסיסי, קסדה הכרחית לכל הבאים בשערי עידן המידע.

האמצעים הרטוריים: הרשימה המלאה

ובכן, אחרי כל הברברת הזאת הגיע הזמן לתכל'ס: האמצעים הרטוריים עצמם.
הם מופיעים כאן מחולקים לפי מטרות, עם תעודת זהות בסיסית לכל אחד וגם ציון אפקטיביות – דהיינו עד כמה להערכתי האמצעי הרטורי הספציפי שימושי ויעיל. הוספתי לכל אמצעי רטורי גם את המלצתי האישית בקצרה בנוגע לשימוש בו – האם, כמה, ואיך.
בסוף הכול תמצאו גם את הטבלה המלאה של האמצעים הרטוריים להורדה, לשימוש חופשי בכיתה (אם אתם מורים). באהבה.

אמצעים רטוריים שמטרתם ליצור חוויה

1. דימוי

הגדרה: קישור לתחום אחר באמצעות מילות דמיון מפורשות: כ…, כמו, כאילו, כשם.

דוגמאות:
1. אם לא מגלים עניין בחייו של הזולת, מהר מאוד מרגישים רחוקים – כמו הכוכבים, שרואים אותם אבל אי אפשר לגעת בהם.
2. גם יהודה נדבק בקורונה למרות שבדרך כלל הוא בריא כשור.

הערות:
הדימוי מספק המחשה לנאמר, ובכך הוא עוזר לקורא גם להבין את הדברים טוב יותר. עם זאת, הרבה קם או נופל על איכות הדימוי. דימוי טוב שווה אלף מילים, אבל דימוי שחוק ומשומש עשוי להיעלם בשטף המילים שמסביבו מבלי שבכלל ישימו לב אליו, ואולי היה עדיף לו שלא בא לעולם כלל ועיקר.

מידת אפקטיביות:
4.6/5

2. מטפורה

הגדרה: שימוש במילים ציוריות השייכות בעצם לתחום אחר (ללא מילה מקשרת).

דוגמאות:
1. הים נח מזעפו.
2. הרוח ליטפה את ראשי השיבולים.
3. אנשינו הציגו עמדות קשוחות במשא ומתן.

הערות:
המטפורה היא אולי האמצעי הרטורי הגאוני ביותר שקיים בשפה. מצד אחד המטפורה היא מתוחכמת וניתן להשתמש בה כמעט מבלי שירגישו, מצד שני בכוחה להפוך את הטקסט המשמים ביותר לגן עדן. אחד המדדים הבולטים לכתיבה איכותית היא כמות המטפורות שהכותב עושה בהן שימוש, ואיכותן.
עם זאת, עודף מטפורות נראה מלאכותי ומאולץ ועושה הרגשה של קיטש.

מידת אפקטיביות:
5/5

3. שדה סמנטי

הגדרה: שימוש במערכת של מטפורות רבות השייכות לאותו תחום.

דוגמאות:
הוויכוח בין החברים היה עקוב מדם. נחום ירה פגזי טיעונים לכל עבר, ויוסי הפציץ אותו בדוגמאות סותרות. שדה הקרב נרגע רק כאשר נכנס המורה לכיתה.

הערות:
מטפורה בודדת נועדה בדרך כלל ליצור תחושה, ואין לה משמעות מיוחדת. לעומת זאת כאשר הכותב חוזר ועושה שימוש באותו שדה סמנטי, קרוב לוודאי שהוא מנסה להעביר לקורא מסר מודע, ולא רק לעורר תחושה. לפיכך, השדה הסמנטי עומד על הגבול בין אמצעי רטורי גרידא לבין אמצעי ספרותי תוכני.
באופן אישי איני מרבה להשתמש בשדות סמנטיים, כי אני מוצא את האמצע הרטורי הזה שקוף מידיי ומתאמץ מידיי, ולדעתי זוהי גם הנורמה הספרותית כיום. אני מעדיף פי כמה את המטפורות הבודדות, הספונטניות והפחות מעמיקות, וכשאני רוצה ליצור קישור מודע בין שני תחומים אני מעדיף לעשות זאת באמצעות דימוי מפורש ולא ברמיזות.
עם זאת, השדה הסמנטי הוא כלי חשוב בפענוח טקסטים ספרותיים רבים, ומן הסיבה הזאת חשוב להכיר אותו.

מידת אפקטיביות:
3/5

4. האנשה

הגדרה: תיאור בעלי חיים או דוממים כאילו יש להם תכונות אנושיות.

דוגמאות:
העשבים כופפו את גבם בפני הרוח החזקה והמתינו בסבלנות שהיא תפסיק.

הערות:
האנשה היא לכאורה מקרה פרטי של מטפורה, הקובע ברכה לעצמו. כלומר, ההאנשה היא בעצם השלכה כללית של עולם בני האדם על עולמות אחרים.
מצד שני, ההאנשה רחבה כל כך, שקשה לכלוא אותה בתוך סד האמצעים הרטוריים בלבד. הרי יש ספרים שלמים המבוססים על האנשה – החל מספרי ילדים ושירי ילדים (למשל: גבעת ווטרשיפ, האריה שאהב תות, שמוליקיפוד, הסבון בכה מאוד ועוד מאות ואלפים) וכלה בטבעת האחת מ"שר הטבעות".
אולי נכון יהיה לומר שהאנשה כאמצעי רטורי גרידא היא זו שמשמשת רק כאמצעי תיאורי, כמו זו שבדוגמה. ברגע שההאנשה הופכת להיות הנחת יסוד לעלילה, היא איננה עוד אמצעי רטורי, והופכת לכלי ספרותי.
ככלי ספרותי ההאנשה היא מפתח לאלפי עולמות דמיון נהדרים. לעומת זאת, כאמצעי רטורי היא אינה מתוחכמת במיוחד ולדעתי גם אינה מוסיפה הרבה. ככלל, לא הייתי מרבה להשתמש בה.

מידת אפקטיביות:
2/5

5. קונוטציה

הגדרה: שימוש במילים שנושאות מטען רגשי חיובי או שלילי.

דוגמאות:
1. אריאל שרון יזם את תוכנית "ההתנתקות" ואהוד אולמרט יזם את "ההתכנסות", אולם המתיישבים ביהודה ושומרון נוהגים לקרוא להן "עקירה" ו"גירוש". ההבדל הוא אך ורק בקונוטציה.
2. השניצל הזה מגעיל ודוחה (במקום: לא טעים). לעומת זאת, הפלאפל הוא מעדן (במקום: טעים).

הערות:
קונוטציה היא אמצעי רטורי חד-חד ערכי: קונוציה שלמילה היא חיובית או שלילית, אין כאן מורכבות. לכן, כאמצעי רטורי אקטיבי היא אינה מספקת משחק רב מידיי. היא גם די שקופה.
עם זאת, חשוב לשים לב לעניין הקונוטציה בבואנו לבחור מילים – גם אם איננו מתכוונים להשתמש בקונוטציה כדי להשפיע על הקוראים, לבטח נרצה להימנע ממילים שהקונוטציה שלהן הפוכה מזו שאנחנו מתכוונים אליה. למעשה, יש יתרונות רבים דווקא לכתיבה נטולת קונוטציות כליל – זוהי כתיבה שנתפסת כשקולה, מדודה, מאוזנת ולא אימפולסיבית.
קונוטציה היא אמצעי רטורי שכקוראים חשוב לנו לזהות, מפני שברגע שהימצאות של קונוטציות בטקסט מסגירה את דעותיו של הכותב וגם את העובדה שבכוונתו להפעיל עלינו מניפולציות.

מידת אפקטיביות:
3.3/5

6. מילים נרדפות

הגדרה: שימוש במילים שונות בעלות משמעות דומה כדי ליצור גיוון ועניין בטקסט.

דוגמאות:
בחגיגות המאה לסבא לוי, אכלו האורחים וזללו בכל פה, טרפו את העופות והאביסו את עצמם עד כלות בכיסנים ממולאים.

הערות:
שימוש במילים נרדפות הוא אמצעי רטורי עתיק יומין, שמשמש בשפע כבר בתנ"ך, למשל: "כה תאמר לבית יעקב ותגד לבית ישראל". האמצעי הרטורי הזה הוא קצת טריקי, כי לאמיתו של דבר אין כמעט שתי מילים שהן זהות זו לזו לחלוטין, כך שלא תמיד ברור שמדובר בכלל באמצעי רטורי – מילים נרדפות יכולות להעשיר את התוכן עצמו.
כך או כך, השימוש במגוון רחב של מילים משתנות כדי לבטא רעיון אחד הוא תמיד מבורך. הדבר יוצר אצל הקורא תחושה של רעננות והתחדשות ממשפט למשפט גם אם אין תוספת משמעותית לתוכן, וגם מפעיל תאי מוח מאזורים נוספים, כך שהחוויה של הקורא גדלה ומתעצמת.

מידת אפקטיביות:
5/5

7. מילים מנוגדות

הגדרה: שימוש במילים מנוגדות כדי להביע את הרעיון גם מהצד ההפוך.

דוגמאות:
1. בחוץ קר וקפוא עכשיו. אני מעדיף להישאר מתחת לשמיכה החמימה שלי.
2. מנחם הוא החולמני והרחפן, ולא מציאותי ומקורקע.

הערות:
שימוש במילים מנוגדות כדי לבטא את אותו רעיון עצמו אינו נבדל במהותו משימוש במילים נרדפות, ויש לו אותם יתרונות. יש לשים לב רק לכך, שהשימוש במילים מנוגדות הוא שקוף יותר לקורא, ולפעמים יוצר בטקסט תבניתיות לא נעימה. לכן, האמצעי הרטורי הזה הוא רצוי – אבל רצוי גם ללמוד להשתמש בו באופן עקיף, ולאו דווקא באותו משפט.

מידת אפקטיביות:
4.3/5

8. ניבים משובשים

הגדרה: שימוש בגרסה שגויה של ניבים ופתגמים – במכוון.

דוגמאות:
1. גרועים השניים מן האחד.
2. התפוח הרקוב לא נפל רחוק מן העץ.

הערות:
למען האמת, שיבוש ניבים הוא אמצעי רטורי די וולגרי. קצת כמו לצייר שפם למונה ליזה ולקרוא לזה יצירת אומנות. בכל זאת, ממש כמו שפמה של המונה ליזה, שיבוש ניבים בהחלט מושך תשומת לב, ולכן הוא מתאים במיוחד לכותרות בעיתון.
מדובר באמצעי רטורי הדומה לפלפל חריף: יש לו טעם חזק מאוד ובלתי מעודן. לכן אסור להשתמש בו יותר מידיי. פעם אחת בטקסט היא די והותר.

מידת אפקטיביות:
3.5/5

9. פיסוק רגשני

הגדרה: שימוש בסימני פיסוק המביעים רגשות.

דוגמאות:
משה! למה לא הגעת בזמן?! חכה שאספר לאימא שלך

הערות:
הפיסוק הרגשני אינו טוב בהרבה מן האמוג'י בן ימינו. לדעתי לא מדובר כלל באמצעי רטורי, אלא בשביל עוקף טקסט, לאלה שאינם מצליחים להתבטא. פיסוק רגשני פועל על הרבה אנשים בדיוק בדרך ההפוכה, ואני ממליץ בחום להשתמש בו כמה שפחות.
מקומו של הפיסוק הרגשני יכירנו בעיקר בסיפורי עלילה, כאשר מצטטים דברים בשם אומרם ומנסים לשמר את הנימה שלהם. בכל מצב אחר, הניסיון לשתול רגשות אצל הקורא באמצעות סימני פיסוק נועד לכישלון מהדהד ולטעם לוואי לא נעים של כתיבה ברמה נמוכה.

מידת אפקטיביות:
1/5

10. חריזה

הגדרה: הברות בעלות צליל דומה בסופי משפטים.

דוגמאות:
לתוך המעיין / קפץ השחיין.
שקט כהר / זורם כנהר.

הערות:
חריזה היא אלמנט מוכר מאוד, בעיקר בשירים ובספרי ילדים. יש לה יתרונות רבים שלא ניתן לקחת ממנה, למשל יצירת מקצב בקטע ואווירה שובבית משהו.
עם זאת, אם הטקסט כולו אינו מחורז, משפט אחד עם חרוזים הוא עניין מפוקפק, שכנראה אינו תורם יותר מידיי. אם מדובר בסיסמה או במוטו, זה נהדר, כי החריזה הופכת אותם לקליטים ולזכירים יותר. אבל סתם ככה, חרוזים באמצע שום מקום? לפעמים זה נשמע נחמד, לפעמים מיותר לחלוטין, לפעמים אינפנטילי. בואו נאמר, שאילו היה לי זמן מוקצב להוסיף אמצעים רטוריים לטקסט, חרוזים לא היו הבחירה הראשונה שלי.
כדאי גם לשים לב גם שחריזה מעבירה את הפוקוס מן המשמעות של הטקסט אל הצליל של המילים עצמן, איך שהן נשמעות. זה לא בהכרח דבר חיובי.

מידת אפקטיביות:
2/5

11. משחקי מצלול (אליטרציה)

הגדרה: שימוש בצליל חוזר כמה פעמים במשפט.

דוגמאות:
אני משתוקק למילקשייק משוקשק בכוס עם קש.

הערות:
אליטרציה אמצעי רטורי נחמד ותו לא, קרוב משפחה של החריזה, ורוב מה שנאמר על החריזה נכון גם לגביה. גם כאן חשוב לשים לב שמשחקי המצלול מסיטים את תשומת הלב של הקורא מן המשמעות אל המילים עצמן – זה קורה כאן אפילו ביתר עוצמה מאשר בחריזה.
בקיצור, לא מדובר באמצעי רטורי נעלה, אבל בהקשרים מסוימים (בעיקר שירים וילדים) הוא יכול להיות חמוד מאוד. יתרון נוסף של משחקי המצלול הוא שבשפה העברית הם פחות נפוצים מאשר חרוזים, ולכן מעוררים מעט יותר עניין.

מידת אפקטיביות:
2.5/5

12. לשון נופל על לשון

הגדרה: שימוש מילים או בשורשים דומים אך במשמעויות שונות.

דוגמאות:
משה רבינו יצר נחש מנחושת.

הערות:
לשון נופל על לשון הוא בעצם סופר-אליטרציה. לא מצלול חלקי, לא דומה, לא כמעט – אלא אותו שורש עצמו, במשמעות שונה. בעברית אין יותר מידיי הזדמנויות מן הסוג הזה, כי על פי רוב מילים היוצאות משורש אחד נושאות משמעות משותפת. אבל – יש יוצאי דופן, ולא מעטים, ואפשר לשחק בהם.
ללשון נופל על לשון יש הילה מתוחכמת, אולי בגלל נדירות העניין, והציפייה הסמויה של דובר העברית שלמילים בעלות שורש זהה כן תהיה משמעות דומה. שבירת הציפייה מחוללת תוצר מעודן מעט יותר מאליטרציה רגילה. ועדיין, אל תתפרעו, לא זה האמצעי הרטורי שיוציא בני אדם לכיכרות בהמוניהם.

מידת אפקטיביות:
2.7/5

אמצעים רטוריים שמטרתם להדגיש

13. הגזמה

הגדרה: שימוש מילים או בשורשים דומים אך במשמעויות שונות.

דוגמאות:
1. כל העולם נגדי היום.
2. כבר ניסיתי שלוש מאות פעם לקשור את החבל הזה.
3. אני לא אצליח לעולם ועד.
4. אני כל כך רעב, שיכולתי עכשיו לבלוע סניף שלם של רמי לוי, כולל קו הקופות.

הערות:
הגזמה היא אמצעי רטורי בעל חן מיוחד, שכבר בתנ"ך (ערים גדולות ובצורות בשמים) ובמשנה (ראיתי נחש כקורת בית הבד) נעשה בו שימוש, ועם זאת ריחו לא נס וטעמו לא נמר גם בסלנג המודרני. הנטייה האנושית להגזים ולנפח חיה וקיימת, ואין שום בעיה להשתמש בה מפעם לפעם.
ההגזמה היא אמצעי רטורי רב שימושי: משתמשים בה בעיקר כדי להדגיש, אבל בפועל היא גם יוצרת חוויה וגם מפתחת קרבה מסוימת עם הקורא – כי הרי הכותב והקורא כאחד חולקים את ההבנה הלא-מילולית שהדברים הם מוגזמים.
בתוך עולמות ההגזמה, יש להבדיל בין ביטויי הגזמה שחוקים, שערכם אינו גבוה (דוגמאות 1-3), לבין גוזמאות יצירתיות, מקוריות וציוריות שמרנינות את הלב בכל פעם מחדש (דוגמה 4 התאמצה להיות כזאת). ככלל, הצאצאים הנולדים מאימא הגזמה ואבא דימוי, ניחנו בשִיק מלכותי.

מידת אפקטיביות:
3.5/5

14. חזרות

הגדרה: חזרה על מבנים דומים של משפטים שוב ושוב, ברצף.

דוגמאות:
1. לא אפחד, לא אוותר, לא אצער אותך יותר.
2. הקיץ עבר, הסתיו הגיע, הציפורים נדדו והאוויר התקרר.

הערות:
החזרה היא ללא ספק מלכת האמצעים הרטוריים שמטרתם הדגשה. מה יותר פשוט מלחזור על משהו שוב ושוב כשרוצים להדגיש אותו?
אבל להדגשה יש צורות מגוונות: לא תמיד חייבים לחזור על מילים. גם מבנים תחביריים חוזרים ונשנים עשויים להשיג אפקט דומה, באופן מעט פחות שקוף. אם כי, יש לציין, כשמדובר בהדגשה אין בעיה מהותית בכך שהיא שקופה. כשאנחנו רוצים להדגיש משהו, אנחנו לא מתביישים בכך, אלא מודים בדבר בפה מלא.
בכל זאת, חזרתיות מפורשת מתאימה מאוד לנאומים בכיכרות, אבל עלולה להחליק קצת פחות טוב בגרון כשמדובר בכתיבה. לכן כדאי להכיר את הדרכים המתוחכמות יותר ליצור אפקט של חזרה – למשל דוגמה 2.

מידת אפקטיביות:
4/5

15. רצף תארים

הגדרה: רצף של מילות תואר.

דוגמאות:
1. אני אוהבת כל כך את היצור הפעוט, הזעיר, המתוק והאומלל הזה.
2. יוסי הוא חכם, נבון, ידען, איש אישכולות.
3. בדם וביזע יקום לנו גזע גאון ונדיב ואכזר.

הערות:
רצף של תארים הוא למעשה סעיף של חזרתיות מן הסוג המתוחכם יותר, אבל הוא קובע ברכה לעצמו. רצף תארים יש בו כוח פטישי, זוהי חזרה מהירה והולמת. מדובר בירי צרורות. הקורא בקושי הספיק לעכל תואר אחד, והנה באים עוד כמה.
ניתן לעשות באמצעי הרטורי הזה שימוש בנאלי, אבל ניתן לעשות בו גם שימוש מתוחכם יותר. שימוש בנאלי הוא רשימה של שמות תואר שכולם מאותו סוג, כמו למשל דוגמה 2. לעומת זאת, שימוש מתוחכם הוא דוגמה 3, הלקוחה משיר בית"ר: גאון ונדיב הם תארים חיוביים, ואילו אכזר מושך תשומת לב רבה כי הוא נתפס כשלילי. התואר השלילי על רקע החיוביים יוצר הדגשה וחידתיות בעלות עוצמה.

מידת אפקטיביות:
3.5/5

16. הכללה ופירוט

הגדרה: ציון ביטוי מכליל וגם פרטים.

דוגמאות:
צריך להיזהר מאוד משימוש בחומרים בעלי זכויות יוצרים באינטרנט – טקסטים, תמונות, מוזיקה וסרטונים.

הערות:
באופן כללי פירוט הוא דבר מעולה. ככל שהטקסט מפורט יותר, זה מוכיח שהכותב יודע טוב יותר על מה הוא מדבר. זה לא רק אמצעי רטורי – מדובר בהשבחת התוכן עצמו.
עם זאת, להכללה ולפירוט יש גם אלמנט של הדגשה – כאשר הקורא מבחין שאנחנו טורחים ומציינים הן את הכלל והן את פרטיו, הוא מבין שיש חשיבות גדולה יותר לעניין.
מכך, אגב, נגזרת גם המלצה הפוכה – לא כדאי להשתמש בהכללה ובפירוט יחד לגבי נושאים שוליים, כדי שלא להביא אותם לקדמת הבמה. זה עלול לבלבל קצת את הקורא.

מידת אפקטיביות:
3/5

16. הכללה ופירוט

הגדרה: ציון ביטוי מכליל וגם פרטים.

דוגמאות:
צריך להיזהר מאוד משימוש בחומרים בעלי זכויות יוצרים באינטרנט – טקסטים, תמונות, מוזיקה וסרטונים.

הערות:
באופן כללי פירוט הוא דבר מעולה. ככל שהטקסט מפורט יותר, זה מוכיח שהכותב יודע טוב יותר על מה הוא מדבר. זה לא רק אמצעי רטורי – מדובר בהשבחת התוכן עצמו.
עם זאת, להכללה ולפירוט יש גם אלמנט של הדגשה – כאשר הקורא מבחין שאנחנו טורחים ומציינים הן את הכלל והן את פרטיו, הוא מבין שיש חשיבות גדולה יותר לעניין.
מכך, אגב, נגזרת גם המלצה הפוכה – לא כדאי להשתמש בהכללה ובפירוט יחד לגבי נושאים שוליים, כדי שלא להביא אותם לקדמת הבמה. זה עלול לבלבל קצת את הקורא.

מידת אפקטיביות:
3/5

אמצעים רטוריים שמטרתם ליצור קרבה

17. שימוש בגוף ראשון רבים

הגדרה: ניסוח המשתף את הקוראים ואת הכותב יחד כמו "אנחנו", "שלנו", "אותנו".

דוגמאות:
כיום כולנו יודעים כמה רבה יכולה להיות השפעתו של כל מעשה שאנחנו עושים על הסביבה כולה.

הערות:
שימוש בגוף ראשון רבים הוא אמצעי רטורי שכדאי לכל אדם שמדבר או כותב לסגל לעצמו. ההתנסחות בגוף ראשון רבים נפוצה מאוד ואינה נתפסת בדרך כלל כמאולצת, ועם זאת היא פועלת את פעולתה. זוהי אחת הדוגמאות לכוחה של רטוריקה במובן הטהור ביותר שלה, כי התנסחות בגוף ראשון רבים אינה משנה אפילו בפסיק קטן את התוכן עצמו, ועם זאת היא מתיישבת יותר בקלות בלב הקוראים.

מידת אפקטיביות:
4.5/5

18. שימוש בגוף שני נוכחים

הגדרה: פנייה ישירה אל הקוראים.

דוגמאות:
תארו לעצמכם ילד קטן הפוסע ברחוב ריק, ובעקבותיו בריון חמוש. לא הייתם רוצים שהילד הזה יהיה הילד שלכם.

הערות:
שימוש בגוף נוכחים הוא אמצעי רטורי חשוב מאוד, שעשוי לשנות את כל הנימה של הטקסט או של הנאום.
ברגע שבו כותב עושה את המעבר מדיבור אובייקטיבי על נושא כלשהו לפנייה ישירה לקוראים שלו, הוא משנה פאזה, ויש לכך יתרונות אבל גם מחירים.
מצד אחד, הוא יוצר עכשיו קשר עין גלוי עם הנמענים שלו, פונה אליהם ומנהל איתם שיחה. זה יוצר קרבה. מצד שני, בדיוק בגלל הקרבה הזאת – הכותב מאבד את חזקת האובייקטיביות שעמדה לו עד כה. ברגע שהוא "יורד אל העם", כבר ברור לכול שאכפת לו מה העם יחשוב ושהוא בא לשכנע. הוא אינו יכול עוד להציג את עצמו כליברל שרק מגיש את הנושא לקוראים, ומותיר להם חירות מלאה לקבל את החלטתם בעניין. יש קהלים שמולם יהיה חכם יותר לוותר על האמצעי הרטורי הזה – למשל כאשר הקהל חשדן, או כאשר התחום עמוס בשרלטנים.
כך או כך, ברור שפנייה בגוף שני היא הכרעה מושכלת שכדאי לקבל מתוך שיקול דעת ולא לשלוף אותה מן המותן.

מידת אפקטיביות:
4.5/5

19. שימוש מושכל בסלנג

הגדרה: שיבוץ זהיר של מונחים והתבטאויות הלקוחים משפת הדיבור היומיומית בנאום או בכתיבה.

דוגמאות:
מחרפן אותי שאנשים מנסים לגשת אליי ולדבר איתי בסוּפֶּר רק בגלל שאני מנחה בטלוויזיה. אני לא מבין מה נסגר איתם.

הערות:
השפה החיה באמת אינה מצויה בין דפי הספרים אלא בדיבור. המאפיין הבולט ביותר של שפת הדיבור הוא הסלנג – אותו יצור לשוני חיוני ותוסס, שבדרך כלל אינו מורשה כניסה לעולם המילה הכתובה והנאומים המעונבים.
עם זאת, חיוניותו של הסלנג והניצוץ הממזרי שדולק לו תמיד בעיניים יכולים להיות תוספת מדהימה לטקסטים. הסלנג מסוגל למה שלא מסוגלות כל המילים היפות והמשוכללות – הוא יוצר חיבור מיידי ובלתי אמצעי עם הנפש של הקוראים, כי הוא נושא איתו לכל מקום את החיים עצמם.
בעיניי, סלנג הוא אחד האמצעים הרטוריים הכי מומלצים שיש, אבל צריך לדעת לעשות בו שימוש מושכל. טקסט שלם הכתוב במשלב נמוך, אינו מרשים אף אחד, גם לא את מי שמדבר בסלנג כל ימיו. לא כל האלמנטים של שפת הדיבור מסוגלים "לעשות את זה" לקוראים. הכותב הנבון יבחר בפינצטה את הסלנגים העסיסיים ביותר שהוא מכיר, וישלב אותם בתוך משפטים תקניים במשלב בינוני ומעלה. רק אז יחולל הסלנג את אפקט הפלאים שלו.

מידת אפקטיביות:
5/5

20. עירוב משלבי לשון

הגדרה: מעבר מהיר ומיומן בין משלבים – מילים גבוהות וסלנג זה לצד זה באותו משפט ממש.

דוגמאות:
מחרפן אותי שאנשים נוהרים אליי במכולת רק מפני שאני ידוענית. אני לא מבינה מה נסגר עם הציבור.

הערות:
מאסטרים של שפה עושים לעיתים שימוש באמצעי הרטורי הנפלא הזה, באופן שמזכיר כנרים מחוננים הנעים בין האוקטבות במהירות מענגת. הערבוב בין שפה גבוהה לנמוכה, כשהוא נעשה ביד מיומנת, מביא להבזקים של קרבה שאינם מבטלים את הכבוד לכותב בשל שפתו היפה. עירוב המשלבים מאפשר לכותב לאחוז את החבל בשני קצותיו – מחד לדבר אל הקוראים בשפתם ומאידך להפגין בקיאות במליצות העברית. התחושה המפתיעה שהסלט הזה יוצר אצל הקוראים, אין לה דומה בשום אמצעי רטורי אחר.
עם זאת, זוהי טכניקה שדורשת מיומנות רבה ובדרך כלל אינה מומלצת לכותבים מתחילים.

מידת אפקטיביות:
5/5

21. לשון סגי נהור

הגדרה: שימוש בביטוי מסוים כדי לציין את ההפך הגמור.

דוגמאות:
שוב עליתי על האוטובוס הלא-נכון. איזה גאון אני.
הרופא היה "חרוץ" מאוד וקיבל חולים "ללא הפסקה".

הערות:
כל מצב שבו הכותב חולק עם הקורא הבנה שאינה כתובה מפורשות במילים, יוצר קרבה ביניהם. זה כמו קריצת העין שבין שני שותפים לסוד שרק הם יודעים.
ללשון סגי נהור יש אפקט כזה – הכותב והקורא גם יחד מבינים שהמילים שנאמרו בפירוש הן בדיוק ההפך הגמור ממה שהן מתכוונות לומר. בכך הכותב מעביר לקורא מתחת לפני השטח מסר – אני סומך עליך שאתה מבין אותי לעומק, מעבר למילים המפורשות שבהן אני משתמש. התחושה הזאת מביאה את הקורא לחוש קרוב ושותף לסוד.
הבעייתיות באמצעי הרטורי של לשון סגי נהור היא שהכותב צריך להיות בטוח שהקורא אכן מבין אותו נכונה… יש כאן בעצם ביצה ותרנגולת. לשון סגי נהור לא רק יוצרת קרבה, היא גם דורשת שפה משותפת במידה מסוימת כתנאי. אבל אם הכותב מזהה פוטנציאל להבנה הדדית – לשון סגי נהור היא כלי נהדר לחזק את הקשר הא-מילולי ביניהם, דבר שיש לו השפעה לא מעטה על המוכנות של הקורא להשתכנע.
על מנת לוודא שהקורא מבין את לשון הסגי נהור ניתן להשתמש במירכאות (דוגמה 2). המירכאות הן סימן מוסכם ללשון סגי נהור ולכן הן מבטלות את החשש שהקורא לא יפענח אותנו נכונה. מאידך, הן גם מעקרות מתוכן אחוזים ניכרים מחוויית השיתוף הסודי שבין הכותב לקורא, שהרי אין כאן סוד. המירכאות הכריזו בריש גלי על לשון הסגי נהור.

מידת אפקטיביות:
4/5

22. לשון המְעטה

הגדרה: שימוש במונחים שמביעים את כוונתנו באופן מדולל ולא עוצמתי במכוון.

דוגמאות:

1. הביקור אצל רופא השיניים לא היה תענוג גדול.
2. פיל הוא יצור בעל מידה מסוימת של כובד.
3. זאביק אינו העיפרון הכי חד בקלמר.

הערות:
לשון המעטה מביאה לדברים מידה כלשהי של הומור ונחת רוח, בדיוק ההפך מרעש וצלצולים. כשאדם מדבר בלשון המעטה הוא כאילו אומר: "אל תתייחסו אליי יותר מידיי, הכול בסדר, מה שאני אומר הוא לא עד כדי כך רציני וחשוב" באופן אירוני, אנשים נמשכים דווקא לזה – דווקא כאשר הכותב אינו עושה עסק גדול מדבריו, נעים יותר להקשיב לו. אולי זו לא בדיוק קרבה אלא יותר נינוחות, אבל איך שלא נגדיר זאת, ברור שלשון המעטה היא קרקע פוריה לסימפטיה בין הכותב לקורא. בדרך כלל לשון ההמעטה מכילה רכיב לא קטן של הומור – וגם זה דבר שבונה קשר טוב.

מידת אפקטיביות:
3.5/5

אמצעים רטוריים שמטרתם ליצור מעורבוּת

23. שאלה רטורית

הגדרה: שאלה שהתשובה הנכונה עליה מתבקשת, וברורה לקורא מאליה.

דוגמאות:
אני יודע שקצת קר היום ואתם עייפים, אבל האם זאת סיבה להפסיק את מסע שיצאנו אליו עם כל כך הרבה תקוות?
(במקום: …אבל זו לא סיבה להפסיק מסע שיצאנו אליו עם כל כך הרבה תקוות.)

הערות:
שאלות רטוריות הן אמצעי רטורי גאוני, מפני שהן עוקפות בקלילות את אחד המחסומים הגדולים שיש בפני שכנוע.
חוש הביקורת הבריא של רוב בני האדם מתקומם כנגד אמיתות שמנסים לכפות עליו. אנשים אינם אוהבים שמכתיבים להם מה לחשוב.
ברגע שאנחנו ממירים את סימני הקריאה בסימני שאלה, אנחנו בעצם נסוגים צעד אחד אחורנית ומאפשרים לקורא לחשוב על הדברים בעצמו. אנחנו לא אמרנו את הדברים בעצמנו, הקורא הגיע למסקנות בעצמו, אנחנו רק הבאנו אותו אל השוקת.
אנשים מתחברים הרבה יותר למסקנות שהם חשים שהם הגיעו אליהן בעצמם, ולכן כותב חכם יאמר בפירוש מה פחות, וירמוז מה יותר, כדי לספק לקורא את האפשרות לעשות את הדרך בכוחותיו הוא.
עם זאת, הבה נאמר זאת בגלוי: שאלות רטוריות הן טריק ותו לא. הניסוח שלהן לא באמת משאיר לקורא את האפשרות לחשוב משהו אחר ממה שהכותב מעוניין בו. השאלות הרטוריות יוצרות עבור הקורא שביל צר מאוד ונטול פניות, שהוא יכול להתקדם בו רק קדימה והלאה, אל היעד הרצוי. כן, הוא הולך עצמונית, אבל בנתיב שהכותב סלל עבורו.
זה אולי לא כבוד גדול לאנושות, אבל למרות כל זה – האמצעי הרטורי של שאלות רטוריות הוא אחד המוצלחים שבנמצא, ועובד כמו קסם גם על אנשים שיודעים את כל מה שכתבתי כאן.

מידת אפקטיביות:
5/5

24. שאלה אמיתית

הגדרה: שאלות שהתשובה עליהן לא ברורה מן הטקסט.

דוגמאות:
האם שמעתם על הצייר מ"ק אשר? גם אם לא, סביר להניח שנפגשתם פעם עם אחת מיצירותיו.

הערות:
בניגוד לשאלות רטוריות, שאלות אמיתיות מציגות בפני הקורא מספר אופציות, ללא שום תחכום או ערמומיות, ומבקשות ממנו למקם את עצמו בתוך אחת האפשרויות.
זה נשמע נהדר וישר, אבל האמת היא שבדיוק מהסיבה הזאת שאלות אמיתיות הן כמעט נטולות ערך. כן, אדוני הכותב, נתת לקורא את הכוח להחליט. יש לו הרגשה מצויינת. אבל בשביל להשיג את ההרגשה הזאת וויתרת על כל מה שרצית לומר.
בעצם, רוב האנשים כן מחפשים בטקסטים אמירות ברורות. שאלות פתוחות זהנחמד, אבל אם מישהו קורא אותך הוא בדרך כלל רוצה לדעת מה דעתך. לכן, לשעתי, השימוש הנכון בשאלות אמיתיות הוא במינון מאוד קטן, באזורים שוליים בטקסט, רק בשביל להכניס את הקורא לעניינים ולהביא אותו לתחושת מעורבות – כמו בדוגמה. לבנות טקסט שלם של שאלות אמיתיות – זה בדרך כלל לא הרעיון הכי מבריק בעולם.

מידת אפקטיביות:
1.5/5

אמצעים רטוריים שמטרתם ליצור סמכותיות

25. ציטוט

הגדרה: הבאת קטע ממקור בעל סמכות, כגון תנ"ך, חז"ל או הוגים שונים.

דוגמאות:
אנחנו כל כך נהנים כאן, ולמרות זאת אני חושב שכדאי ללכת עכשיו, כמו שאמר שלמה המלך "מצאת דבש אכול דייך, פן תשבע והקאותו".

הערות:
ציטוטים הם אמצעי רטורי מדהים, שבכוחו לבסס רושם וסמכותיות בשניות בודדות.
לציטוט יש שני אפקטים. האחד – ההיתלות באילן גדול. אתה הקורא אומנם אינך מכיר אותי ואינך יודע מי אני, אבל על מרק טווין שמעת, לא כן? אז שמע מה הוא אמר. כך אני – הכותב האלמוני – מקבל ברגע אחד את כוח האדירים של סופר מוכר מאוד, חריף וחד לשון.
האפקט השני הוא הרושם שיוצר הכותב בעצם העובדה שהוא מכיר את הציטוט. או-לה-לה, אדוני הכותב, ציטטת את צ'רצ'יל! כמה ספרים היית צריך לקרוא כדי למצוא את הציטטה הזאת? אתה כנראה חכם מאוד!
משתי הבחינות, רק ציטוטים לא מוכרים תופסים. ציטוטים שחוקים ולעוסים הם עניין מעייף שאינו תורם דבר לסמכותיות של הכותב מפני שכולם מכירים אותם. האמת היא שהם מביכים יותר משהם מועילים, ועדיף להימנע מהם.

מידת אפקטיביות:
5/5

26. ביטויי ודאות

הגדרה: שימוש בביטויים מוסגרים המציינים בטחון מלא במה שנכתב.

דוגמאות:

1. ללא ספק, מגמתו של ראש הממשלה בכל מעשיו היא סיכול הגרעין האירני.
2. כידוע, אין לפרופסור זינגמן מושג במתמטיקה.

הערות:
כשאדם מביע ביטחון מוחלט במשהו ומשדר את זה, לפעמים זה עובד – גם אם הוא אינו אוטוריטה בתחומו. כמו בתור בסוּפֶּר, לפעמים מי שנדחף וצועק, מרוויח. אני לא מת על האמצעי הרטורי הזה, בעיניי הוא די ירוד, אבל על אף פשוטותו וגולמיותו הוא קוצר הצלחות מסוימות ולא הייתי ממהר לזלזל בו.
ככלל אצבע ניתן לומר שאם קהל הקוראים  מגיע חסר דעה בנושא הנידון, ביטויי וודאות ישפיעו עליו באופן חיובי. לעומת זאת אם הוא בא עם דעה ברורה והפוכה משלכם, ביטויי הוודאות רק ירגיזו וירחיקו אותו.

מידת אפקטיביות:
3/5

27. ביטויי ספק

הגדרה: שימוש בביטויים מוסגרים המביעים ספקנות ופתיחות לדעות אחרות מאלו המובעות במאמר.

דוגמאות:
1. העובדות הן, כנראה, שצמיחת האוכלוסייה אינה מאיימת על הרוב היהודי בישראל.
2. יתכן שכדאי לשקול מחדש את הזרמת הכספים למוסדות התרבות הללו.

הערות:
האמצעי הרטורי הזה הוא ההפך הגמור מן האמצעי הרטורי הקודם. יש אנשים שדווקא העובדה שהכותב לא בטוח בעצמו במאת האחוזים, ומוכן לפתוח פתח לכך שהוא טועה – דווקא הדבר הזה מקל עליהם לתת בו אמון. יתכן שניתן לחלק את כל בני האדם בעולם לשתי קבוצות – אלו שביטויי ספק עושים להם טוב, ואלו שביטויי ודאות. הבנה נכונה של קהל היעד עשויה לכוון אותנו לשפה המתאימה יותר.
מה שמדהים הוא שגם בביטויי ודאות וגם בביטויי ספק מדובר באמצעים רטוריים גרידא – מדובר בסט של ביטויים שפשוט צריך לפזר אותם בטקסט פה ושם וזהו זה – פיניטו לה קומדיה.
אגב, מן הציון שנתתי לאמצעי הרטורי הזה ולקודם תוכלו להסיק בעצמכם איפה אני ממקם את עצמי.

מידת אפקטיביות:
3.5/5

28. משפטים מודָליים

הגדרה: משפטי דעה סתמיים, חסרי מקור כביכול, שיוצרים רושם כאילו הם עובדות.

דוגמאות:
1. צריך לרסס את כל העיר כנגד הזבובים.
2. אסור לשתוק כנגד העוולות האלה.
3. כדאי לזכור מה עוללו הגרמנים לאבותינו לפני דורות אחדים בלבד.

הערות:
אם אתה, הכותב, חש שאינך דמות מעוררת סמכות – תוכל להעביר את מה שאתה אומר למיקור חוץ. אחד ממיקורי החוץ הנפוצים הוא – הצג את דעותיך כעובדות. היתרון? איתך עלולים להתווכח, עם עובדות כידוע – לא מתווכחים.
מודליות היא שם המשחק – זוהי הדרך הדקדוקית לבטא דעה בלי לציין מי עומד מאחוריה. משפטי צריך ל…, אסור ל… כדאי ל… הם משפטים נטולי אבא ואימא, שיוצרים את הרושם שהם היו כאן מאז ומתמיד, כמו הפיורדים של נורבגיה, פסגות ההימלאיה והאלקטרונים של אטום הפחמן. הם אומנם לא כאלה, כל דעה היא רק דעה, אבל הקוראים הפחות נבונים עשויים לפספס את זה.

מידת אפקטיביות:
3/5

29. אגביוּת

הגדרה: השחלת נקודות שאנחנו רוצים להעביר בדרך אגב, כאילו לא אנו אלה שטוענים אותן אלא הן אמיתות מוסכמות.

דוגמאות:
1. יש להילחם בשליטה שקונים להם הקרנפים בערבות זימבאבווה. (הנחת יסוד – הקרנפים קונים שליטה בערבות זימבאבווה).
2. אדוני השופט, האם נכון מה שמספרים שהחזרת את השוחד שלקחת?

הערות:
אגביות היא אחד האמצעים הרטוריים העוצמתיים והאכזריים ביותר. כאשר אינך בר סמכא דייך כדי שיסמכו עליך, אל תדגיש את מה שאתה באמת רוצה לומר, אלא הצנע אותו. הצג אותו "כמובן מאליו", פריט מידע שכל אדם עם דופק וגפיים כבר מכיר, וברור שגם אתה, הקורא – מה, לא שמעת?
קורא לא ביקורתי דיו, ייפול בקלות לפח האגביות. גם קוראים מיומנים יותר עשויים שלא לבחון לעומק מידע המוצג באגביות. לכן, אגביות היא כלי משחית של ממש בידי דמגוגים למיניהם לאורך ההיסטוריה. זה לא אומר שעבורנו הכותבים היא מוקצה מחמת מיאוס – אין כל רע בהצגת מידע שאנחנו בטוחים בו באופן אגבי כדי שלא יועמד לדיון. הבאג המוסרי מתחיל כשאנחנו משתמשים באגביות על מנת להחדיר לוורידי הקוראים מידע שקרי או מפוקפק מבלי שהם ישימו לב.

מידת אפקטיביות:
5/5

30. ניבים

הגדרה: שימוש בביטויים ובמטבעות לשון.

דוגמאות:
המנהיג מדבר אל העם מדם ליבו ולכן עיני כולם נשואות אליו.

הערות:
עולם הניבים והביטויים של השפה העברית הוא עשיר ומהווה סמל סטטוס במידה מסוימת – מי שיודע להשתמש בניבים מגוונים בהקשר הנכון, עושה לעצמו שם של אדם חכם מן הממוצע. האמת היא ששימוש בניבים לא באמת מרשים מישהו באופן מיוחד, אבל לפחות הוא מציל את הכותב מלהיחשב בור ועם הארץ גמור. כל זאת, כמובן, בתנאי שהוא באמת משתמש בניבים נכון – כי יש טעויות לא מעטות הקשורות לניבים, וטעות אחת בניבים תהרוס יותר ממה שעשרה ניבים עמלו לבנות.
וגם – עודף ניבים זה כבר פלצני. סליחה על הבוטות.

מידת אפקטיביות:
1.5/5

31. ביטויי מבינוּת

הגדרה: משפטים שמביעים הכרה נרחבת של הנושא על כל מורכבותו.

דוגמאות:
1. ניתן לגשת לנושא השטחים הכבשים ממספר זוויות.
2. מידת ההשפעה של פרסומות סמויות כבר נידונה במחקרים רבים.
3. השאלה עד כמה המדינה רשאית להשתמש בכוחה כדי לאכוף משמעת, אינה פשוטה כלל.

הערות:
יתכן שאני הראשון שזיהה והגדיר את האמצעי הרטורי הזה, לכן אל תתפלאו אם לא תמצאו אותו בשום מקום אחר. ביטויי מבינות הם מין משפטים שאינם מוסיפים לקורא שום מידע אמיתי על הנושא הנידון, אבל יוצרים רושם חזק שאתם יודעים הרבה יותר ממה שאתם כותבים, ושאתם צריכים ממש להתאמץ כדי למנוע מעצמכם לשפוך על הקורא את כל המידע שיש לכם. באופן טבעי, ביטויי מבינות משמשים אנשים שבאמת מבינים, אבל גיליתי שניתן בקלות להתחזות לכאלה. כל מה שצריך הוא לשבץ בקטע משפטים חסרי משמעות אמיתית, כמו אלו שבדוגמאות, והנה – בהינף קולמוס הפכתם לפרופסורים שחקרו את הנושא במשך שעות ארוכות.

מידת אפקטיביות:
4/5

טבלת האמצעים הרטוריים

לנוחותכם, הנה כל האמצעים הרטוריים מסודרים בטבלה. כמו כן, תוכלו להוריד רשימה מלאה שלהם כאן:

שם האמצעי הרטורי

הגדרה

דוגמה

מטרה

1

דימוי

קישור לתחום אחר באמצעות המילים כ…, כמו, כאילו, כשם

אם לא מגלים עניין בחייו של הזולת, מהר מאוד מרגישים רחוקים – כמו הכוכבים, שרואים אותם אבל אי אפשר לגעת בהם.

חוויה

2

מטפורה

שימוש במילים ציוריות השייכות בעצם לתחום אחר (ללא מילה מקשרת)

הים נח מזעפו.

הרוח ליטפה את ראשי השיבולים.

אנשינו הציגו עמדות קשוחות במשא ומתן.

חוויה

3

שדה סמנטי

שימוש במטפורות רבות השייכות לאותו תחום.

הוויכוח בין החברים היה עקוב מדם. נחום ירה פגזי טיעונים לכל עבר, ויוסי הפציץ אותו בדוגמאות סותרות. שדה הקרב נרגע רק כאשר נכנס המורה לכיתה.

חוויה

4

האנשה

תיאור בעלי חיים או דוממים כאילו יש להם תכונות אנושיות.

העשבים כופפו את גבם בפני הרוח החזקה והמתינו בסבלנות שהיא תפסיק.

חוויה

5

קונוטציה

שימוש במילים שנושאות מטען רגשי חיובי או שלילי.

אריאל שרון יזם את תוכנית "ההתנתקות" ואהוד אולמרט יזם את "ההתכנסות", אולם המתיישבים ביהודה ושומרון נוהגים לקרוא להן "עקירה" ו"גירוש".

השניצל הזה מגעיל ודוחה (במקום: לא טעים).

השניצל הזה הוא מעדן (במקום: טעים).

חוויה

6

מילים נרדפות

שימוש במילים שונות בעלות משמעות דומה כדי ליצור גיוון בטקסט

בחגיגות המאה לסבא לוי, אכלו האורחים וזללו בכל פה, טרפו את העופות והאביסו את עצמם עד כלות בכיסנים ממולאים.

חוויה

7

מילים מנוגדות

שימוש במילים מנוגדות כדי להביע את הרעיון גם מהצד ההפוך

בחוץ קר וקפוא עכשיו. אני מעדיף להישאר מתחת לשמיכה החמימה שלי.

חוויה

8

ניבים משובשים

שימוש בגרסה שגויה של ניבים ופתגמים – במכוון

גרועים השניים מן האחד.

התפוח הרקוב לא נפל רחוק מן העץ.

חוויה

9

פיסוק רגשני

שימוש בסימני פיסוק המביעים רגשות

משה! למה לא הגעת בזמן?! חכה שאספר לאימא שלך!

חוויה

10

חריזה

הברות בעלות צליל דומה בסופי משפטים

לתוך המעיין / קפץ השחיין.

על ראש ההר / עומד לו פר.

חוויה

11

משחקי מצלול

שימוש בצליל חוזר כמה פעמים במשפט.

אני משתוקק למילקשייק משוקשק בכוס עם קש.

חוויה

12

לשון נופל על לשון

שימוש מילים או בשורשים דומים אך במשמעויות שונות

משה רבינו יצר נחש מנחושת.

חוויה

13

הגזמה

תיאור של משהו באופן מופרז

כל העולם נגדי היום. כבר ניסיתי שלוש מאות פעם לקשור את החבל הזה. אני לא אצליח לעולם ועד.

חוויה, דגש

14

חזרות

חזרה על מבנים דומים של משפטים שוב ושוב, ברצף

הקיץ עבר, הסתיו הגיע, הציפורים נדדו והאוויר התקרר.

לא אפחד, לא אוותר, לא אצער אותך יותר.

דגש

15

הכללה ופירוט

ציון ביטוי מכליל וגם פרטים

צריך להיזהר מאוד משימוש בחומרים בעלי זכויות יוצרים באינטרנט – טקסטים, תמונות, מוזיקה וסרטונים.

דגש

16

רצף של תארים

חזרה על כמה שמות תואר רצופים

אני אוהבת כל כך את היצור הפעוט, הזעיר, המתוק והאומלל הזה.

חוויה, דגש

17

שימוש בגוף ראשון רבים

ניסוח המשתף את הקוראים ואת הכותב יחד כמו "אנחנו", "שלנו", "אותנו".

כיום כולנו יודעים כמה רבה יכולה להיות השפעתו של כל מעשה שאנחנו עושים על הסביבה כולה.

קרבה

18

שימוש בגוף שני

פנייה אל הקוראים

תארו לעצמכם ילד קטן הפוסע ברחוב ריק, ובעקבותיו בריון חמוש. לא הייתם רוצים שהילד הזה יהיה הילד שלכם.

קרבה

19

סלנג ושפת הדיבור

שימוש מושכל בשפת הדיבור היומיומית

מחרפן אותי שאנשים מנסים לגשת אליי ולדבר איתי בסוּפֶּר רק בגלל שאני מנחה בטלוויזיה. אני לא מבין מה נסגר איתם.

קרבה

20

עירוב משלבי לשון

שימוש במשלבים שונים באופן מעורב.

מחרפן אותי שאנשים נוהרים אליי במכולת רק מפני שאני ידוענית. אני לא מבינה מה נסגר עם הציבור.

קרבה, חוויה

21

לשון סגי נהור

שימוש בביטוי אחד כדי לציין את ההפך

שוב עליתי על האוטובוס הלא-נכון. איזה גאון אני.

קרבה, דגש

22

לשון המעטה

שימוש בשפה מצמצמת ודרמטית פחות – במכוון

הביקור אצל רופא השיניים לא היה תענוג גדול.

פיל הוא יצור בעל מידה מסוימת של כובד.

זאביק אינו העיפרון הכי חד בקלמר.

קרבה (באמצעות פשטות וחוסר דרמטיות)

23

שאלה רטורית

שאלות שהתשובה עליהן ברורה לקורא מאליה

אני יודע שקצת קר היום ואתם עייפים, אבל האם זאת סיבה להפסיק את מסע שיצאנו אליו עם כל כך הרבה תקוות?

(במקום: …אבל זו לא סיבה להפסיק מסע שיצאנו אליו עם כל כך הרבה תקוות.)

מעורבות (כביכול הקורא מגיע למסקנות מאליו)

24

שאלה אמיתית

שאלות שהתשובה עליהן לא ברורה מן הטקסט

האם שמעתם על הצייר מ"ק אשר? גם אם לא, סביר להניח שנפגשתם פעם עם אחת מיצירותיו.

מעורבות (אנחנו שואלים, הקורא עונה בלב)

25

ציטוט

הבאת קטע ממקור בעל סמכות, כגון תנ"ך, חז"ל או הוגים שונים.

אלברט איינשטיין נהג לומר שטיפש הוא מי שחוזר על טעות אחת פעמיים, ואילו חכם הוא מי שכל פעם עושה טעות שונה.

סמכותיות

26

ביטויי ודאות

שימוש בביטויים מוסגרים המציינים בטחון מלא במה שנכתב

ללא ספק, מגמתו של ראש הממשלה בכל מעשיו היא סיכול הגרעין האירני.

כידוע, אין לפרופסור זינגמן מושג במתמטיקה.

סמכותיות (באמצעות נחרצות)

27

ביטויי ספק

שימוש בביטויים מוסגרים המסייגים מעט את מה שנכתב

העובדות הן, כנראה, שצמיחת האוכלוסייה אינה מאיימת על הרוב היהודי בישראל.

יתכן שכדאי לשקול מחדש את הזרמת הכספים למוסדות התרבות הללו.

סמכותיות (הפוך על הפוך – באמצעות ניסוחים זהירים ושקולים)

28

משפטים מודָליים

משפטי דעה סתמיים, חסרי נושא, שיוצרים רושם כאילו הם עובדות.

צריך לרסס את כל העיר כנגד הזבובים.

אסור לשתוק כנגד העוולות האלה.

כדאי לזכור מה עוללו הגרמנים לאבותינו לפני דורות אחדים בלבד.

סמכותיות (באמצעות הצגת דעות כאילו הן עובדות)

29

אגביות

השחלת נקודות שאנחנו רוצים להעביר בדרך אגב, כאילו לא אנו אלה שטוענים אותן אלא הן אמיתות מוסכמות

יש להילחם בשליטה שקונים להם הקרנפים בערבות זימבאבווה. (הנחת יסוד – הקרנפים קונים שליטה בערבות זימבאבווה).

אדוני השופט, האם נכון מה שמספרים שהחזרת את השוחד שלקחת?

סמכותיות (באמצעות הצגת עובדות שנויות במחלוקת כאילו הן ברורות מאליהן)

30

ניבים

שימוש בביטויים ובמטבעות לשון

המנהיג מדבר אל העם מדם ליבו ולכן עיני כולם נשואות אליו.

סמכותיות, חוויה

31

ביטויי מבינוּת

משפטים שמביעים הכרה נרחבת של הנושא על כל מורכבותו

ניתן לגשת לנושא השטחים הכבשים ממספר זוויות.

מידת ההשפעה של פרסומות סמויות כבר נידונה במחקרים רבים.

סמכותיות (באמצעות רושם שהדובר מכיר את הנושא על בוריו)

יוחאי אורלן

יוחאי אורלן

יוחאי אורלן

יוחאי אורלן

אני אוהב מילים. חוקר אותן, ממשש אותן, לש אותן, יוצר בהן - וגם מלמד אותן. משמש כמורה לעברית בישיבה התיכונית מצפה רמון, וגם באתר הלימודים הטוב בארץ "גול". מעבר לכך אני מנהל את ערוץ היוטיוב הגדול בישראל בנושאי עברית, ונהנה במיוחד מלפצח פסוקים בתנ"ך, ומלכתוב סיפורים. המון.