איך לכתוב סיפור חיים כספר ילדים?

אחת האפשרויות משובבות הנפש ביותר שאני מכיר כדי להנציח את זכרו של אדם היא לכתוב עליו ספר ילדים.

ספר ילדים מאפשר לנכדים (ולנינים) לפגוש את סבא ואת סבתא שלהם בגובה העיניים. זה מדהים, כי בדרך כלל בלוויות, באזכרות ובאירועים דומים הילדים נשארים קצת מחוץ לתמונה, אף על פי שסבא וסבתא היו משמעותיים מאוד עבורם. ספר על סבתא שמונגש ומעובד לילדים בצורה נכונה, מחבר אותם אליה חזק.

כתיבת סיפור חיים כספר ילדים: דגשים חשובים

מיד אגש להדרכה איך לעשות את זה, איך לכתוב את סיפור החיים כספר ילדים, אבל לפני כן אני ממליץ בחום להבין לעומק את העיקרון של "כתיבת סיפורים חיים" במקום "כתיבת סיפורי חיים", ואיך כותבים סיפור חיים כעלילה מרתקת, לאו דווקא לילדים. זה נמצא במאמר "כתיבת סיפור חיים: מי בכלל צריך את זה?"
ואחרי שהסברנו את זה, כשמעבדים את סיפור החיים לסיפור ילדים, צריך לשים לב לכמה נקודות, שעליהן נעמוד מיד.

1. בחירת עלילה ספציפית ומתאימה

אם ברומן עלילתי זו הייתה רק המלצה להתמקד בסיפור ספציפי מהחיים, בספר ילדים זאת כמעט חובה. זה תלוי אומנם בגיל שאליו מכוונים – ספר לילדים בני 5 לא יהיה דומה לספר המיועד לנוער בן 15. באופן כללי ניתן לומר, שאם בחרנו לעבד את חיי הסבא לילדים קטנים ממש, צריך לבחור סיפור אחד ספציפי מאוד מהחיים שלהם ובו להתמקד. הסיפור הזה עצמו צריך להיות כזה שילדים יוכלו להבין את הפרטים שבו ולהזדהות איתם (למשל, עלילות סבתא כחברת כנסת פעילה ושיאנית החקיקה, זה סיפור פחות רלוונטי). לעיתים קרובות הסיפור הדרוש יימצא בשנות הילדות של האדם שעליו כותבים.

אם מחליטים לכוון את הספר לילדים גדולים יותר או לנוער, ניתן לבחור עלילה משמעותית וארוכה או לכתוב את הספר כמקבץ סיפורים קצרים. למעשה אין הבדל גדול במבנה בין ספרי נוער לרומנים למבוגרים למעט הנושאים עליהם נכתוב, כך שכל ההמלצות שהוזכרו לגבי רומנים עלילתיים תקפות גם כאן.

2. עיבוד הביוגרפיה לילדים

ילדים הם יצורים נבונים מאוד, וספר ילדים יכול להיות חכם ומורכב. עם זאת, הניסוחים צריכים להיות פשוטים יותר ומותאמים באופן כללי לאוצר המילים שבו ילדים משתמשים. גם כדי שהם יבינו טוב יותר, אבל בעיקר כדי שהם ירגישו בבית בתוך הסיפור. למשל, ככלל אצבע – מילים לועזיות ארוכות אינן מתאימות לסיפורי ילדים. אל תדברו איתם על אינטגרציה, רגולציה ומיזנתרופיה, ואפילו לא על סימפטיה. גם משפטים ארוכים מידיי, בעלי איברים מפותחים ופסוקיות בתוך פסוקיות, הם פחות מומלצים לספרי ילדים. חתכו ופשטו.

אגב, לדעתי הפשטות עושה לסיפור טוב כמעט תמיד, גם עבור מבוגרים. ספר ילדים טוב יהיה כזה שגם המבוגרים יאהבו לקרוא.

3. איורים במקום תצלומים

ספרי ילדים חייבים איורים. האיורים לעתים קרובות מעניינים את הילדים יותר מן הסיפור עצמו, ובכל אופן מדובר בחלק חשוב מאוד מהספר. חשוב מאוד לא להסתפק בתצלומים, גם אם זה נראה לכם מפתה.

קיימת בעייתיות מסוימת באיורים – הם אינם משקפים את המציאות במדוייק. ואלו שמשקפים אותה במדויק, יהיו דומים מידיי לתצלומים. בעצם, המודל הנכון לאיורים בספרי ביוגרפיה הוא קריקטורה. לא קריקטורה שנועדה לפגוע או ללעוג (זו לא משמעותה המקורית של המילה קריקטורה) אלא איור המדגיש ומחדד מאפיינים חיצוניים בולטים בדמות. לא תמיד קל לקרובים לעכל את העיצוב החדש של יקירם, אבל זה כמעט הכרחי. אחרת, הדמות לא תתאים למרחב סיפורי הילדים, היא תהיה חריגה שם בנוף – ומן הסתם זה לא דבר שאתם רוצים שירגישו כלפי גיבור הביוגרפיה, שהוא היה חריג בנוף חיים של עצמו. מה לעשות, אמרתם ספר ילדים, אמרתם קורטוב שובבות. סבא היה אדם רציני מידיי בשביל זה? חפשו דרך אחרת להנציח אותו, לא בספר ילדים.

4. חריזה בשביל האווירה

ניתן (אך ממש לא חובה) לכתוב את ספר הילדים בחרוזים. אם עושים את זה טוב, זה הופך את הסיפור למעין שיר עם קצב ועם זרימה ייחודית.
לטעמי אין יתרון מהותי בספר ילדים עם חרוזים, אבל לפעמים הכתיבה בחרוזים תורמת לתהליך הכתיבה עצמו. הכתיבה בחרוזים מחלצת מאיתנו, הכותבים, את הילד שבנו ומכניסה אותנו לאווירה של כתיבה לילדים, וזה דבר טוב. נסו לכתוב כמה שורות כאלה, ותראו אם זה עובד לכם ואם בא לכם על זה.

5. קומיקס - למה לא?

כן, גם זאת אפשרות. אפשר לקחת סיפורים מחיי הנפטר ולהפוך אותם לעלילת קומיקס. ספרי קומיקס מהסוג הזה כבר יצאו לאור (למשל סדרת הסיפורים על הרב מרדכי אליהו) ובהחלט ניתן להפיק בדרך הזאת תוצר נהדר שהילדים יאהבו מאוד. חשוב לציין, שבשביל לכתוב קומיקס לא צריך רק לדעת לאייר, אלא להיות בקי בז'אנר הזה כדי לבצע אותו היטב. חוץ מזה, צריך גם לדעת לכתוב קומיקס. לפעמים שני אנשים, כותב ומאייר, יוצרים קומיקס יחד (אסטריקס למשל, ספר הקומיקס האולטימטיבי, נוצר בידי זוג יוצרים, וכמוהו עוד רבים מספרי הקומיקס).

עשו את זה כבר: האנשים שכתבו סיפור חיים כספר ילדים

זה בגדול הרעיון. עכשיו, כדאי לציין שהוא לא רעיון שלי, ושעשו את זה קודם, לפניי. אם הרעיון של עיבוד סיפור החיים של יקירכם לספר ילדים מוצא חן בעיניכם, אני ממליץ לכם בחום להציץ בספרים שעשו את זה כבר ולחוות את העניין מקרוב.

דוגמה לספר ילדים מקסים שהוא לאמיתו של דבר ביוגרפיה, ועם זאת נמכר בחנויות והילדים שלי אוהבים מאוד הוא – חנות הגלידה של פרנצ'סקו טירלי מאת תמר מאיר. הספר מגולל בעצם את סיפור הצלתו של אביה יצחק מן הנאצים בהונגריה על ידי חסיד אומות העולם פרנצ'סקו טירלי, והוא עושה זאת בכל כך הרבה חן – שזה ממש מופת בעיניי.
גם אני עצמי כתבתי את סיפור חייו של סבא שלי – צבי אורלן ז"ל – כספר שמותאם לילדים, אבל בסגנון מעט שונה, ולגילאים גבוהים יותר (10-11 נניח). ניתן לצפות בספר כאן.

כתיבת ספר ילדים על בסיס סיפור החיים היא מסע מרתק שאני מאוד ממליץ עליו. אשמח לייעץ לכם בתהליך, ואולי אפילו יהיה לי זמן לכתוב לכם את הספר הזה:) (לא מבטיח).
הטלפון שלי: 054-5498809 (לא בשבת).
אפשר גם בווצאפ ובאימייל: yochayo@gmail.com.

יוחאי אורלן

יוחאי אורלן

יוחאי אורלן

יוחאי אורלן

אני אוהב מילים. חוקר אותן, ממשש אותן, לש אותן, יוצר בהן - וגם מלמד אותן. משמש כמורה לעברית בישיבה התיכונית מצפה רמון, וגם באתר הלימודים הטוב בארץ "גול". מעבר לכך אני מנהל את ערוץ היוטיוב הגדול בישראל בנושאי עברית, ונהנה במיוחד מלפצח פסוקים בתנ"ך, ומלכתוב סיפורים. המון.

איך בוחרים שם לספר?

שם של ספר הוא המילים הכי חשובות בספר. חייבים להשקיע בו הרבה מחשבה, הרבה יותר מבכל צירוף מילים אחר בספר. השם הוא לא משהו שבוחרים

קרא עוד »