בואו נתאם ציפיות.
אתם לא תמצאו במאמר הזה אפילו דף עבודה אחד לרפואה. יש באתר הזה כמה – לא כאן.
אבל אם תקראו בתשומת לב את המדריך המושקע הזה, שלתוכו מיציתי את מיטב נסיוני במשך שנים ביצירה עצמאית של דפי עבודה, תוכלו גם אתם להפוך למחוללי דפי עבודה אפקטיביים.
למה זה טוב? מה רע בדפי העבודה ובמטלות שמסתובבים לאלפיהן ברשת, מתחת לכל עץ רענן? נסביר בהמשך.
בכל מקרה חשוב לחי להדגיש כבר עכשיו – מנסיוני: אם תחליטו לבחור במסלול של יצירת דפי עבודה בעצמכם, יצטברו לכם בתוך שנים בודדות אוצרות ענקיים. בשלב מסוים אתם כבר לא תצטרכו לחפש חומרים ברשת – אלא במחשב האישי שלכם. זה מה שאני עושה. ושם תמצאו את החומרים הכי מתאימים והכי מדויקים לכם ולתלמידים שלכם בכל העולם.
במילים אחרות: יותר עבודה עכשיו, מעט מאוד עבודה אחר כך. הדרך הארוכה שהיא הקצרה.
אם אתם לא מתכוונים לפרוש מההוראה בשנתיים הקרובות – אני ממליץ לכם בחום לעשות כמוני, ולבנות לכם מאגר דפי עבודה משל עצמכם. את כל ההדרכות הנחוצות (ותאמינו לי שהן נחוצות, ההדרכה הזאת נכתבה בדם:)) – תמצאו כאן.
לא כל דפי העבודה נבראו שווים
כל מי שניסה להכין פעם דף עבודה לתלמידים שלו, הבחין בוודאי שתלמידים מגיבים באופנים שונים לדפי עבודה שונים.
יש דפי עבודה ש"שואבים" את התלמידים לתוכם, ומעוררים אותם לחשיבה ולעבודה ברמה גבוהה.
לעומת זאת, יש דפים שהם בקושי מוכנים לגשת אליהם, וכשהם כבר ניגשים, הם עובדים כל כך בעצלתיים ובפיזור נפש, שגם לך נמאס.
האם זה עניין של מצב רוח, או שיש נוסחה מדויקת לדף עבודה שעובד? התשובה היא חד משמעית: מדובר בנוסחה. קיים סט של כללים שאם תשמרו עליהם, התלמידים יתנפלו על הדף שלכם כמו ציפורים צמאות.
ואת הסט הזה אני רוצה לתת לכם במתנה.
גיליתי אותו במהלך כמה שנים של עבודה בתור מורה. היה לי קשה מבחינת משמעת, אני לא אדם שנוטף כריזמה מכל החורים. גם לא מטיל אימה. לכן נאלצתי לחפש נתיבים עוקפים אל לבבות התלמידים, כך שילמדו משהו בכל זאת.
מצאתי את עצמי משקיע בצדדים החזקים שלי: תכנון מראש, היכרות טובה עם החומר, וידיעה ברורה מה אני רוצה מהתלמידים. הבנתי שבעמידה מול הכיתה אינני חזק, אבל יש עוד כמה אלמנטים שיכולים ליצור שיעור טוב.
השימושי שבהם הוא דפי העבודה.
איך דפי עבודה משנים את האקלים בכיתה?
לתחושתי, מורים אינם מודעים לעוצמתו של הכלי הפשוט והבסיסי הזה, שמסור בידי כל אחד. דף עבודה טוב מסיט את מרכז הכובד מהמורה אל התלמידים. הוא מביא אותם, סוף סוף, לחשוב בעצמם ולהפנים את החומר – וזה דבר שאפילו מורה שהוא נואם בחסד עליון לא יכול לעשות. שעה שלמה של הסברים נפלאים, סרטונים ומצגות אינה שקולה לרגע אחד שבו התלמיד יושב מול שאלה בדף, מקמט את מצחו וחוצב את התשובה מתוך עצמו.
אבל האמת היא, שלדף עבודה טוב יש כמה יתרונות בולטים נוספים, שהופכים את כל ההתנהלות בכיתה לשונה.
א. דף עבודה הוא פנייה אישית
חשבו על זה כך: המורה העומד בפני כיתתו מסוגל לדבר אל תלמיד אחד בלבד ברגע נתון. הוא יכול, כמובן, לדבר אל כולם ולהשלות את עצמו שהם גם מקשיבים, אבל בדרך כלל מדובר במשאלת לב ותו לא. מורה שזוכה לקשב של 30% מהתלמידים ברגע נתון נמצא במצב מצוין.
דף עבודה, לעומת זאת, הוא הדרך שלכם "לדבר" עם כל תלמיד באופן אישי. את דף העבודה הרי אתם עצמכם כתבתם, ואתם יכולים להכניס בו את כל מה שהייתם רוצים להסביר לתלמיד בארבע עיניים. גם אם לא כל תלמיד יקרא כל מילה, ללא ספק תגיעו להרבה הרבה יותר תלמידים. זה כאילו נתתם לכל אחד מקלט רדיו אישי שבו אתם משדרים.
אומנם זה לא שחנ"ש, אבל זה הרבה יותר מכלום.
ב. בזמן העבודה נוצר פנאי ליחס אישי
דף העבודה נותן למורה פנאי להסתובב בכיתה ולתת לכל תלמיד מענה לשאלותיו הספציפיות. כך הוא בעצם הופך שיעור רגיל לאוסף של שיעורים פרטיים קטנים. מטבע הדברים, בפורמט הזה הוא יוכל להעניק יותר יחס לאלו שמתקשים וזקוקים לו, ואלו חבר'ה שהרבה פעמים לא באים לידי ביטוי בשיעור הפרונטלי.
ג. דפי עבודה ממירים זמן למקום
דף עבודה, בניגוד לשיעור פרונטלי, מבוסס על מקום ולא על ציר הזמן. זה כמו ההבדל בין ספר להקלטה של הקראה מספר: בספר, כל החומר מונח לפניך ותופס מספר דפים. לעומת זאת ההקלטה מתקדמת מעצמה, במשך כך וכך דקות, ובכל רגע נתון יש רק מילה אחת בסביבה.
באופן כללי, היתרון בדפי עבודה (כמו בכל דבר שמבוסס על מקום) הוא השליטה שזה נותן לתלמיד. הוא רואה בדיוק מה יש לפניו, הוא בוחר למה להתייחס ובאיזה סדר, הוא יכול להתעסק עם נקודות ספציפיות שמעניינות יותר ואינו כבול למהלך של שיעור פרונטלי, שהמורה מכתיב.
ד. מטלות דומות למבחן יותר משיעור
דפי עבודה כוללים באופן מובנה משימות. היכולת לפענח משימות כתובות היא קריטית לכל תחום דעת שבו התלמידים ייבחנו בעתיד. לא מעט תלמידים שיודעים את החומר היטב "נופלים" בגלל פזיזות בקריאת המטלה.
אם אתם רוצים להכין את תלמידיכם למבחן חיצוני, אתם פשוט חייבים להפגיש אותם קודם עם משימות מהסוג שהם ייפגשו איתו במבחן. מניסיון, קשה להגזים בזה.
אבל למה שנטרח להכין דפי עבודה בעצמנו?
- הסיבה הפשוטה והבסיסית ביותר היא, שכך יש לנו שליטה מלאה על החומרים שאנחנו רוצים להנחיל. דף העבודה הוא הדבר המדוייק ביותר שנוכל להוציא מעצמנו. כשם שלא היינו נותנים לסרטון להעביר את השיעור במקומנו, כך לא הגיוני שדפי העבודה שלנו יהיו ספר הלימוד בלבד. יש לנו דגשים מיוחדים ונימה אישית לנו, וזה בעיקר מה שהתלמידים יכולים לקבל מאיתנו – זה נכון באותה מידה לגבי דפי העבודה כמו לגבי השיעור הפרונטלי.
מן הבחינה הזאת יפה כוחם גם של דפים מן השנה שעברה. סביר להניח שאנחנו רוצים להעביר את אותם דברים בערך, וגם אם לא – נשפץ קצת. הכל בידינו. - יתרון המיוחד לדפי עבודה שאנו מכינים בעצמנו הוא שתוך כדי הכנתם מתברר לנו טוב יותר לאן אנחנו רוצים שהתלמידים יגיעו. דף העבודה מציב לתלמיד את הרף שאליו הוא נדרש להגיע, וכשאנחנו מכינים אותו בעצמנו, הרף הזה יהיה ברור גם לנו. זה אפילו יותר חשוב.
- עוד יתרון בדף שמכינים במיוחד לשיעור מסוים, הוא שהתלמידים מרגישים שהמורה השקיע בהם. בניגוד לעבודה בספר הלימוד, שלעולם אינה נתפסת כ"מתנה" או "השקעה" מיוחדת של המורה בתלמידים (מה שנכון), הרי שדף שהמורה עמל עליו בעצמו, זוכה להוקרה גדולה יותר בקרב התלמידים. כמים הפנים לפנים – כשהם חשים שמישהו טרח עבורם, הם מוכנים קצת יותר להשיב לו בטרחה משלהם.
- מדובר בטרחה שמשתלמת לטווח הארוך. באיזשהו שלב יצטברו אצלנו עשרות קבצים של דפי עבודה שיצרנו, ואנחנו ניתן אותם לתלמידים כמו שהם. עובדים שנתיים שלוש ביסודיות, והעסק דופק כמו שצריך עד הפנסיה.
- האמת היא, שפשוט אין אפשרות אחרת. כפי שתראו, אין בשוק הרבה דפי עבודה טובים באמת, גם לא ספרי לימוד ששמו את ליבם לכל הנקודות שיוזכרו בהמשך. גם ההתאמה האישית של הדף לתלמידים הספציפיים שלכם ולחומר שלכם יכולה להיות קריטית. מי שרוצה לתת לתלמידים שלו עבודה איכותית באמת, התפורה לפי מידותיהם ומידותיו, יגלה די מהר שהוא חייב [לפחות לפעמים] ליצור את התכנים שלו בעצמו.
אז... למה לא כולם מכינים דפי עבודה בעצמם?
אז מה הבעיה? למה לא כולם עושים את זה?
לא כי זה לא קל, ולא כי זה לוקח זמן. כפי שציינתי כבר, זה שואב הרבה זמן בשנים הראשונות, אבל אחר כך – זהו.
הנקודה היא, שמורים כמעט לעולם לא מקבלים מהתלמידים תגובות כמו "תודה" או "איזה כיף" או "יששש! דף עבודה!" כשהם מחלקים להם דפי עבודה. אז למה שיהיה להם חשק להכין אותם?
בקיצור, זה מעגל סגור:
האם ניתן לשבור את המעגל?
התשובה היא: חד משמעית כן.
אלא שבשביל לדעת ליצור דף עבודה טוב צריך ידע בתחום אחד, שמורים בדרך כלל אינם בקיאים בו: שיווק.
כן, מה ששמעתם. התלמידים לא יושבים ומחכים לדף העבודה שלנו, הם רואים בו מעמסה. אם אנו רוצים למשוך אותם אליו, אין לנו ברירה אלא להשתמש בעקרונות מעולם השיווק והמכירות.
אם לצטט:
פרש טוב יכול להביא את הסוס אל השוקת. משווק טוב יכול לגרום לו לחוש צמא.
אז תרשו לי לשווק גם את עצמי רגע:)… לצד עבודתי בהוראה רכשתי ידע+ניסיון בכתיבה שיווקית: אני מורה ללשון, ויצרתי בעבר קורס מהיר בלשון לקראת הבגרות. את הקורס אני משווק באינטרנט, ולשם כך עברתי כמה קורסי שיווק שונים. כל הדברים הללו הצטברו אצלי יחד, כך שגיליתי יותר ויותר שיטות להפוך את דף העבודה ממעמסה למשהו שהתלמידים אוהבים אותו ומחכים לו – בקיצור, מתנה.
המאמר הזה מכיל 3 עקרונות, המתפצלים כל אחד ל-3 יישומים מעשיים, שבמהלך עבודתי גיליתי כמה הם משמעותיים ליצירת דף עבודה טוב. חלקם דורשים עוד דקה או שתיים של השקעה בדף, חלקם חשיבה קצת אחרת – אבל כולם פשוטים ושווים לכל נפש. כל מורה יכול לבצע אותם בקלות, ולהוציא מתחת ידו דף עבודה ש"ימכור" את החומר במקומו, ויעשה זאת באופן יותר אפקטיבי ממנו בעצמו. ואת התמורה שיקבל הוא יחוש מיד בשיעור הקרוב.
אתם מוזמנים לקרוא, ליישם, להגיב ולהעביר הלאה. קדימה – נצא לדרך.
9 כללי הזהב להפיכת מטלת-כיתה למתנה לכיתה
ראשית, מבט מלמעלה: זוהי מפת האוצר אל דף עבודה אפקטיבי מאוד, שגורם לתלמיד להתעמל על החומר וליהנות מזה בו זמנית.
עקרון 1: רושם ראשוני
אחד הרגעים הקריטיים והמשמעותיים ביותר עבור דף העבודה ומידת ההשקעה שהתלמידים יעניקו לו, הוא רגע המפגש הראשון. "אין הזדמנות שנייה לעשות רושם ראשון" – המשפט הזה נכון במיוחד לגבי עבודה, שתוחלת חייו היא גם ככה שיעור אחד בלבד. אין הרבה סיכוי שעמדת התלמיד לגבי הדף שתשתנה אחרי שראה אותו לראשונה.
עמדת התלמידים כלפי דפי עבודה היא בדרך כלל "אוף". עד עכשיו יכולנו לשבת רגל על רגל, עכשיו דורשים מאיתנו לעשות משהו. כשזאת העמדה הנפשית, התלמידים צריכים ממש להתגבר על עצמם כדי לעבוד, וזה טבעי שלא תמיד יצליחו.
אפשר להבין אותם – גם אנחנו לא אוהבים כשהמנהל דורש מאיתנו להכין עבורו משהו. בני אדם נוטים להיות עצלנים. לכן, יעזור מאוד לתלמידים אם דף העבודה יהיה חתיכת חומר מעניין, לפחות ממבט ראשון. אנחנו צריכים לשאוף למצב, שתלמידים ישתוקקו לקבל כבר את דף העבודה שלנו, ומיד נלמד איך עושים את זה.
אגב, ככל שנתמיד בשיטה, הדברים יהפכו כבר ל"חי הנושא את עצמו". תלמידים שהתרגלו לקבל דפים שעושים הרגשה טובה, יפתחו גישה חיובית כללית כלפיהם, ואפילו יצפו לקבל אותם (!). קשה להגזים בחשיבות של הגישה הזאת לאפקטיביות של דף העבודה, ולתועלת שהתלמידים יפיקו ממנו.
שימו לב: מכיוון שאנו מדברים כעת על "הרושם הראשון" של הדף, שהוא בעצם העטיפה החיצונית שלו, הנקודות שיוזכרו בהמשך אינן תלויות חומר, וכוחן יפה לכל נושא שבעולם. לקרוא וליישם מייד!
1. אלמנט מצויר
דף עבודה עשוי, מטבע הדברים בעיקר ממילים, וזאת בעיה. מילים דורשות – במיוחד מתלמידים – מאמץ מסויים, שאינו נעים להם. אצל תלמידים רבים מילים מקושרות בתת המודע עם דברים שליליים. צאו וראו כמה הם מעדיפים סרטים על ספרים – זהו נצחון בנוק אאוט לתמונה על פני המילה הכתובה, בקרב בני הדור הצעיר. וזה עוד בלי לדבר ספציפית על מילים כתובות בכיתה – שאף פעם לא צומחת מהן הנאה טובה לתלמיד: תמיד הן דורשות ממנו משהו.
נכון: אנחנו לא צריכים להשלים עם זה. תפקידנו לקדם את התלמידים, ולכן עיקרו של דף העבודה הוא כן מילים. אבל הרושם הראשוני, שקובע את העמדה הנפשית הבסיסית, יהיה הרבה יותר חיובי אם בדף העבודה תשובץ תמונה בעלת נוכחות. העין שלנו נוטה להתביית על תמונות הרבה יותר בקלות מאשר על מילים, כך שקודם כל הן קולטות את התמונה – שזה טוב. המסר הראשון שהתת מודע של התלמיד מקבל הוא "הרגעה": זאת לא עבודה, זאת תמונה. תמונה בדרך כלל איננה מאיימת.
על מנת להקל על התלמיד את המעבר מתמונה למילים, כדאי לשלב בתמונה בועת דיבור או משפט קצרצר ומסקרן. מילים שמשולבות עם תמונה זוכות ל"הכשר" של התת-מודע, והן עוזרות "להחליק" את המעבר מוויזואלי לוורבלי.
2. עיצוב גרפי של הטקסט
מורים רבים אינם משקיעים בעיצוב של הטקסט, מתוך מחשבה שזה מיותר – "העיקר התוכן". זה נכון, כמובן, מבחינה אובייקטיבית, אבל זו טעות קטלנית אם מביאים בחשבון את אלמנט החשק של התלמיד.
אין כמו דף צפוף, מבולגן ומלא אותיות קטנות כדי לגדוע את ניצני החשק האחרונים שיש לתלמיד. תלמידים יתקשו מאוד להתעכב בסבלנות על טקסט שאינו מזמין לקריאה.
למה חשוב לשים לב בעיצוב הטקסט?
בקצרה:
רווחים:
שוליים רחבים מספיק. מלמעלה, מלמטה, מימין ומשמאל.
מרווחים בין השורות. רצוי 1.5 שורות בין שורה לשורה.
חלוקה לפסקאות. "הוסף רווח לפני פיסקה".
סימטריה כללית. לא לסטות מברירת המחדל של WORD.
פונט:
גודל הפונט. 11-12
סוג הפונט. רגיל ולא מיוחד. Arial/David/alef…
אחידות הפונט. 2 סוגי פונטים בדף לכל היותר.
כללי:
גיוון גרפי. טבלאות ותרשימים ולא רק טקסט.
צבע. אם אפשר רצוי להדפיס
בצבעים.
מסגרות. מסגרת מעוררת עניין מידי במה שיש בתוכה.
3. כותרת מסקרנת
חלון הראווה של הדף שיצרנו הוא הכותרת. מורים רבים חושבים שהכותרת אמורה להיות דיווח על תוכן הדף – וזה לא ככה. המטרה שלה היא אחרת לגמרי: לגרום לתלמיד להסתקרן ולהמשיך לקרוא.
לכן, נימנע מכותרות דיווחיות ומשעממות, וננסה למצוא משפט מרתק, מוזר, לא רגיל (שקשור לחומר) ואיתו לפתוח.
כמובן – גם תיאור יבש של תוכן הדף צריך, אבל את זה אפשר לדחות לכותרת המשנה. תמיד נעשה לדף העבודה שתי כותרות: כותרת ראשית (מטרתה לעורר עניין) וכותרת משנה (באותיות קטנות יותר – מטרתה לתת לתלמיד מידע על מה שעומד לקרות בדף העבודה).
דוגמאות לכותרות מרתקות:
• ציטוט בדיבור ישיר ("ראיתי היום הרבה ציפורים")
• משפט שאלה (לאן הולכות הציפורים?)
• משפט קריאה (תראו! הציפורים נודדות!)
• משפט שכולל מספר (4,200,000 ציפורים הגיעו לאזורנו)
• משפט מסתורי שכולל מילים כגון: מוזר, מופלא, משונה, מסתורי, לא סביר או קסום (המצפן המופלא של הציפורים)
• משחק מילים (ציפורים? נודדות!)
עקרון 2: חווית הצלחה
בואו נודה על האמת: החומר שאנו מלמדים הוא לא תמיד מעניין. כמה שלא ננסה לייפות אותו, הוא לפעמים לא שייך לעולמם של התלמידים ונכפה עליהם רק בגלל תוכניות הלימודים של משרד החינוך.
אם כן, גם אם ניצור דף מזמין מאין כמותו, התלמידים עלולים להתבדות: בתוך העטיפה המבריקה הם ימצאו את אותו חומר דלוח רגיל, שאינו ערב לחיכם במיוחד.
אבל האמת היא, שלא משנה איזה חומר אנחנו מלמדים, דף העבודה יכול להיות איזור חיובי לתלמיד, גם בהרגשה. בשביל להסביר איך, יש להקדים הקדמה.
עבורנו, כמורים, הנושא העיקרי בשיעור הוא החומר. אנו רוצים שהוא יעבור לתלמיד כמה שיותר, שהוא יבין אותו, שיהיה בקי בו ויזכור אותו.
אבל את התלמיד מעניינים דברים אחרים. גם כשהוא מתאמץ להקשיב ולבצע את המטלות, המוקד שלו, בתת המודע, הוא אחר לחלוטין: הדימוי העצמי שלו.
מתחת לפני השטח, התלמידים מתעניינים בדבר אחד עיקרי: אני מצליח או לא מצליח. במה בדיוק הם מצליחים, זה כבר עניין שולי. גם דף עבודה שעוסק בחומר שאינו מעניין במיוחד, יכול לספק חוויית הצלחה לתלמיד. יתירה מזאת: תלמיד שחווה הצלחה, יאהב את הדבר שבו הצליח.
לעומת זאת, גם דף מרתק ביותר, עלול לגרום לתחושת תסכול וחוסר אונים לתלמיד, אם הוא נכשל בו.
פירושו של דבר, שעלינו להפסיק להתרכז בחומר, ובמקום זה נתרכז בחוויה של התלמידים. ננסה לחשוב: האם הם יכולים להתמודד עם הדף או שהוא קשה מידיי וייאש אותם? ומצד שני – האם הוא קל מידיי, ואינו מהווה שום אתגר?
אם נשכיל למצוא את "שביל ההצלחות" של התלמיד ובעקבותיו נשרטט את הדף, התלמידים ייצאו בסוף השיעור כשהם מלאי סיפוק ושמחה. גם אם בשביל זה נימנע מלהכניס חומרים כלשהם לדף, זה חשוב הרבה יותר.
איך עוזרים לתלמיד להגיע לחוויית הצלחה? לפניכם כללים אחדים.
4. "מחצבה"
מורים רבים רואים בדף העבודה סוג של מבחן ודרך לחנך. אם התלמיד הקשיב בשיעור הוא יוכל לפתור את הדף. אם לא, הוא לא יידע, וזה מגיע לו. שילמד לקח – להקשיב טוב יותר בפעם הבאה.
אבל מאחר שהמטרה העיקרית שלנו היא שהתלמיד יידע בסוף את החומר, זאת טעות חמורה. דף העבודה חייב להכי בתוכו את כל מה שהתלמיד צריך לדעת בשביל לפתור אותו. בראש כל דף עבודה צריך להיות סיכום קצר של החומר, ממנו יוכל התלמיד "לחצוב" את הידע שלו אם הוא לא זוכר או לא הקשיב. דף העבודה הוא הזדמנות נוספת להעביר לתלמיד את החומר – בואו נשתמש בה!
כאשר כל החומר שנלמד בשיעור נגיש לפני התלמיד, אין הדבר תלוי אלא בו. לא נוצר מצב שהוא עומד חסר אונים מול הדף רק מפני שריחף כמה דקות.
ה"מחצבה" גם חוסכת לכם זמן יקר של הסברים. במקום לעבור אחד אחד בין התלמידים ולחזור על השיעור עשרים פעם, אתם יכולים פשוט להצביע על ה"מחצבה" שיש להם בדף, ולהפנות אותם אליה: תקראו.
האם זה מחנך את התלמיד שאפשר לא להקשיב בכיתה ובכל זאת להצליח? יכול להיות. אז מה? הוא צודק. אם באמת הוא יכול להצליח גם בלי השיעור הפרונטלי, השאלה היא למה בכלל אתם עושים שיעור פרונטלי.
5. משימות חד משמעיות
לא תאמינו כמה נקודות יורדות לתלמידים בכל העולם רק בגלל משימות שאינן מנוסחות כראוי.
בסופו של דבר, ליבו של דף עבודה הוא המשימות והשאלות שיש בו. אם המשימות אינן מנוסחות באופן פשוט וחד משמעי, התלמיד יסתבך, והחוט הדק שקושר אותו לדף ייקרע.
הדבר המתסכל ביותר עבור תלמיד הוא שהוא לא מבין מה בכלל רוצים ממנו. עלינו להימנע ממצב כזה בכל יכולתנו. לכן, ננסח את השאלות שלנו בקצרה, בפשטות, ובאופן שאינו משתמע לשתי פנים. מותר להכניס סיבוכים ומילים קשות בחומר – בשום אופן לא במשימות.
כלל אצבע: נסחו את המשימות כך, שגם ילדים שנתיים מתחת לגיל שאתם מלמדים יוכלו לפענח אותן.
אם אתם משתמשים במשימות במונחים כמו "דון", "בסס" או "הצג", וודאו קודם שהתלמידים מבינים מה המשמעות הקונקרטית שלהם. אם היא לא ברורה להם, הוסיפו הסבר למשימה על הדף, או לפחות על הלוח.
אל תבנו משימות בנות איברים רבים מידיי. אם יש לכם כמה משימות בקנה, פשוט חלקו אותן אחת אחת.
6. התאמת דף העבודה לרמות שונות
דף העבודה הוא דף אחד, שאותו מקבלים כל התלמידים בכיתה. הוא אמור להתאים לכל הרמות: מצד אחד, לאפשר גם לחלשים להצליח בו, ומצד שני לאתגר את המתקדמים.
איך עושים זאת? ניעזר בשני כללים עיקריים.
- מתחילים מן הקל אל הכבד. חשוב מאוד, שאת השאלות הראשונות בדף כולם יצליחו לבצע. הן צריכות להיות קלות מאוד מאוד. הפתרון צריך להיות ממש מתבקש – שוב, ברמה שאפילו ילד שנתיים מתחת לשכבת הגיל שאתם מלמדים יכול לפתור. השאלות יכולות לכלול רמזים. בקיצור – עשו כל מה שתוכלו כדי לתת לתלמידים חוויית הצלחה "על המכה הראשונה". זה יעודד אותם להמשיך, ויעזור להם לא להישבר כשהשאלות הבאות יגרמו להם לקושי. תתפלאו: גם תלמידים מתקדמים שמחים לאישור שהם יודעים והחומר פשוט, על ההתחלה.
את האתגרים שימרו להמשך הדף, בהדרגתיות. התלמידים החלשים אולי אפילו לא יספיקו להגיע לשם, וזה בסדר גמור.
- סימון שאלות מאתגרות. צרו בדף שאלות שהן מעל הרמה שהתלמידים צריכים לדעת, אבל הודיעו לתלמידים מראש איזה שאלות הן כאלה – למשל באמצעות סימון * ליד מספר השאלה.
את התלמידים המתקדמים הסימון יכניס לתודעה של אתגר ויעורר בהם רוח ספורטיבית, ואילו התלמידים החלשים יידעו בזכותו שלא נורא אם הם לא מצליחים אותן.
ניתן גם לחלק דף נפרד "אתגר מיוחד" למתקדמים, שאינו חובה לשאר הכיתה. הדף המיוחד נוטע במתקדמים גאוות יחידה ומניע אותם לעבודה, בעוד את החלשים הוא לא מלחיץ.
ג. מסלול החוויות
אחרי הכול, עבודה בכיתה היא דבר מונוטוני, צפוי ומשמים למדיי. הדף שלנו לעולם לא יהיה מושלם אם לא נשקיע מחשבה בלהפוך אותו למעניין וחווייתי.
המושג "חווייה" נראה אולי לא שייך ("חוויות יש רק בלונה פארק"), אבל האמת היא שכל מה שקורה לנו הוא חוויה בזעיר אנפין: לא רק סנפלינג ממצוק ההעתקים, אלא גם קריאה של משפט מוזר, דילמה מוסרית או חידה מסתורית.
ככל שנביא לדף שלנו יותר חוויות, כך התלמידים ייהנו ממנו יותר.
יש לציין, שהנקודה הזו אקוטית הרבה פחות מהשתיים הקודמות, ומאידך דורשת הרבה יותר השקעה. ניתן בהחלט להסתפק בדף שנראה טוב ומספק חוויות הצלחה באופן סדיר.
עם זאת, תוכן חווייתי בדף הוא לב העניין. דף עבודה שהוא חווייה יכול ממש להעיף את הכיתה למעלה.
בסעיפים הבאים נראה על קצה המזלג איך ניתן ליצור דף עבודה שהוא מסלול של אטרקציות.
7. גיוון השאלות
קוטל החווייה הגדול ביותר הוא החזרתיות. דף שמכיל 30 שאלות שכולן בנויות באותה התבנית, מספק לתלמידים מדבר של שממה. לעומת זאת, אם אנחנו מצליחים ליצור שאלות בתבניות שונות, כבר שיפרנו את המצב. במקום ללכת במישור אחד ארוך ואינסופי, התלמיד הולך על רכס של הרים, גבעות, עמקים וגאיות.
לכן, את אותם התכנים עצמם ננסה לדלות מהתלמיד בתבניות שונות של שאלות. דוגמאות לגיוון:
- נשתמש במילות שאלה מגוונות "למה", "איך", "מה", "כמה", "איפה" וכדומה.
- נשתמש במשימות מגוונות "ציין", "הסבר", "הבע את עמדתך" וכדומה.
- נשתמש בשאלות שמפעילות רמות שונות של חשיבה – איתור מידע, פרשנות והיסק, והבנה והערכה (על פי הטקסונומיה של בלום).
- נשתמש במגוון תצורות של שאלות (שאלת תשובה קצרה, שאלת תשובה ארוכה, שאלה אמריקאית, שאלת התאמה, מילוי טבלה, close, שאלת נכון\לא נכון, ועוד)
8. פיקנטיות ורלוונטיות
ניתן לכתוב שאלה במילים יבשות, אבל עם מעט מאוד מאמץ אפשר להפוך אותה למשהו הרבה יותר אטרקטיבי.
יש מילים שאוטומטית יוצרות שיעמום אצל הקורא, ולעומת זאת מילים שמעוררות עניין. ככל שנתרגל להחליף את המילים המשעממות במקבילותיהן העסיסיות, התלמידים יחושו שהם עוברים יותר "חוויות" בדף העבודה, גם אם למעשה העברנו להם את אותן השאלות בדיוק.
ניסוחים פיקנטיים יותר הם למשל:
1. אלמנטים מעולמם של התלמידים.
במקום לשאול:
איזה עיקרון דמוקרטי משתקף בבחירות לכנסת?
מוטב לשאול:
איזה עיקרון דמוקרטי משתקף בבחירות לוועד הכיתה?
2. דימויים, מטפורות והאנשות
במקום לשאול:
אילו עקרונות דמוקרטיים הגיעו אלינו מארצות הברית?
מוטב לשאול:
אילו עקרונות דמוקרטיים פלשו אלינו מארצות הברית?
3. מילים "סלנגיות" בשפת הדיבור
במקום לשאול:
אילו עקרונות דמוקרטיים באים לידי ביטוי בבחירות לוועד הכיתה?
מוטב לשאול:
הבחירות לוועד הכיתה "מפוצצות" מעקרונות דמוקרטיים. אילו הם?
מכל אלו, החשוב ביותר לאין ערוך הוא הראשון – רלוונטיות לתלמידים ולחייהם. טריק עוצמתי שהשתמשתי בו כמה פעמים: להזכיר בדף העבודה שמות של תלמידים אמיתיים בזמן אמת. תלמיד שרואה את שמו מודפס – זה דבר שהוא אינו יכול להישאר שווה נפש אליו. צריך לנהוג בתבונה עם הטיפ הזה, אבל הוא בעל כוח רב. גם אם לא שמות – תמיד כדאי לקלוט מה מעסיק את התלמידים מחוץ לשעות הלימודים, ולהביא את האלמנטים הללו אל דף העבודה.
9. משחקים
משחקים הם תמיד יותר כיפיים ויותר נעימים. אנחנו אוהבים לשחק, והתלמידים בהחלט מתייחסים למשחק בתור הפוגה מרעננת מהשיעור, גם אם מדובר במשחק לימודי. מומלץ מאוד מאוד לשלב משחקים בדפי העבודה – זה החלק שהתלמידים הכי אוהבים, והכי לומדים ממנו.
דוגמאות למשחקים שמתאימים לדפי עבודה:
- תשבץ
- תפזורת
- אותיות נאספות (אותיות שנאספות מהדף ויוצרות יחד פתגם או ביטוי).
- פסיפס (צורה שנוצרת באמצעות צביעת תשובות נכונות בתוך טבלת משבצות)
סיכום ההבדלים בין דף מטלה לדף מתנה:
אז... מה עכשיו?
- פותחים מסמך WORD חדש.
- מתחילים לעבוד!
כי בקיצור ולעניין: להכין דפי עבודה טובים, שתלמידים אוהבים ונהנים מהם, זה לא חלום ולא בשָּׁמים. זה גם לא דורש יותר מידיי עבודה. אולי בהתחלה, עד שמתרגלים. הדברים תלויים בעיקר בסוויץ' שעושים בראש ובתשעת הכללים שעליהם דיברנו.
בהצלחה! ואשמח מאוד לשמוע את הערותיכם על המדריך הזה, והאם הוא עזר לכם…
