מעריצי ג'יי קיי רולינג ישנאו את זה

הארי פוטר הוא דוגמה נהדרת לפתיותה של הנפש האנושית. אין שום סיבה הגיונית שתצדיק הצלחה כל כך עצומה של ספר כלשהו. יכולים להיות הפרשים, אבל זה יהיה נצחון בנקודות, לא בנוק אאוט. והארי פוטר לעומת שאר ספרי הנוער מאז ומעולם – זה נוק אאוט.

למה *באמת* הצליח הארי פוטר

לא הגיוני שספר ילדים ינשוף בעורפו של התנ"ך מבחינת מספר העותקים שבהם הוא מופץ. לא הגיוני שהספרות הקלאסית והאיכותית – מומו, תום סוייר, גבעת ווטרשיפ ופוליאנה – תזדנב כל כך הרבה מאחור אחרי ספר קסמים רדוד. אינני מכחיש שהארי פוטר כתוב היטב, חד קולח ומהודק, ובהחלט ייתכן שהוא מעניין יותר מן הספרים הנקראים "קלאסיים", ועדיין – ההפרשים לטובתו הם בלתי סבירים.

זאת מוטציה, זה גידול, זה לא טבעי בעליל, והסיבה היא אחת ויחידה: שיווק. לשום ספר בהיסטוריה לא הוזרקו הורמונים של קידום מכירות כמו להארי פוטר, בין השאר מפני שבימים התמימים והטובים של תום סוייר, למשל, לא היה דבר כזה. העולם כיום מלא בזרימת מידע, ש-90% ממנו הוא זבל פרסומי. בעידן כזה, ספר שהוא מעט מעל הממוצע זוכה לפרסום מטורף, הרבה מעבר לכוחו הטבעי, ולסגידה עיוורת של ההמון הפתי לאלילי היחצנות.

הקוסם האינטרנטי הראשון

זה לא תוכן הספר, אלא התזמון: הארי פוטר הוא הספר הראשון שרתם לפניו את מכבש השיווק האדיר של תקופתנו, הכולל גם את האינטרנט, לצרכיו. אל דאגה, הוא רק הראשון בסידרה: אנחנו צפויים לראות עוד רבי מכר מטורפים בסדר הגודל שלו בשנים הבאות.

רדו מהגגות, חבר'ה. שום מהפכה ספרותית לא מתרחשת פה. זה רק שהאנושות למדה לעשות יותר רעש.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *