שם של ספר הוא המילים הכי חשובות בספר. חייבים להשקיע בו הרבה מחשבה, הרבה יותר מבכל צירוף מילים אחר בספר. השם הוא לא משהו שבוחרים כלאחר יד. הוא כלי רב עוצמה – נצלו אותו עד תום.
בחירת שם לספר: הצד האומנותי
שם הספר צריך קודם כל להתאים לספר. הוא חייב לתפוס איזו נקודה מהותית בספר ולדקור אותה.
זה יכול להיות כינוי מסויים לגיבור או לגיבורים, למשל "המומינים", "הרץ במבוך", "הארי פוטר", "הנסיך הקטן", "האריה שאהב תות" ועוד רבים.
זה יכול להיות גם מילה או שתיים שממחישות את נושא הספר: "רשימת המשאלות", "בעל ואישה", "מלכוד 22", וגם השם הספציפי של כל ספר בסדרת הארי פוטר, למשל "ומסדר עוף החול".
שם של ספר יכול להיות גם שותף פעיל בעלילה. אם השם הוא חידתי ולא מובן עד שמסיימים לקרוא את הספר, ואז, בינגו – אז זה מה שהסופר עשה. דוגמה גאונית לכך היא "משאלה אחת ימינה" של אשכול נבו. רק מי שקרא עד הסוף יפענח את הביטוי החידתי הזה ויחווה תענוג צרוף של הארה.
זה יכול לעבוד גם הפוך. שם של ספר יכול לקחת סצנה זניחה יחסית בספר, ולשים אותה באור הזרקורים. זהו כלי בידי הסופר למקד את הקורא – הסצנה הזאת חשובה, שים לב אליה, היא לב העניין. מי שעשה זאת באופן מובהק הוא ג'יי. די. סלינג'ר בספרו "התפסן בשדה השיפון".
בחירת שם לספר: הצד השיווקי
עם זאת אתם חייבים לקחת בחשבון ששם הספר הוא גם הטקסט השיווקי הכי חשוב שלו. שם ספר כמו "הילד שלי" או "החטיפה" הוא שגרתי מידיי ולכן לא מומלץ, גם אם הוא תפור בול לעלילה.
חפשו מילים מעוררות עניין, מילים נדירות, צירופים מושכי תשומת לב.
משיכת תשומת לב ניתן להשיג באמצעות מילים או צירופים הקיימים בעברית, אך נדירים בשימוש, למשל: "עשיו".
ביטויים נוספים הם כאלה המכילים מספר מילים שלא צורפו קודם, ומפתיע לראות אותן יחד. לדוגמה: "יש ילדים זיג זג", "נערה עם קעקוע דרקון", "סיפור על אהבה וחושך", "מצרפי המקרים", "חכמת הבייגלה", "הנזיר שמכר את הפרארי שלו", "אל תיגע בזמיר".
יש ספר שנקרא "ארנבת עם עיני ענבר". השם של הספר גרם לי לפתוח אותו כמה פעמים כדי לנסות לקרוא, למרות שבכל פעם מחדש גיליתי שהוא לא לטעמי.
ניתן גם לבנות ביטויים שמבחינה תחבירית פחות מקובל להשתמש בהם כשמות לספרים: "הזקן בן ה-100 שקפץ מן החלון ונעלם", למשל הוא חלק משפט ארוך מידיי המכיל פסוקית – לא מקובל כשם לספר.
טריק פשוט נוסף למשיכת תשומת לב הוא שימוש במספרים. משום מה, מספרים מרתקים אותנו. לכן שמות כמו "ארבעה בתים וגעגוע", "28 שורות" ו"שלושת המוסקטרים" הם שמות עם יסוד טוב.
יש גם אוצר שלם של "מילות קסם", מילים שהאדם הממוצע אינו אדיש אליהן. הייתי נזהר משימוש בהן, כי עם הזמן הן נשחקות והולכות, אבל הן עדיין עושות את העבודה. מילות קסם הן למשל – מוזר, משונה, סוד, ו… קסם. שם הספר "המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה" למשל, עושה שימוש בטריק הזה (וגם בטריק של תחביר לא שגרתי).
כשאמן ומשווק מגיעים לעמק השווה
אין סתירה בין שני הצדדים, האומנותי והשיווקי. שם טוב של ספר נותן את העבודה משתי הבחינות. אם השם המיידי שעולה לכם בראש אינו שיווקי מספיק, חשבו על וריאציות אחרות עבורו, שיהיו מסקרנות יותר. תוכלו גם לנקוט באחת הדרכים המעניינות יותר לתת שם לספר שצויינו לעיל. ההשקעה בחשיבה תשתלם לכם – משתי הבחינות.